13 דברים שלא ידעתם על חכמת הקבלה

בשיתוף קבלה לעם

סבב ההרצאות שאני עורך בימים אלה ברחבי ישראל, לצד הטורים הקבועים שאני מפרסם מדי שבוע במדור זה, עוררו בקרב רבים סקרנות וצורך להבין מה מסתתר מאחורי חכמת הסוד. לאור הפניות הרבות והשאלות המגוונות, מוגש בזאת במיוחד בשבילכם "מורה נבוכים לחכמת הקבלה", הכולל תשובות לשאלות והתייחסות למיתוסים הנפוצים. לכל שאלה תשובה וקישור למראי מקום נבחרים של גדולי ישראל.

אם לתמצת אלפי מילים וספרים למשפט אחד, חכמת הקבלה היא השיטה לגילוי הכוח העליון שמנהל את חיינו. "כל חכמת הקבלה - לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם" (הרמח"ל, "קל"ח פתחי חכמה", פתח ל').

חכמת הקבלה מאפשרת לנו להכיר את המערכת שמנהלת את המציאות. (צילום: קבלה לעם)

חכמת הקבלה מאפשרת לנו להכיר את המערכת שמנהלת את המציאות, וללמוד כיצד נוכל לשנות את הגורל שלנו לטובה. היא מעניקה לנו כלים להתמודדות מוצלחת עם בעיות היומיום במגוון תחומי החיים, כמו: כלכלה, בריאות, חינוך, זוגיות, ביטחון, אקולוגיה ועוד.

מהי מטרת חכמת הקבלה?

המטרה של חכמת הקבלה היא לבסס בעם ישראל ובחברה האנושית כולה מערכת קשרים טובה ונכונה בין אדם לחברו, עד לרמת יחסים של "ואהבת לרעך כמוך". כתוצאה מהחיבור שנשיג בינינו באמצעות לימוד חכמת הקבלה, אנחנו מתקשרים למערכת המנהלת אותנו, מזַמְנים עלינו שפע, וכך בהדרגה ביכולתנו להשפיע לטובה על גורלנו.

מה המקור של חכמת הקבלה?

חכמת הקבלה התגלתה לראשונה בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה, על רקע המשבר החברתי שפרץ בחברה הבבלית והגיע עד כדי שנאה תהומית בין חבריה. אברהם אבינו, כהן בבלי גדול, קיבץ את תושבי בבל וחינך אותם לחיבור ולאהבת הזולת. "ואהבת לרעך כמוך – כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך. זהו החוק שחקק אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה" (הרמב"ם, "משנה תורה", ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד). הקבלה היא החכמה שחיברה ביניהם והובילה אותם לחיות "כאיש אחד בלב אחד", בדומה לטבע האחד והשלם.

למי מיועדת חכמת הקבלה?

חכמת הקבלה מיועדת לכל אדם אשר שאלת מהות החיים בוערת בקרבו. היא מתאימה לכל מי שחש צורך בהתפתחות רוחנית, ללא הבדל גיל, מין, לאום, דת או גזע.

האם יש תנאים מוקדמים ללימוד?

לא. כל מי שיש רצון בלבו, מוזמן. "התורה ניתנה ללמוד וללמד, בכדי שכולם יֵדעו, מקטנים עד גדולים. וגם בהרבה ספרי מקובלים, מזהירים על לימוד חכמה זו, שכל אדם חייב ללמוד אותה" (רבי יצחק בן צבי אשכנזי, "טהרת הקודש", קמ"ז).

מה לא נכלל בחכמת הקבלה?

בחכמת הקבלה האותנטית אין מיסטיקה, נומרולוגיה, קמעות ונסים, מגיה וכישופים, חוטים אדומים, מים קדושים, קלפי טארוט, אסטרולוגיה ועוד… "אין הקבלה משתמשת בשמות ובכינויים, זולת מבחינת הריאליות והממשיות שבהם. וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה: כל מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "מהותה של חכמת הקבלה").

"כאיש אחד בלב אחד" - ולהגיע לאושר הנכסף"(צילום: קבלה לעם)

מה ההבדל בין מדע הקבלה ליתר המדעים?

"במקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים – שם מתחילה חכמת הקבלה" (רבי נחמן מברסלב, "שיחות מוהר"ן", רכ"ה). חכמת הקבלה היא מדע לגילוי של הכוח העליון, בעזרתה נוכל לדעת כיצד להשתמש בו לטובתנו. בשונה ממדעים החוקרים את הכוחות, שיוצרים את העולם ופועלים בתוכו, חכמת הקבלה היא מדע שחוקר את הכוח הכללי של הבריאה כולה, את הכוח שיוצר ומניע את כל הבריאה, כולל החלק הנסתר מאיתנו. חכמת הקבלה היא שיטה המלמדת אותנו כיצד להשתנות כדי להידמות לכוח העליון, הוא מקור הטוב והשפע. כך בהדרגה ובהתאם לשינוי שלנו, אנחנו מתקדמים ומשיגים מצב שלם ונצחי.

מיהו מקובל?

מקובל הוא אדם שמתוך לימוד חכמת הקבלה הגיע לאהבת הזולת ודרכה לאהבת ה"בורא" – הכוח הכללי שקיים במציאות. מתוך החיבור עם הכוח העליון הוא גילה את חוקי הטבע הנסתרים, וכעת ביכולתו לעזור לאחרים לשנות את היחס שלהם לחיים באותה הדרך. "חכמת האמת מותנה מכל החכמות, וכן כל החכמות מותנים ממנה, ומשום זה אין אנו מוצאים מקובל אמיתי, שלא תהיה לו ידיעה מקיפה בכל חכמות העולם" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "תורת הקבלה ומהותה").

מה הקשר בין דת לקבלה?

מאז גילוי חכמת הקבלה על ידי אברהם אבינו ועד לחורבן בית המקדש, עם ישראל קיים את מצוות אהבת הזולת, הכוללת בתוכה תרי"ג (613) מצוות – אלה תיקונים של היחסים ה"מקולקלים" בינינו. עם זאת, בהעתקה ובהתאמה מושלמת לתיקונים הללו, העם ביצע גם פעולות מעשיות הנובעות מאותן תרי"ג מצוות. כתוצאה מחורבן בית המקדש "נפל" העם מאהבת אחים לשנאת חינם, זנח את תיקון הלב ונותר ממוקד רק בקיום מעשי של תרי"ג המנהגים. "ועתה שים לבך ודע, כי כל המצוות הכתובות בתורה או המקובלות שתיקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכול הם כדי לתקן הלב" (רבי אברהם אבן עזרא, "יסוד מורא", דף ח', ע"ב). וגם אמרו חז"ל: "לא ניתנו תורה ומצוות, אלא לצרף בהם את ישראל", ומבאר "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג במאמר "מתן תורה": "עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, כלומר, המצווה האחת של 'ואהבת לרעך כמוך', שהיא המטרה הסופית בתורה".

החל מתקופתו של האר"י הקדוש במאה ה-16 ואילך, קבעו המקובלים כי הדור ראוי לשוב ללמוד את חכמת הקבלה ולשקם את היחסים בין אדם לזולתו. כלומר, לעסוק בתיקון "יצר הרע" - אותם 613 רצונות "מקולקלים", בעזרת "התורה", המאור המחזיר למוטב. התורה ניתנה לנו רק לשם בניית קשרים של אהבה מוחלטת, אחרת אין לנו שום שייכות אל הכוח העליון. מאז המאה ה-16 הוסרו המגבלות על לימוד חכמת הקבלה, עקב התפתחות האנושות, וכיום החכמה זמינה לכל אדם באשר הוא: חילוני, דתי, יהודי ושאינו יהודי. "מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב, עד שתושלם שנת 1490. ומשם ואילך ייקרא דור אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת 1540, מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים" (רבי אברהם אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה", פ"א).

מאין נובעת ההתנגדות לחכמת הקבלה?

האר"י הקדוש, הבעל שם טוב וכל גדולי המקובלים בחמש מאות השנים האחרונות, סוברים שתיקון העולם יתחולל באמצעות לימוד חכמת הקבלה והפצתה בישראל, ודרכה בעולם כולו. המתנגדים לחכמת הקבלה אוחזים בדעה מנוגדת. לטענתם, אסור ללמוד את חכמת הקבלה עד שיבוא הגילוי מפי המשיח.

במשך שנים ארוכות מתנהלת מחלוקת בין החסידים והמתנגדים בנוגע ליחס לחכמת הקבלה, מחלוקת שתחילתה בימי הבעל שם טוב, במאה ה-18, והיא נמשכת עד ימינו. על אף המאבק שמתעורר מעת לעת, כולנו תקווה שאותם חוגים המתנגדים ללימוד חכמת הקבלה, יבינו את הטעות המרה ואת הסיבה לפילוג בעם ישראל הנעוצה דווקא ביסודו. כי "ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת, שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה, כמבואר בספרים קדמונים. ותמהתי על אנשי דורנו, שהצנועים שבהם מושכים ידיהם מללמוד חכמת האמת!" (רבי ברוך בן אברהם מקוסוב, "עמוד העבודה", דף א').

ואהבת לרעך כמוך(צילום: קבלה לעם)

אז מה קרה עכשיו? מאין נובעים הצורך והדחף בלימוד החכמה כיום?

הטבע האגואיסטי של האדם הוביל את האנושות להקים מערכות חיים שביסודן טבוע ניצול הזולת, תהליך שמגיע לשיאו בימינו. אחרי אלפי שנות קידמה והתפתחות, רוב מערכות החיים שבנינו נמצאות בעיצומו של משבר קשה: המערכת הכלכלית ב"גסיסה" מתמשכת, התרבות והאומנות גוועות, מערכות החינוך הולכות וקורסות, התא המשפחתי מתפורר, ומעל לכל בולט מצבה העגום של המערכת האקולוגית, שנדמה כי יצאה לחלוטין מאיזון.

הגענו לנקודת הכרעה אשר ממנה לא נוכל עוד להמשיך ולנהל את מערכות חיינו בצורה האגואיסטית שהורגלנו אליה. הטבע, או הא-להים, מביא אותנו בהדרגה לייאוש ולאכזבה מהחיים, דוחק בנו לשנות את היחס שלנו למציאות, ומאלץ אותנו להפסיק להשתמש רק באגואיזם כתמריץ להתפתחות.

כדי לשנות את דרכנו, עלינו ללמוד ולהכיר את החוקים שמנהלים את המציאות על מנת להתנהל בהרמוניה עם הטבע, "כאיש אחד בלבד אחד" - ולהגיע לאושר הנכסף. כמו שכותב הרמב"ם: "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, מאיש לרעהו, נובעות מן היעדר ידיעה. אילו היה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו. כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה, ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" (הרמב"ם, "מורה נבוכים", חלק ג', י"א).

מהו תפקידו המיוחד של עם ישראל?

אהבת הזולת היא היסוד שסביבו קיבץ אברהם את קבוצת המקובלים שלימים הפכה לעם ישראל. לכל אורך ההיסטוריה היתה אהבת הזולת המפתח להצלחתו ולשגשוגו של עמנו. כל עוד החזקנו בחיבור ובאהבה בינינו, עמד העם במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית, וכשאיבדנו את כוח החיבור והיינו מפורדים איבדנו את מקומנו על פני המפה האנושית.

המקובלים חוזרים ומדגישים בכל כתביהם את הקשר הישיר בין מימוש תפקידו הרוחני של עם ישראל לבין התופעות החיוביות או השליליות שחווה האנושות לאורך ההיסטוריה ועד ימינו. "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (תלמוד, מסכת יבמות ס"ג, ע"א).

המפתח לאושר נמצא קרוב אליכם יותר מתמיד(צילום: יח"צ)

על פי חכמת הקבלה, האנושות מחוברת ברשת קשרים הדדית. בתוך הרשת הזו עם ישראל מיועד להיות "אור לגויים", כלומר, להתחבר ולספק דוגמה טובה לחברה שבה כולם חיים בחיבור ובאהבת אחים מעל כל ההבדלים. כתוצאה מהכוח החיובי שניצור בינינו, נאזן את כוחות הפירוד ונביא לשלמות מערכת הקשרים בין בני האדם. כוחות החיבור שבינינו יחלחלו ויעברו גם לאומות העולם, ויחייבו גם אותן להתחיל תהליך דומה, להתחבר ולהכיר בנו כמקור החיבור והטוב. כך "נזרים" לעולם את הכוח החיובי שטמון בטבע ונממש את תפקידנו לחבר את בני האדם ואת העמים.

מהי הבחירה החופשית בחיי האדם?

חכמי הקבלה עסקו בבירור ובחידוד מתמיד של מקום הבחירה החופשית של האדם. "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, הקדיש לכך מאמר מקיף בשם "החירות", שהמסר העיקרי שלו הוא שהבחירה היחידה של האדם היא בסביבה טובה: "יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה טובה, בספרים ובמדריכים כאלו שמשפיעים לאדם שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו, ודאי ייפול בסביבה רעה" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", מאמר "החירות").

איך מוצאים סביבה כזאת? האם היא בכלל קיימת, או שעלינו ליצור אותה? "הבורא בעצמו מניח את ידו של האדם על הגורל הטוב, ונותן לו חיי נחת ועונג בתוך החיים המלאים ייסורים, מכאובים וריקים מכל תוכן. והבחירה של האדם היא רק בחיזוק בסביבה" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", ד'). 

איך מוצאים סביבה כזאת? העיר צפת מקום קבורת האר"י(צילום: shutterstock)

הבחירה החופשית אינה החלטה חד פעמית, אלא התחייבות לבחור בכל רגע מחדש. "המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", מאמר "החירות").

המפתח לאושר נמצא קרוב אליכם יותר מתמיד. בואו נתחבר כולנו לפי העיקרון "כל ישראל חברים", נבצע יחד את השינוי ונגיע למצב הטוב במהרה בימינו!

כל המקורות לכתבה

הכתבה בשיתוף קבלה לעם

יש לכם שאלות נוספות שלא קיבלתם עליהן מענה? כתבו לנו כאן בתגובות, ונשיב על כולן במרוכז.

הרב ד"ר מיכאל לייטמן, העומד בראש תנועת "קבלה לעם " העולמית, מגיע להרצאה ייחודית בחיפה ביום שלישי, 13.9.2016, כחלק ממסע ארצי לאיחוד עם ישראל. להזמנת מקומות מראש ולפרטים על הרצאות נוספות ברחבי הארץ חייגו: 1-700-509-209, או צרו קשר כאן .