ירושלים של זהב - מה הוקם בכספי תרומות?
הקרן לירושלים חוגגת 50 שנה עם תרומות ביותר ממיליארד וחצי דולר שהושקעו בעיר במהלך השנים ו-4000 פרויקטים. ביניהם: הסינמטק, החאן, משכנות שאננים, גן החיות, מוזיאון המדע, מינהלים קהילתיים, מוסדות תרבות, ספריות ציבוריות ובתי אבות. מסכמים יובל של פעילות
בשיתוף הקרן לירושלים
ירושלים היא אחת מהערים המיוחדות והמורכבות בעולם, כנראה דווקא משום שהיא אחת הערים היקרות ביותר לליבם של רבים בכל קצוות תבל.
לא הרבה יודעים שחלק לא מבוטל מהפיתוח של העיר במהלך העשורים האחרונים בוצע על ידי הקרן לירושלים, שעבור תושבים רבים של העיר נראה כי הייתה כאן מאז ומתמיד. הקרן, שנוסדה בשנת 1966 על ידי ראש העיר המיתולוגי טדי קולק, פועלת במהלך 50 השנים האחרונות והוציאה לפועל כ-4,000 פרויקטים ברחבי העיר המשרתים את כלל האוכלוסיות, המגזרים והדתות.
פעילויות הקרן נעשות בשיתוף פעולה עם העירייה, הממשלה והרשויות השונות על מנת לתת תשובות לנושאים הכי בוערים בסדר היום העירוני, אך גם על מנת להניח את התשתית לחזון העתידי של העיר. מה אפשר ללמוד על התפתחותה של ירושלים מהפרויקטים שהקרן הקימה בה במהלך היובל האחרון, וכיצד הם שירתו את המטרות של העיר נכון לזמן הקמתם? לרגל חגיגות 50 שנה לפעילותה פגשנו את רועי זינגר, אדריכל הקרן לירושלים, לשיחה על הפרויקטים המרכזיים שהקימה הקרן במהלך היובל האחרון.
1966-1976
העשור המחבר: הופכים למציאות את המונח "העיר שחוברה לה יחדיו"?
האירוע שליווה את פעילות הקרן בעשור הראשון להקמתה היא איחוד העיר ירושלים בשנת 1967, שנה לאחר הקמת הקרן, ואיתו בוחר זינגר לפתוח. "מלחמת ששמת הימים ואיחוד העיר העמידו בפני ירושלים אתגרים אדירים, ובמיוחד לראש העיר - איך מאחדים פתאום עיר שהיתה מחולקת לשניים?".
לדברי זינגר, ראש העיר המיתולוגי טדי קולק לקח את הנושא ברצינות רבה, ופעל לצמצום הפערים בין מזרח העיר למערבה. "בין מזרח העיר למערב העיר היה שטח הפקר, שהיה שטח אש בזמן שהעיר הייתה מפוצלת. אחד מהדברים שקולק אימץ הוא תכנית של האדריכלים מקלין וגדס לפיתוח שטחים ירוקים סביב חומות העיר העתיקה. כך הפך 'גן לאומי סובב חומות העיר העתיקה' לאחד הפרויקטים הראשונים של הקרן לירושלים, שעזר להבליט את יופי החומות ולדאוג שלא תהיה בנייה בסמוך אליהן. המוטו של טדי בהקמת הגן היה 'פרחים במקום פסולת ופגזים'".
"הקרן לירושלים הבינה את החשיבות הלאומית והעירונית האדירה של המבנה והמתחם כולו - בכך שהוא מסמל את היציאה של היהודים מהחומות ותחילתה של ירושלים המודרנית והיצרנית", אומר זינגר. "הקרן לקחה על עצמה את הפרויקט של שיקום המקום והחייאתו ובמשך 50 שנה היא הפכה אותו, שלב אחרי שלב, לאחד מהמוקדים החשובים בירושלים מבחינת תרבות, מורשת, כנסים ותיירות. ב-1973 שוקם הבניין המרכזי והפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם ירושלים. כעת קיים תכנון ליוזמות נוספות במתחם".
פרויקט נוסף המאפיין את הפעילות של הקרן באותן שנים הוא הקמת תיאטרון החאן בשנת 1972. "המבנה בו הוקם התיאטרון היה פונדק דרכים בזמן השלטון העות'מאני, ולאחר מכן מחסן נשק בזמן שלטון המנדט הבריטי. הקרן לקחה אותו כשהיה מבנה עלוב ומוזנח והפכה אותו לתיאטרון החשוב ביותר בירושלים, עם שחקנים והצגות משלו, המוביל את הפעילות התרבותית בעיר. ההצלחה של החאן חשובה מאוד עבור העיר וכיום ישנן גם מחשבות להרחיב אותו", משתף זינגר.
1976-1986
העשור השכונתי: ביסוס השכונות והקמת מוסדות תרבות
במהלך העשור השני להקמתה של הקרן לירושלים, הלכה ירושלים הקטנה והתרחבה. אז הלכו והתהוו השכונות החדשות של העיר - רמת אשכול, הגבעה הצרפתית, גילה, פסגת זאב ורבות אחרות. הקרן השקיעה בשכונות אלו באופן חסר תקדים ביצירת מעטפת של שירותים, בריאות, רווחה וחינוך, ולאחר מכן גם גנים, מגרשי משחקים ומגרשי ספורט.
"בתקופה הזו הקרן הקימה 22 מנהלים קהילתיים בשכונות, מבנים שמתוכם פועל המנהל הקהילתי המקומי האחראי לניהול השכונה ולחלק נכבד מהפעילות המקומיות", אומר זינגר. בנוסף, הקרן לא נטשה את מזרח העיר ובתקופה זו הוקם בשכונת שייח' ג'ראח אחד מהמרכזיים הרפואיים הגדולים באזור המשרת אוכלוסייה רחבה עד היום. "כל שכר הדירה המתקבל מהמתחם מוזרם ישירות לפעילות בתחום הבריאות במגזר הערבי בירושלים", אומר זינגר.
לצד בניית התשתית המנהלתית והציבורית של השכונות, הקימה הקרן בשנים האלו אתרים שהפכו לסמלים מוכרים של העיר, כמו סינמטק ירושלים, שהיה מקבץ של בניינים נטושים והפך למקום תוסס של תרבות ולארכיון הסרטים הלאומי של ישראל, או פארקים ידועים כמו גן בלומפילד וגן הפעמון, שהוקם ב-1976 לציון היחסים בין ישראל לארצות הברית ומשמש לאירועי תרבות ופנאי רבים ומגוונים.
1986-1996
העשור התרבותי: התמודדות עם הגירה שלילית
במהלך עשור זה נרשמה הגירה שלילית משמעותית של צעירים שהחליטו לעזוב את העיר - אמנים ובעלי מקצועות חופשיים שחיפשו מקומות עם שירותי תרבות ברמה גבוהה יותר. הקרן התגייסה באותם שנים על מנת לבלום את הבעיה על ידי יצירת מקומות בירושלים, שלא רק ישאירו את הירושלמים בעיר, אלא ימשכו קהלים שיגיעו מחוץ לה.
"לדוגמה", אומר זינגר, "הקרן לירושלים הקימה ביחד עם שותפים נוספים את מוזיאון מגדל דוד, אחד מהאתרים הידועים ביותר של ירושלים, המהווה עוגן תיירותי ואחד מהסמלים של העיר. מעבר לכך, הוקם גן החיות ע"ש משפחת טיש, לאחר ששהה שנים רבות במיקום קטן וצפוף ברוממה". כיום גן החיות הוא אתר התיירות המוביל של ירושלים מבחינת מספר מבקרים, אומר זינגר.
"באותן שנים הקמנו בין היתר גם את מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ואת אצטדיון טדי. השאיפה הייתה לתת לירושלים תחושה שירושלים היא לא רק מקום של הכותל והר הבית, אלא גם מקום של תרבות, ספורט וצמיחה - היבטים המהווים מרכיב חשוב מאוד בחזונה של הקרן". מוזיאון המדע, למשל, כולל תערוכות קבועות ומשתנות בנושאי מדע, חדרי מעבדה, מרכז מידע, ארגז חול לימודי ועוד, והוא מארח יותר מ-200,000 מבקרים בכל שנה.
1996-2006
עשור של תקווה: יצירת דיאלוג בעיר על רקע תהליך השלום
על רקע האופטימיות הרבה סביב תהליך השלום ומצד שני פיגועי הטרור, ירושלים ניצבה בפני בעיה של קוטביות עמוקה במיוחד: ערבים-יהודים, חילונים-דתיים ושסעים חברתיים נוספים. הקונפליקט בין כל הקבוצות רק הלך והגביר באותן שנים, והקרן ניסתה למצוא דרכים לבנות גשרים ודו-שיח בין הקהילות.
כחלק מפעילות זו, למשל, הוקם בעשור זה בית הספר הדו-לשוני ע"ש מקס ריין, שהקמתו החלה ב-2002 כבית ספר לכיתות א'- ח'. "היום לומדים בבית הספר מכיתות גן ועד י"ב, והוא זוכה להצלחה אדירה", משתף זינגר. "אנחנו מתכננים מבנה חדש לתיכון בתוך המתחם. חשוב לציין שבית ספר אינו סובב רק סביב הדיאלוג בין ערבים ליהודים, אלא גם מוביל במצוינות ובהישגים של התלמידים", אומר זינגר. בית הספר כולל בנוסף לכיתות גם חדרי אמנות, מוזיקה, מדע, מחשבים ותנועה.
בנוסף, הוקמו פרויקטים לאוכלוסייה המתבגרת של העיר: בתי אבות ודיור מוגן ציבורי כגון עידן הזהב ובית באייר, לאחר שהתעורר מחסור משמעותי בתחום.
2006 ועד היום
העשור האישי: עזרה לאוכלוסיות מוחלשות וסגירת מעגל במחווה לטדי קולק
העשור האחרון בפעילות הקרן, אומר זינגר, מתאפיין בהתייחסות פרטנית לאוכלוסיות מוחלשות, כגון בית מיחא - מבנה שבו פועלים גני ילדים חדשניים לילדים בעלי לקות שמיעה, מרכז יום לקשיש בגילה ועוד עשרות פרויקטים בתחומי הקהילה והחברה לצד פרויקטים חינוכיים ותרבותיים כמו המוזיאון והמרכז החינוכי בהר הרצל, למשל.
"אחד הפרויקטים החשובים ביותר של הקרן בשנים האחרונות, המהווה סגירת מעגל עבורנו, היא הקמת פארק טדי", אומר זינגר. הפארק, שהוקם לזכרו של טדי קולק, הביא תורמים מכל העולם שהביעו הערכה לפועלו, "ובעזרתם הוקם פארק מאוד גדול, הכולל מזרקה ייחודית המשלבת מים, אור ומוזיקה, בדיוק באזור קו התפר, בו התחיל קולק לטפל אחרי איחוד העיר, מעל חוצות היוצר, בין העיר המערבית למזרחית". הפארק כולל גם מרכז מבקרים עם תצוגת מולטימדיה מרהיבה המציגה את חייו והישגיו של טדי קולק, יחד עם מפה של הפרויקטים של הקרן לירושלים מאז הקמתה.
אם כן, קשה לתאר כיצד היתה נראית ירושלים ללא הקרן לירושלים והפרויקטים שהוציאה לפועל. "הקרן הקימה במהלך 50 שנות פעילותה אלפי פרויקטים בהשקעה של מיליארדי שקלים, ואנחנו גאים בכל פרויקט ופרויקט, שעוזר לפתח את העיר ולממש את החזון שלה ושלנו", אומר זינגר.
התפקיד של הקרן, לדבריו, "הוא לא להחליף את העירייה או הממשלה, אלא לראות היכן יש חוסר או מקום בו צריך לעזור בעיר קשה כמו ירושלים, ולנסות להוביל בתחומים אלו. אנחנו עושים את הכל בדיאלוג שוטף מול גורמי הממשל והרשויות", אומר זינגר. "היתרון הגדול של הקרן הוא שמדובר בגוף עצמאי, כך שאנחנו יכולים לקדם פרויקטים בצורה מהירה יותר ומבלי לחצים פוליטיים ואחרים".
בנוסף, הקרן יכולה גם לפעול למען חזון ארוך טווח, ולא רק למצוא פתרון לבעיות מיידיות. לדברי זינגר, "אנחנו פועלים גם לעזרה מול צרכים מיידיים, אך גם מתוך מחשבה לטווח הרחוק ומימוש חזון של עיר תוססת, מלאת אירועי תרבות, עם חינוך איכותי, פלורליזם ודיאלוג".
הקרן לירושלים, המציינת בימים אלה 50 שנים להיווסדה, פועלת ליצירת הזדמנויות בירושלים עבור כל האוכלוסיות המתגוררות בעיר בתחום החינוך, דיאלוג וחיים המשותפים, צמיחה כלכלית, אוכלוסיות מוחלשות, אמנות ותרבות ושימור אתרי מורשת. הקרן גייסה מאז הקמתה למעלה ממיליארד וחצי דולר שהושקעו כולם במעל 4,000 יוזמות ופרויקטים בירושלים.
הכתבה בשיתוף הקרן לירושלים
לפנייה לכתב/ת 
