"ברקו? מיכאל אוחנה מזכיר יותר את מודריץ'"
הילדות בירושלים, הפספוס של בית"ר, המעבר למכבי ת"א וההצלחה באשדוד. כך הפך הכישרון בן ה-20 לרכש היקר ביותר בתולדות הפועל ב"ש. הערב (20:10) מול סכנין המבחן הראשון של הטאלנט הצעיר אצל האלופה. אייל לחמן: "אין עוד שחקן כזה בכדורגל הישראלי"
עבור רוב אוהדי הפועל באר-שבע, מיכאל אוחנה, שהצטרך השבוע לאלופה בהעברה הגדולה בתולדות המועדון, מדובר בנעלם גדול. סביר להניח שעד יום רביעי בערב, אם אוחנה היה מגיע לבירת הנגב אף אחד לא היה מזהה אותו כשחקן בליגת העל.
דוגמא חיה לכך הייתה לפני חודש וחצי. שחקני הפועל באר-שבע, מלווים בכ-50 מאוהדיהם, הגיעו לנתב"ג וחיכו לעלייה למטוס החכור למולדובה לקראת משחק החוץ נגד שריף טירספול במוקדמות ליגת האלופות. בדיוק באותו הזמן שהו בטרמינל גם שחקני מ.ס אשדוד שהמתינו להמראה למחנה האימונים בסלובניה. בתור בחנות האלקטרוניקה בדיוטי פרי נתקלו מספר מאוהדי באר-שבע בשני חבר'ה צעירים עם חולצות ממותגות של אשדוד וניסו לנחש מיהם. בסופו של דבר לאחר מספר דקות של דיונים הם הגיעו למסקנה הנכונה שאחד מהם הוא מיכאל אוחנה, שהגיע לשדה כששיער ראשו וזקנו מחומצנים בצבע בלונד בוהק. "בדיוק קראתי שהוא צבע את השיער", הסביר אחד האוהדים את הזיהוי המוצלח. אוחנה אגב בדיוק רכש מטען נייד לטלפון הסלולרי. המטען הזה לבטח עבד שעות נוספות החל מיום רביעי בשבע בערב, אז יצאה ההודעה על המעבר המפתיע, שכלל תשלום של 4.5 מיליון שקלים לאשדוד תמורת מחצית מכרטיסו והשאלה של דן ביטון לשנתיים.
אוחנה (20), ירושלמי אסלי, החל את הקריירה שלו בכלל בקבוצת הילדים של הפועל ירושלים, אך מהר מאוד הוא ומשפחתו הבינו שהמועדון האדום קצת קטן עליו. הוא עבר לבית"ר שם שיתף פעולה עם דוד קלטינס. באותה תקופה, לקראת סוף ימי שלטונו של ארקדי גאידמק, מחלקת הנוער כבר לא התאמצה להשאיר את כוכבי העתיד שלה. כולם היו עסוקים בכלל בעתיד המועדון כולו שהיה לוט בערפל. בסופו של דבר מנכ"ל המועדון דאז, איציק קורנפיין, לא נענה לדרישות משפחת אוחנה והכישרון הצעיר עבר למכבי ת"א. יכול מאוד להיות שבמציאות אחרת אוחנה היה נכנס היום לנעליים של עומר אצילי בבית"ר ירושלים ומוביל יחד עם חברו קלטינס את המועדון של אלי טביב ב-2016.
אצל הצהובים מצאה משפחת אוחנה אוזן קשבת ממנכ"ל המועדון דאז עוזי שעיה. לאחר שהאחרון עזב ביקשו אנשי מכבי לשנות את ההבנות שהושגו בין שעיה לאוחנה. הירושלמים אמרו יפה שלום ותודה וחיפשו את היעד הבא שלהם. החיבור עם האקדמיה של מ.ס אשדוד היה טבעי, שכן דודו דהאן, שנחשב למקורב לבעלים ג'קי בן זקן, זיהה את הפוטנציאל שטמון בנער הצעיר וביקש לייצג אותו כבר כשהיה בן 12, בעת שהיה בכלל מאמנה של הכח עמידר רמת-גן. באופן חסר תקדים מבחינתו, הסכים בן-זקן להחזיק רק במחצית מכרטיס השחקן של אוחנה, כשהחצי השני שייך לכדורגלן. גם הוא כנראה לא האמין שכעבור שנים בודדות הוא יקבל תמורת החלוץ 4.5 מיליון שקלים ובאופן אבסורדי ימשיך להחזיק באותם חמישים אחוז מהכרטיס.
לאשדוד הוא הגיע בגיל נערים א', אך לא שיחק בקבוצה אפילו דקה. הוא מיד הוקפץ לקבוצת גיל גבוהה יותר. כבר בעונתו הראשונה באשדוד זכה יחד עם בנצי מושל, גדי קינדה, וטום בן-זקן, הבן של, להניף את גביע המדינה ע"ש אבי רן ז"ל. תומר אוחנה, ששיחק עמו בנוער של אשדוד ועבר מאוחר יותר לנוער של באר-שבע, סיפר על חברו לקבוצה דאז: "עוד לפני שהוא הגיע אלינו לאשדוד, כל מי שמשחק כדורגל בשנתון שלנו כבר ידע מי זה מיכאל אוחנה. כשהוא בא הוא לא היה צריך להוכיח את עצמו. אני חושב שהוא עבר אלינו כי הבין שמאשדוד הסיכוי להפוך לשחקן בוגרים בליגת העל הרבה יותר גבוה מאשר במכבי ת"א. לנו החברים בקבוצה, היה תמיד ברור שמיכאל יהיה שחקן שעוד נשמע עליו וזה בגלל שתי סיבות. הראשונה היא שפשוט אלוהים נגע בו ונתן לו כישרון שלא ראינו אצל שחקנים אחרים. הסיבה השניה היא שהוא אוהב כדורגל ואוהב לעבוד. רוב השחקנים היו מסיימים אימון וחוזרים הביתה או לישון באקדמיה. הוא תמיד היה נשאר כדי לחפש את האקסטרה. הבין שרק כישרון נטו לא יספיק לו כדי להגיע לאן שהוא רצה להגיע".
בזמן שהוביל את הנוער של אשדוד המשיך אוחנה להתגורר בבית הוריו בירושלים כשרק פעם או פעמיים בשבוע הוא נשאר ללון באקדמיה. במקביל הוא לא הזניח את הלימודים בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. אולי הנדידות בין ירושלים, תל-אביב ואשדוד עזרו לו לסיים את לימודיו במגמת בגרות בחמש יחידות לימוד בגיאוגרפיה.
מאז היותו נער הוא השתייך ונחשב לשחקן מוביל בנבחרות הנערים, הנוער ועכשיו גם הצעירה של ישראל. זה הוביל לכך שמספר סקאוטים אירופים רשמו את שמו בפנקסיהם. זה סידר לו לפני שנתיים מבחנים בליברפול האנגלית. בסביבתו טוענים שביום שישי שעבר, כשהנבחרת הצעירה התמודדה בחוץ נגד פורטוגל, הגיעו למשחק מספר סקאוטים מועדוני הפאר של פורטוגל: בנפיקה וספורטינג ליסבון. לאכזבתו של אוחנה, החליט מאמן הנבחרת, מרקו בלבול, לעלות במערך הגנתי והטאלנט הצעיר לא ראה דקה על כר הדשא. הצמד שכבש במשחק נגד ליכטנשטיין, ארבעה ימים מאוחר יותר, היווה מבחינת הפועל באר-שבע את החותמת הסופית בקשר לרכישתו.
עוד קודם לכן, על שולחנה של אשדוד הונחה הצעת רכישה של מאה אחוז מכרטיסו מגנט הבלגית. הסכום עמד על 1.5 מיליון יורו שאמור היה להתחלק שווה בשווה בין המועדון לשחקן. את בן-זקן הסכום הזה הצחיק. בלית ברירה נסע אביו של השחקן למשרדו ובישר לו שהם מוכנים לוותר על הכספים שמגיעים להם מכורך העובדה ש-50 אחוז מכרטיס השחקן שלו נמצא בבעלותם, רק כדי להשלים את העיסקה מול הבלגים. גם לזה בן-זקן סירב והוא כנראה ידע למה. מספר ימים מאוחר יותר, ורגע לפני שאוחנה מגיש תביעת בוררות נגד אשדוד, הגיעה ההצעה הסופית מבאר-שבע. אוחנה שוב הסכים לותר על האחוזים מכרטיסו וכך אשדוד קיבלה אמנם קצת פחות ממה שהיתה מקבלת מהבלגים (1.1 מיליון יורו ולא 1.5), אך לפחות נשארה עם חמישים אחוז מכרטיסו. WIN-WIN מבחינת בן-זקן.
אז איזה שחקן מקבלת באר-שבע? במשך רוב הקריירה שלו הוא תופקד כקשר שמתחת לחלוץ. לפעמים גם באגף כקיצוני. מבחינת אייל לחמן, שאימן אותו בתחילת העונה שעברה באשדוד, העמדה שהוא צריך להיות בה היא בכלל במרכז הקישור. מבחינתו, לא מדובר במחליף העתידי של מאור מליקסון או מאור בוזגלו, אלא דווקא זה שיכנס לנעליים של אובידיו הובאן ומהראן ראדי במכונה המשומנת של ברק בכר.
לחמן: "מיכאל יוכל לעזור מאוד להפועל באר-שבע, אבל זה תלוי מאוד במיקום שבו הוא יתופקד על המגרש. אם ימקמו אותו נכון, אז המכירה העתידית שבאר-שבע וגם אשדוד בונים עליה, תתממש. כולם מסתכלים על מיכאל כאילו הוא אייל ברקוביץ', מבחינת סגנון המשחק. לדעתי הוא לא ברקוביץ', הוא לוקה מודריץ' מריאל מדריד. הוא שחקן שצריך לבוא מאחורה. הדריבלים שלו מגיעים באמצע ומאחורה יותר, לכן המיקום שלו הוא חשוב. לראייה המספרים שלו לא גבוהים, אבל הוא שחקן מאוד מיוחד, כזה שלא נתקלים בו כל יום".
"מצד אחד יש לו דריבל וכישרון כמו של הקשרים הקדמיים. מצד שני יש לו פיזיות כמו קשרים אחוריים. הדבר הכי חשוב, כשהוא ממוקם קדימה הוא לא עושה את הפעולות כמו שצריך כמו כשהוא מאחורה יותר. אי אפשר להגדיר במדוייק את העמדה הזאת. הוא בעמדה בה שיחקו פעם פול גאסקויין בנבחרת אנגליה ואנדראה פירלו באיטליה. בניגוד להם, שהם עשו את רוב הפעולות שלהם במסירות, מיכאל יכול לעשות את זה באמצעות הדריבל. זה מה שמאוד מייחד אותו. מודריץ' היה תמיד קשר כנף ומוריניו הציל לו את הקריירה כשהעביר אותו למרכז הקישור. כשקשר במרכז מבקיע 2-3 גולים בעונה זה לא נורא, אבל כששחקן התקפי נותן מספרים כאלה, זה לא טוב. קבוצה צריכה להתאים את הסגנון שלה לשחקנים מהסוג הזה. בבאר-שבע הוא צריך לשחק באיזורים שראדי והובאן ממוקמים".
"אני גם לא פוסל את זה שהוא יכול לשחק בתפקיד של ג'ון אוגו. גם שם הוא יכול להצליח וזה התפקיד שאצלי הוא שיחק באשדוד. אם הוא באמת יגיע לרמות הגבוהות באירופה, זה יהיה מהעמדות
שבירם כיאל וביברס נאתכו משחקים. הוא יכול להיות יותר גדול מהם, כי הוא יביא לתפקיד הזה גם את הדריבל שלו, מה שאין לקשרי 50/50 הרגילים. יש למיכאל כישרון כמו של מליקסון וכח פיזי כמו ראדי. אין עוד שחקן כזה בכדורגל הישראלי".
אז האם מיכאל אוחנה יהפוך לג'ון אוגו הבא של הפועל באר-שבע? אולי בכלל למחליף של מאור בוזגלו שמסיים חוזה בסיום העונה? או מאור מליקסון שבחודש הבא יהיה בן 32? האם הוא יצדיק את ההשקעה הענקית של אלונה ברקת או שהעברתו תתגלה בעתיד כפלופ? רק הזמן יעניק תשובות לשאלות האלה. הערב (20:10) כשהאלופה תארח את בני סכנין, עם אוחנה בסגל, הערפל סביבו יכול להתחיל להתפזר.
לפנייה לכתב/ת 
