צפו: מוסדות חינוך ללא אבטחה - מטרים מבית חנינא ושועפט
תנאי שכר ירודים מקשים על עיריית ירושלים לגייס מאבטחים למוסדות חינוך. כתב ynet סייר בין בתי ספר וגנים באזור קו התפר ומצא עמדות ריקות ועובדים מודאגים שטוענים: "אין כסף לביטחון של הילדים שלנו". בתגובה, המשרד לביטחון פנים והעירייה מטיחים האשמות זה בזה
הילדים שנותרו ללא אבטחה: בשל תנאי שכר ירודים מתקשים בעיריית ירושלים לגייס מאבטחים למוסדות חינוך בעיר. כתוצאה מכך, יותר מ-90 תקנים לשומרים טרם אוישו, ומוסדות רבים פתחו את שנת הלימודים מבלי שבשעריהם עומד מאבטח כלל. חלק מבתי הספר נמצאים בשכונות קו התפר, באזורים רגישים ביותר, עשרות מטרים ממקומות שבהם התרחשו פיגועים קשים.
אחד מבתי הספר הללו הוא תלמוד תורה בית רבן בנווה יעקב. בהיעדר מאבטח, מי שמטפל בפועל בסידורי האבטחה - הכוללים בדיקה של הנכנסים למקום בבוקר וסריקות אחר פרטים חשודים - הוא מנהל בית הספר בעצמו. כשהגענו למקום, סמוך לשעה 10:00 בבוקר, הדלתות היו נעולות מחוסר ברירה בשל היעדר מאבטח.
"המנהל עומד בכניסות בשעות הבוקר ובודק שאין אירועים חריגים כשהתלמידים מגיעים ושכל הנכנסים למקום מוכרים לו", מספר אחד מעובדי בית הספר, שבו לומדים יותר מ-200 תלמידים. "אחרי שכולם נכנסים נועלים את השערים - גם את הכניסה האחורית וגם את הקדמית. בהפסקות פותחים את הדלתות וסוגרים את השערים החיצוניים, והעובדים מסתובבים לראות שאין בעיות. אין ספק שזה מפחיד ובעייתי. בעירייה אמרו לנו שמכירים את זה ופועלים לגייס, ושזה ייקח כמה חודשים".
"ומה יהיה בחורף? איך הוא אמור לאבטח שני בתי ספר עם מאות תלמידים?", תוהה אלכס טנצ'ר, יו"ר מטה המאבק למען עובדי קבלן הפועל למען זכויות המאבטחים. "והוא כמובן לא מקבל משכורת כפולה אלא שכר מינימום. ושל מי האחריות? אם יהיה אירוע בבית ספר אחד והוא יהיה בדיוק באותו זמן בשני - יגידו שזה תחת אחריותו. זו הפקרות".
שלושה בתי ספר בשביל 25 שקל לשעה
בגן ילדים הממוקם ברחוב יקותיאל אדם מספרים העובדים שבשנים קודמות היה מאבטח קבוע, אולם העמדה שלו ריקה כעת. "מעבר לכביש בתחנת הרכבת הקלה היה פיגוע בשנה שעברה, אנחנו נמצאים ליד בית חנינא ושועפט על קו התפר. לזה אין כסף? לביטחון של הילדים שלנו?", זועם טנצ'ר. "באזור יש סיירי ביטחון, אבל בודדים אחראים על שכונה שלמה. הביטחון מופקר".
גם גני ילדים אחרים בפסגת זאב וגני יעקב נותרו חסרי מאבטחים. את מקומם תפסו גדרות, שערים אלקטרוניים ושלטים המדגישים בפני המבקרים לנעול אותם היטב. הצוותים החינוכיים יודעים שזה בהחלט לא מספיק. "הורים מתלוננים שהם מפחדים לשלוח את הילדים לגן", אומרת עובדת באחד הגנים. "אנחנו נמצאים ליד שכונות ערביות, ממש מטרים ספורים ממקומות שבהם היו פיגועים, וההרגשה היא שמפקירים את הביטחון שלנו. פשוט הודיעו לנו מהעירייה שיש מחסור במאבטחים ואין תשובות".
במתחם בשדרות נווה יעקב הופקד מאבטח אחד לשמור על שלושה בתי ספר. "זה נראה לכם הגיוני?", הוא תוהה בעצמו. "מאות תלמידים לומדים בשטח גדול מאוד. מה יקרה אם באחד מהמוסדות יקרה משהו? יאשימו אותי? וכל זה בשביל 25 שקל לשעה. אתם מבינים למה לא מצליחים לגייס מאבטחים? מי ישמור על שלושה בתי ספר ב-25 שקל לשעה?"
מאבטחי מוסדות החינוך מנהלים בשבועות האחרונים מאבק על תנאי העסקתם, והם כבר הכריזו על שביתה עם פתיחת הלימודים. השביתה בוטלה יום לפני 1 בספטמבר, לאחר הבטחה של העירייה לשבת ולדון על תנאי השכר, אולם טנצ'ר, שמונה לייצגם, מספר שהוא טרם החל.
"כיום, מאבטחי מוסדות החינוך מקבלים שכר מינימום", הוא אומר. "בעבר קיבלנו הרבה יותר. מה שאנחנו דורשים זה תנאים אנושיים. שתהיה בוטקה, מזגן או מאוורר, גג על הראש, ושיפסיקו לזלזל בנו".
לדבריו, מאבטחים מירושלים נדהמים לראות מודעות דרושים למוסדות בערים אחרות. הוא מציג כדוגמה מודעה של עיריית תל אביב, שמבטיחה שכר של 32 שקלים לשעה למאבטחים, 7 שקלים יותר מהשכר שמשולם בירושלים: "מאבטח בירושלים, במקום הכי מסוכן, מקבל מהרשות המקומית תוספת של 18 אגורות לשעה, לעומת תל אביב וערים אחרות שבהן מקבלים תוספת של שלושה שקלים לשעה. בקיץ לא מקבלים משכורת בכלל כי אין עבודה, ובנוסף גם אין דמי אבטלה כמו ששולם בהסכמים קודמים".
העירייה והממשלה מאשימות זו את זו
בעיריית ירושלים מאשימים את המשרד לביטחון פנים בתנאי ההעסקה של המאבטחים, וטוענים כי הם אלו שקובעים את השכר. במשרד לביטחון פנים אומרים כי לטענות אלו אין כל שחר, והם משמשים בסך הכול צינור להעברת כספים מהאוצר. במשרד מתעקשים שהשכר נקבע על ידי הרשות המקומית בלבד, והציגו דוגמה לרשויות אחרות ששמו את האבטחה בסדר עדיפויות גבוה יותר ושיפרו את תנאי השכר של המאבטחים בעצמן.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "בירושלים נכון להיום קיים פער של כ-90 מאבטחים. הפער נובע בעיקר בשל השכר הנמוך שקבע המשרד לביטחון פנים המשולם למאבטחי מוסדות החינוך. תעריף השכר למאבטחים נקבע על ידי המשרד לביטחון פנים והוא נמוך מאוד ביחס לשכר המשולם למאבטחים במשרדי הממשלה, דבר המקשה על גיוס מאבטחים בעיר.
"עיריית ירושלים פועלת לצמצום הפער תוך מתן עדיפות לבתי ספר בשכונות התפר. האגף לחירום וביטחון בעירייה הציג לגורמי המשטרה במטה הארצי תוכנית לאבטחה היקפית והקמת יחידה מבצעית לתגבור שכונות התפר ומתן מענה לכל מוסדות החינוך, אך משום מה טרם התקבל אישור לכך.
"באשר לתוספת שעות אבטחה: לאור המצב הביטחוני בשנת הלימודים הקודמת אישר המשרד לביטחון פנים, בהוראת שעה מיוחדת וזמנית, תוספת שעות אבטחה למוסדות החינוך. אולם השנה קיצץ המשרד לביטחון פנים את השעות האלו, דבר המקשה עוד יותר על גיוס המאבטחים".
גורמים במשרד לבטחון פנים הסבירו כי המשרד מעביר תקציבים עבור השתתפות באבטחת מוסדות חינוך לרשויות המקומיות. תעריף ההשתתפות המקסימלי עומד על יותר מ-50 שקלים, והשכר עצמו בפועל נקבע על ידי הרשות המקומית, וזה תלוי גם באופי המכרז אותו מבצעת הרשות המקומית מול החברות הקבלניות והן בגובה התקציב אותו מקצה לעניין הרשות המקומית. בירושלים שיעור ההשתפות של המשרד לבטחון פנים הוא הגבוה ביותר, 100 אחוזים, כלומר כל התקציב של אבטחת מוסדות החינוך משולם על ידי המשרד לבטחון פנים, ואילו בערים אחרות אחוז ההשתתפות נמוך יותר. בתל אביב לדוגמה אחוז ההשתתפות של המשרד עומד על 64 אחוזים.
על תקציב זה רשויות רבות מוסיפות כספים כדי לשפר את שכר המאבטחים, וזו הסיבה שמאבטח בתל אביב יכול להרוויח עד 32 שקלים לשעה. אחת הסיבות שבירושלים שיעור ההשתתפות הוא גבוה בשל ההיצע הגבוה של משרות אבטחה במשרדים ממשלתיים בשכר גבוה וביקוש נמוך למשרות. לגבי תכנית הביטחון שאותה הציעו בעירייה הסבירו גורמים במשרד לבחון פנים כי פרטיה הגיעו למשטרה רק בתחילת השבוע והיא נמצאת בבחינה. "יש לציין כי מדי שנה ישנם בעיות של גיוס למאבטחים הנובעים מקשיי התארגנות ועיכובים במכרזי המאבטחים, ולמרות זאת רשויות רבות הצליחו להתארגן ולאייש את תקני המאבטחים במועד", אמרו במשרד לביטחון הפנים.
לפנייה לכתב/ת 
