המורה כעסה? אל תרוצו לגונן על הילד
שנת הלימודים החלה, ואיתה התקשורת של המורה עם התלמידים ובמקרים רבים גם עם הוריהם. אם הילד חזר הביתה מתוסכל ועצבני, חכו רגע עם הכעס על בית ספר והרצון לפתור את הבעיה בהקדם. אז איך עוברים את השנה בהצלחה ויוצרים קשר בריא עם המורה?
שנת הלימודים החלה ואנחנו הפקדנו את האוצר שלנו בידי המורה בכיתה. מרגע שהוחלט על השיבוץ של המורה בכיתה התחילה חרושת השמועות בקרב ההורים. ההתמודדות שלנו, כהורים הניזונים בעיקר ממה שאנו שומעים מהילדים שלנו, מציבה לנו אתגרים מסוג חדש.
כל עוד הכל זורם, הכל בסדר. אך ככל שנכנסים לתוך שנת הלימודים, מתחילים שיעורי הבית, המבחנים, האינטראקציות עם ילדי הכיתה והסיכוי לכך שאנו, ההורים, נידרש ליצור קשר עם המורה הולך וגדל. בהחלט יכולים להתרחש מקרים בהם אנו כועסים על מורה שלהבנתנו התנהג בצורה שאינה הולמת או הוגנת כלפי הילד שלנו, או שאינה רואה מספיק את הילד שלנו. אנחנו יכולים גם להתעצבן כי לתפיסתנו הילד שלנו מקופח בכיתה.
מתוך הזדהות עם הילד שלנו ועם כאבו, התגובה האוטומטית שלנו היא לכעוס על המערכת הבית ספרית, על המורים, ההנהלה, צוות המזכירות וכו'. אבל האם זו התגובה הנכונה והיעילה? האם זו הדרך לעזור לילד שלנו? לצד הערנות ההורית המתבקשת והחובה שלנו להיות עם יד על הדופק, הנה כמה עצות כיצד להתמודד במקרים כאלה מול המורה או כל גורם אחר במערכת החינוך:
סביבת החיים
עלינו להבין כי בית הספר הוא הסביבה בה הילד חי, גדל ומסתגל במשך עשרה חודשים בשנה, לאורך שנים רבות. זוהי סביבה חיונית להתפתחותן של מגוון מיומנויות וכישורי חיים הנחוצים לו בשלבי הילדות ובבגרותו, דוגמת הרגלי למידה, העמקת הידע, התמודדות עם קבוצת השווים, עם סמכות, תסכול ועוד.
המורה הוא קודם כל בן אדם
כדאי לזכור עד כמה לא פשוט ועד כמה מאתגר תפקיד ההוראה. המורה של הילד שלנו מתמודד יום יום עם 30 תלמידים לפחות ומספר כפול מזה של הורים. התפקיד הוא תובעני ולא פשוט כלל. ברגע שנבין את מורכבותו, נפנה אל המורה קודם כל בכבוד ובהערכה על עצם תפקידו ואישיותו (ואם עוד לא השתכנעתם, נסו להיות הורה מלווה בכיתה רק ליום אחד). ואגב, חשוב שנזכיר לעצמנו כי למורה יש חיים אישיים - גם לו יש משפחה, תחומי עניין ומצבי רוח, כמו לכל אחד מאיתנו. כולנו בני אדם, זוכרים?
אולי יעניין אותך גם:
- רגע האמת: כשהילד נשכב על הרצפה וצורח
- מחמיאים לילדים? יש משהו יותר חשוב
טובת הילד משותפת
גם אם זה לא נראה לנו כך, עלינו לזכור כי טובת הילד עומדת לנגד עיניו של המורה. במילים אחרות – המורה אינו אויב, אלא שותף פעיל בגידולו וחינוכו של הילד שלנו. השילוב של ההורות עם המערכת הבית ספרית היא עובדה קיימת, אך רק כאשר נפנים ונקבל זאת, נוכל לייצר אמון מול המורה, לשתף אותו במידע מפורט אודות הילד שלנו ואז גם נוכל ליצורתקשורת כנה ומכבדת.
חסות יתר - האוטומט של ההורים
לפעמים הילד שלנו יתלונן על בעיות כלשהן במסגרת בית הספר ואנו ההורים המסורים נזנק לתוך מדי הקרב שלנו ונרוץ נחושים לפתור לו את הקושי. אבל עלינו לעצור ולזכור כי תפקידנו ההורי הוא להכשיר את הילד שלנו להתמודד בעצמו. לאחר שנקשיב ונעודד אותו, נציע לו לחשוב על פתרונות אחרים מלבד מעורבות ישירה שלנו מול המורה.
בהחלט ייתכן והילד שלנו יגלה שזו בעיה שהוא יכול לפתור בעצמו. כך נלמד את הילד שלנו להתמודד עצמאית גם עם דמויות סמכותיות. זה מובן כי דמות המורה עלולה להיתפס מאיימת עבור הילד הצעיר שלנו, אבל חישבו על כך, שבמהלך כל חיינו אנו נמצאים עם דמויות סמכותיות בכל מעגלי החיים. לכן, התנהלות ישירה מול דמויות סמכותיות היא מיומנות שתשרת אותו רבות בחייו הבוגרים (בהנחה שאתם לא מתכוונים לדבר עם המרצה על ציון נמוך שהילד שלכם יקבל באוניברסיטה).
זווית הראייה
באופן טבעי אנחנו לוקחים צד. זה ברור שאנו מאמינים לילד שלנו ולגרסתו הבלעדית. עם זאת, כמו בכל סיטואציה בחיים, ניתן לפרש אותה גם אחרת. לכן, חשוב כי נקשיב למורה ולזווית הראייה שלו. פעמים רבות נבין את התנהגות המורה, את מניעיו והשיקולים שהפעיל, ונוכל לראות את התמונה הרחבה יותר. רק אז נוכל במשותף, המורה וההורה, לראות כיצד נכון לפעול ביחד לטובת הילד.
אגב, לעיתים, לאחר שנברר לעומק הנושא מול המורה, נשתכנע כי המורה טועה. זאת הזדמנות שלנו, כסמכות ההורית, לגבות את הילד שלנו ולעמוד מאחוריו. זאת התנסות שתסייע לילד להכיר ביכולותיו ועוצמתו ותשדר לילד את המסר שאנו סומכים ומאמינים בו.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
לסמוך על בית הספר
לילד שלנו יש שנים רבות בתוך המערכת הלימודית. עליו לדעת שגם הוריו, הדמויות החשובות ביותר עבורו, סומכים ומגבים את המערכת. זה כמובן לא אומר שלא ניתן לבקר ולשפר, אך אל לנו לשתף את הילד בכל הביקורת והכעס שלנו. הרי הילד שלנו ימשיך ללכת גם מחר לאותו בית הספר.
הילד לומד מההורים
הילד שלנו צופה בנו. הוא רואה כיצד אנו מתמודדים עם מצבי תסכול וכעס ולומד מאיתנו את ההתנהלות. יש סיכוי כי יאמץ את דרכנו לפתרון קונפליקטים וניהול כעסים. לכן, יש כאן עוד נקודה למחשבה מדוע עלינו לנהוג באיפוק, בנימוס ובהיגיון גם כשאנו בשעת כעס מול המורה.
חשוב להבין כי כבר מגיל מאוד צעיר מעורבים אנשים נוספים בחינוך הילדים שלנו. שנים רבות מתקיים משולש המורכב מילד, הורים וגורם חינוכי. הקשר בין קודקודי המשולש הוא חיוני להתפתחות בריאה ומעצימה של הילד שלנו. לכן, יש צורך לייצר תקשורת אפקטיבית בין הורים, ילדים ומורים.
גם אם אתם משוכנעים כי נגרם לילד שלכם עוול, עליכם לנשום עמוק ולבחור בדרך פנייה יעילה שתשרת את מטרתכם. רק פניה ממקום מכבד ומתייעץ, תוביל להירתמות ולהתגייסות אמיתית מצד המורה וצוות בית הספר. בסופו של דבר, עלינו לזכור כי שני הצדדים נמצאים באותו הצד של המתרס ורוצים את טובת הילד בלבד.
הכותבת היא מוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך להנחיית קבוצות הורים והנחיה פרטנית
ומה קורה כשהילד סובל מהפרעות קשב וריכוז? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
