לעצב מכל הלב למען "ילדים בסיכוי"

בדיוק במרכז הארץ, לא רחוק מהכחול הפסטורלי של הים, ישנו בית קטן ובו גרות שש בנות מקסימות. הן לא אחיות, הרקע דומה, השפה אותה שפה, החוויות כמעט זהות. מקיימות בית, ומשתלבות להן בגבורה, באומץ, בהתמדה ונמרצות בחיים ובחברה.

בזכות פרויקט מדהים "לעצב מכל הלב" של מגזין "בית ונוי" בשיתוף עם עמותת "ילדים בסיכוי", המסייעת לילדי ובוגרי פנימיות בכל הארץ, נחשפתי לתכנית מיוחדת שנקראת "גשר לעצמאות" ומטרתה לסייע לבוגרי פנימיות, בני 18 שיצאו מהפנימיה והם לבדם בעולם.

קראתי בפוסט שכתבה איריס מושלי, מנכ"לית "בית ונוי", שקוראים לאדריכלים ומעצבים לבוא ולהשתתף במיזם התנדבותי. בלי הרבה פרטים, כמובן שזה עבר כאש בשדה קוצים ומייד היו מאות פניות ואנשים שרוצים לתת ולתת - ידע, זמן ומשאבים.

ישנם 31 בתים בכל הארץ שהעמותה מספקת לצעירים בוגרי פנימיות, ולכן היו צריכים לבחור רק 31 מעצבים. אני קיבלתי לעצב דירה בצפון השרון. זכיתי!

הגעתי למספר פגישות עם המלווה של הבנות. אני קוראת לה אם הבית - מתנהגת כמו אם, אכפתית, מעורבת, מגוננת עליהן, קשובה ורגישה, והבנות חשובות לה כמו בנותיה שלה. מסתבר שלכל דירה בתכנית הזו של עמותת ילדים בסיכוי, יש מלווה 24/7 עוזרת להם בכל רבדי החיים.

"היה כיף לשמוע את האנשים מתעניינים ונרתמים למטרה החשובה הזו"

לא ידעתי לאן אני מגיעה, לא ידעתי איך להתנהג ומה להגיד. פגשתי בנות מדהימות, מתעניינות, שמחות על התהליך ומפרגנות. חשוב היה לי לשתף אותן בתהליך ובבחירות עד כמה שניתן, ולכן כבר בפגישה הראשונה עברנו בבית חדר חדר ופשוט עשיתי רשימת צרכים, ובפגישה השנייה הגעתי עם תמונות השראה ורעיונות איך לעשות יש מאין. הפגישה השלישית היתה כבר יותר פרקטית - מדידות בעיקר.

העבודה היתה לשפר את תנאי המחיה שלהן

הבנתי שהום סטיילינג יכול להיות נחמד, אבל לא יורגש בדירה, וזה לא באמת מה שהבנות והבית הזה צריך. הבנתי שיש פה צורך בתהליך יותר שיקומי (לבית כמובן) מאשר עוד עציץ או פמוט. ולכן העבודה היתה לשפר את תנאי המחיה שלהן, כגון: מקלחת נעימה יותר עם מקלחון, שולחן פינת אוכל יציב שעומד על ארבע רגליים שוות ולא כמו זה שיש להן.

שלב ההתרמה היה מאתגר אך משובב נפש ומרחיב לב. כמובן שהיה לי יותר נוח לפנות לספקים שעובדים איתי, אבל לא מחייב. לשמחתי, כל מי שפניתי אליו התגייס מיד וענה בחיוב. משיפוץ חדר הרחצה, על כל החיפויים והסניטריה ועד תמונות בסלון. היה כיף לשמוע את האנשים מתעניינים ונרתמים למטרה החשובה הזו.

הרצון שלי היה לאסוף את כל התורמים, ואז לנהל את התהליך כך שהוא יהיה הכי קצר ויעיל (לפחות בשיפוץ) וכמה שפחות להכביד על הבנות שגם כך מנסות בכול הכוח לנהל חיים נורמטיבים עם קודים מקובלים. לעבוד, לללמוד, להיות בצבא וכו'.

התיאום היה לא פשוט ונמשך יותר זמן ממה שחשבתי וקיוותי . בגלל שמדובר בתרומה, אינני יכולה לצפות שהפרויקט הזה יבוא במקום עבודה בכסף של ספקים ואנשים טובים, אלא רק לצידה. בשלב הביצוע נתקלתי בדברים שלמדתי, שתמיד לקחתי אותם מובן מאליו, כמו כשמגיע קבלן לעבוד, צריך לפנות את הבית.

לשם כך, אני הייתי צריכה להתרים גם את המכולה וגם לדאוג שהיא תוצב בזמן. או למשל כשהרצף מגיע, צריך לדאוג לחומרים, שלא ידעתי בדיוק את הכמויות הנחוצות, וגם אותם צריך תרום ולהביא. בקיצור, פרויקט מאתגר אך הסיפוק והנתינה שואבים את הלב להמשיך ולתת הכל.

מרגישה שזכיתי להכיר בנות מדהימות שכאלה, כל אחת בפני עצמה וביחד עם מטרה משותפת. ובתהליך הזה, הרגשתי שגם אני הייתי שותפה שלהן. פתחנו קבוצת ווצאפ משותפת של המלווה, הבנות ואני.

בקבוצה שיתפתי אותן לפרטים על מה שקורה, באיזה יום מגיע מתקין, מי עוד הצטרף לרשימת התורמים עבורינו, מי מתנדבת להישאר עם בעל המקצוע כשיבוא וכו'.

התהליך בינהן היה מדהים והן הרגישו חופשי ובטוח להתקשר אליי ולהתייעץ, בקשר לצבע, איפה לצבוע, היכן לתלות דברים שהן אוהבות. שמחה שיכולתי לעזור להן להפוך את המקום בו הן גרות מדירה לבית.

• הכותבת ורד ברטל, 48, אם לשלושה ורעיה, עוסקת מזה 17 שנים בעיצוב פנים.
  

• עמותת ילדים בסיכוי מפעילה מזה 30 שנה תוכניות חינוכיות ושיקומיות עבורם, הוראה משקמת, תכנית אפוטרופסות, הורים שותפים, מלגות לימודים לתואר ראשון, משפחות מלוות ותכנית גשר לעצמאות לבוגרי פנימיה בני 18, שיוצאים לבדם לעולם הגדול. הפרויקט "לעצב מכל הלב" -31 דירות מעוצבות לחסרי עורף משפחתי, הן חלק מתכנית זו.
  

• במסדרת המיזם 'עיגול לטובה', ניתן לעגל עבור העמותה אגורות ברכישה בכרטיס אשראי. ממוצע התרומה הוא כ- 4 שקלים לחודש. איך זה מתבצע? מצטרפים למיזם "עיגול לטובה" דרך אחד מכרטיסי האשראי ובכל קניה בכרטיס האשראי מעוגל סכום הקניה לשקל הקרוב. אותן אגורות ייתרמו ישירות "לילדים בסיכוי". להרשמה ל"עיגול לטובה" לחצו כאן.