"מנהלים בפזגז ואמישראגז סיכמו לא לקחת לקוחות אחת מהשנייה"

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

על פי החשד, "מנהלים בחברות פזגז ואמישרגז סיכמו שהשתיים לא ייקחו לקוחות אחת מהשנייה. כאשר נוכחו כי מתחרות קטנות לוקחות מכל אחת ואחת מהן לקוחות, סוכם כי הן יעבירו ביניהן מידע משמעותי על מנת להקשות על המתחרים לקחת מהן לקוחות. כן פעלו החברות בצורה מתואמת מול המתחרות הללו על מנת להקשות ולסלקן מן השוק. בנוסף, בוצעו גם עבירות של זיוף מסמכים, וניסה ניסיון לקבל דבר במרמה באמצעות המסמכים".

"זה קרטל נוסף בשוק הגז", אמרה בפתח הדיון עו"ד ארילאה יוסטמן, ראש צוות ברשות ההגבלים העסקיים. "התיק עוסק בהדרת מתחרים וחלוקת שוק. גז בישול זה מוצר צריכה בסיסי וחיוני שנמצא בכל בית. שוק עם כשלי תחרות רבים, שמשרדים ממשלתיים רבים עוסקים בו. כולם מתייחסים לעובדה שיש תלונות רבות של צרכנים המתקשים לעבור מחברה לחברה. הקושי של מתחרים חדשים להיכנס לשוק. היה כבר קרטל בשוק הזה. חלק מהחשודים נחקרו והורשעו. זה לא מרתיע אותם מלערוך תיאומים שוב, הפעם בטכניקות חדשות יותר. הם השמידו מסמכים ויש כאן חשד לשיבוש. ביום-יום הם מתנהלים בדרך מתוחכמת ומסתירים. כדי לחסל את התופעה מהשורש אנחנו מבקשים לעצור כדי לחקור".

"ארבעה חשודים נעצרו היום, אחד מהם שוחרר בתנאים מגבילים", הוסיפה יוסטמן.

עו"ד ערן זך, סנגורו של אחד העצורים מאמישרגז, שאל את נציגת הרשות: "בדרך כלל כשיש חקירה סמויה אצלכם יש האזנות סתר, ואני מניח שזה מה שיש בתיק הזה. אז למה לעצור?". יוסטמן השיבה: "אנחנו מתכוונים לעשות כל מיני פעולות". לדבריה, "החשודים יודעים שהרשויות השונות, האוצר ומשרד התשתיות, מעוניינים בתחרות והם רוצים לפגוע בה. אחד החשודים כבר היה מעורב בקרטל בעבר, וגם הודה בכך בהסדר".

עו"ד אורי פורת, המייצג יחד עם עו"ד מתן מרידור את החשוד מפזגז, שאל בדיון ממה נובע החשש לשיבוש. "זה נובע מהחשש היום יומי והתיאום היום יומי ביניהם", השיבה יוסטמן. "הוא נחקר באזהרה בחשד לשיבוש. הוא צמוד לחוקרי הרשות ואנחנו רוצים למנוע שיבוש".

"אנחנו רואים את שוק הגז כשוק בעייתי", סיכמה יוסטמן. "יש כאן חשודים שמבצעים עבירות שבאות למנוע את התחרות בשוק. יש הרבה פעולות לבצע כשהם במעצר".

"ברגע שהיו לו אינדיקציות לתיאום הוא קרא לעובד והחתים אותו שזה יפסק", הפתיע בדיון עו"ד זך המייצג את אחד החשודים מאמישרגז. מנהל מחלקת החקירות ברשות, עו"ד חיים ארביב, שישב באולם שאל את עו"ד זך: "הוא יגיד את זה גם בחקירה שלו? כי על זה נחקור אותו מחר".

עו"ד זך הוסיף: "יש עוד שתי חברות גדולות - סופרגז ודור גז - שלא כאן. לא כל פעם שלא עוברים לקוחות זאת עבירה".

הבוקר הודיעה רשות הגבלים העסקיים על חקירה גלויה בעניין תיאום חברות הפועלות בשוק הגז הביתי. לדברי הרשות, נערכו חיפושים בבתי החשודים ובמשרדי החברות הנחקרות, ונעצרו מספר חשודים על פי צווי בית המשפט.

"הסדר כובל של חלוקת שוק זה דבר קשה להוכחה", אמר עו"ד ארביב לשופט רועי פרי. "אם חברה אחת מסכמת עם השנייה שהיא לא נכנסת לה בלקוחות, ואם השתיים מסכמות לא לתקוף זאת את לקוחותיה שלו זו, וזה מגובה בראיות והן מסכימות לזה, זאת חלוקת שוק. לסלק מתחרה זה לא עוזר לתחרות. אם יוכח החשד שלנו זה אחד הקרטלים החמורים, יותר מאחרים כמו הספרים והלחם, כי מדינה שלמה סובלת מזה".

כשלי הריכוזיות

שוק הגז הביתי הוא שוק ריכוזי שסובל מכשלים רבים. לפי דו"ח של רשות ההגבלים שפורסם לפני כחודש, שלוש החברות הגדולות — פזגז, אמישראגז וסופרגז — חולשות על 75% מהשוק שמגלגל כ־800 מיליון שקל בשנה. לצדן פועלים עוד כ־20 ספקים קטנים שמחזיקים בנתחי שוק קטנים. בדיקת הרשות העלתה כי נתחי השוק של השחקניות הגדולות יציבים כבר שנים רבות. מנתונים שנאספו מספקי הגפ"מ הגדולים בשנים 2011–2014 עולה כי שיעור קליטת הלקוחות ואיבוד הלקוחות של הספקים הגדולים הוא זניח ועומד על פחות מ־1% ממחזור המכירות שלהם. עוד נמצא כי מעברי הלקוחות שכן התבצעו היו בעיקר בין הספקים הגדולים לקטנים ולהפך, בעוד ש"בין הספקים הגדולים לבין עצמם כמעט ולא נצפה מעבר לקוחות". הדבר מעלה חשד בדבר שמירה על נתחי שוק באמצעים לא כשרים לכאורה.

כמו כן, לפי הרשות "ניסיונות הכניסה וההתרחבות של ספקי גפ"מ חדשים וקטנים נבלמים באופן עקבי", מבנה השוק אינו מעודד תחרות והחברות מערימות קשיים על לקוחות שגרים בבתים משותפים ושמבקשים להחליף ספק. לפי הרשות, "במהלך הבדיקה עלו טענות כי כאשר לקוחות המתגוררים בבית משותף מודיעים לספק גדול על החלפתו, לעתים קרובות הספק הגדול מערים קשיים בביצוע ההחלפה", לרבות מריחת זמן "בהחלפה המבוקשת בטיעונים שונים (כגון טענה כי החתימות מזויפות, טענה כי החתימות שייכות למי שאינם בעלי הדירות, טענה כי קיימים בניינים נוספים המחוברים לאותה מערכת גז מרכזית ולכן מספר החתימות לא עומד בדרישות החוק, וכיוצ"ב)". בנוסף, "יישוב סכסוכים הנוגעים לענייני החלפת ספק מופנה לבתי המשפט. הליכים אלה מעכבים את החלפת הספק באופן שיוצר חסם מעבר".

לפי האוצר, מעבר של לקוח לספק גז חדש אף פעם לא היה פשוט, בעיקר משום שמחירי הגז לא שקופים. משום כך פרסם בשנה האחרונה משרד האנרגיה את התמחור הממוצע בישראל, כדי שללקוח יהיה קל יותר להתמקח, אך בפועל הלקוחות עומדם לבדים מול הספקים ומתקשים להשיג מחירים טובים.

את הדו"ח חותמת הרשות באמירה שלפיה "שלושת הספקים הגדולים נוקטים מאמצים רבים לסכל מעבר של לקוחות אל ספקים קטנים".

לשחקניות הגדולות יש סיבה טובה לפעול כך - סיבה כספית. מעיון בתוצאותיה הכספיות של פזגז — החברה היחידה מבין הגדולות שהיא חברה ציבורית - עולה כי הריכוזיות טובה לחברות. כך, למשל, הרווח התפעולי של פזגז עלה בכ־40% מ־96 מיליון שקל ב־2014 ל־136 מיליון שקל ב־2015. במחצית הראשונה של 2016 הרווח התפעולי עמד כבר על 111 מיליון שקל.

את מחיר אי־התחרות בין החברות הגדולות משלמים הצרכנים. לפי הרשות, "אחוז ניכר מתושבי המדינה עושה שימוש בגפ"מ לצורכי בישול והסקה. לפי הערכות משרד האוצר, העלות העודפת כיום על צרכני הגז הביתי מוערכת בקרוב ל־400 מיליון שקל בשנה".

המדינה מנסה מאז סוף שנות השמונים להגביר את התחרותיות בשוק הגפ"מ, שהריכוזיות הגבוהה שבו הולידה כבר כמה חקירות, כתבי אישום ואף הרשעות.

בחוק ההסדרים האחרון, שנלווה לתקציב המדינה ל־2017–2018, ישנם כמה סעיפים שמנסים להסדיר את השוק ולהתקין תקנות שמקלות את המעבר בין ספקים כמו גם תקנות שמטרתן להפחית את העלויות ללקוחות, כמו למשל סעיף שקובע כי לקוח שיעזוב את הספק שלו יקבל את דמי הפיקדון בגובה כמה עשרות שקלים בחזרה ולחלופין יוכל לעזוב את הספק לטובת ספק אחר גם אם הוא קשר בחוזה מרכזי. עם זאת, האוצר נמנע מלהטיל פיקוח על מחירי הגז הביתי.

זאת לא הפעם הראשונה שבה המדינה משתמשת בחוק ההסדרים כדי לנסות ולהתערב בשוק הגפ"מ. ב־1989 הוכנסו לחוק ההסדרים סעיפים שמטרתם להקל את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק ואת המעבר של הצרכנים בין הספקים. שנתיים לאחר מכן נחקק חוק משלים לחוק ההסדרים - חוק המקרקעין (החלפת ספק גז בבית משותף) שנועד להסדיר את היחס בין ספק גפ"מ יוצא לנכנס. אך כאמור, החקיקה לא הניבה פירות שהביאו להגברת התחרויות.

ב־1997 פתחה רשות ההגבלים בחקירה נגד ארבע חברות הגז הגדולות בחשד ליצירת קרטל בשנים 1994–1997. החקירה הובילה להגשת כתבי אישום נגד 15 בכירים בחברות שהורשעו בבית המשפט או במסגרת עסקאות טיעון עם הפרקליטות.

ב־2005 הגישה רשות ההגבלים כתב אישום נגז פזגז וגז יגיל בגין הסדר כובל, אך בית המשפט זיכה את המעורבים מחמת הספק.

אזלת היד של הממשלה

שוק גז הבישול אינו השוק היחיד שסובל מחוסר טיפול ממשלתי. גם שוק הדלקים, שהופרט לפני עשור באמצעות מכירת שני בתי הזיקוק, סובל מכך. כתוצאה מכך האזרחים משלמים את המחיר בדמות 66% מס על בנזין והמחיר המפוקח גבוה. גם במקרה הזה הסיבה לכך היא כספית. השוק מגלגל 20 מיליארד שקל בשנה.

שוק הגז הטבעי התנהל גם הוא כספינה ללא קברניט. ההוכחה לכך היא שבארבע השנים האחרונות המדינה התניעה שלושה מהלכים רגולטוריים שונים — ועדת ששינסקי ב־2011, ועדת צמח ב־2012 ומתווה הגז הממשלתי ב־2015, שגם הוא הוביל למחירים גבוהים.

הדוגמאות הללו מוכיחות את אי־היסודיות של הממשלה. החקירה שהפכה גלויה אתמול היא חיזוק נוסף לכך. לכאורה, בשוק הגפ"מ, שבו כבר התגלה קרטל בעבר, הוגשו כתבי אישום והורשעו מנהלים, לא היתה אמורה לצוץ חקירה חדשה.

אין לדעת כיצד תסתיים החקירה הזאת, אבל ניתן להסיק כבר עכשיו שהמדינה לא למדה את הלקח מהמקרים הקודמים או לחילופין שהיא נכשלה לאורך השנים בפיקוח על התחום.