מפקד חיל הים היוצא ל-ynet: "חיל האוויר היה סדין אדום, אבל שינינו תפיסה"
יש לו פייסבוק סודי, הוא סיפר בדיחות גם בעומק האויב וקורא למפקדים "להשתחרר מהדרגות שמבלבלות": האלוף רם רוטברג מסכם בראיון ל-ynet בצוללת חמש שנים, מספר על חלקו במבצע השייטת בעזה, מצהיר כי לחיל הים יש מענה לטיל המתקדם של חיזבאללה - ומתאר שיתופי פעולה בין הצוללות לצנחנים ואפילו עם חיל האוויר
"תראה את מכ"ם ה'אדיר'
הענק הזה על סיפון ספינת הטילים", אומר האלוף הפורש רם רוטברג עם כניסתנו לרציף בנמל הצבאי בחיפה, "מפה המכ"ם הזה רואה טילים שמשוגרים מטורקיה לסוריה". ההתלהבות ורוח הנעורים הזו חוזרות על עצמן גם כשלוחמי שייטת 13, שעליה פיקד בעבר רוטברג, מעלים אותנו בלב ים מסירת "מורנו" שלהם על סיפון אח"י רהב, החדשה שבצוללות חיל הים, ורוטברג מצביע על עתלית, "המקום היפה בארץ. תראה איזה יופי, איזה אנשים, איזה מערכות, מרגש אותי לראות את העוצמות האלה".
הברק בעיניו של מפקד חיל הים היוצא, שיעזוב בסוף החודש את תפקידו, בולט מחדש גם על ירכתי אח"י אילת, ספינת הטילים שבה הפלגנו עד לצוללת. אף אחד מהחיילים שפגשנו בהפלגה לא נדרך, לא נמתח ולא רעד מהאלוף שבא מולו. בחילות אחרים אלוף נחשב לסוג של אלוהים, כזה שחיילים רואים אולי פעם אחת במהלך שירותם. 33 שנה ועשר דרגות מפרידים בין רוטברג לחיילים הצעירים שהוא פוגש בהפלגה, מדבר ולעתים גם צוחק איתם. אחד הקצינים הזוטרים בספינה מבהיר בצד: "זה רם, בשגרה ובחוף, בבסיס ובים - מדבר עם כולם בגובה העיניים, ללא דיסטנס, לפעמים כמו סחבק. זו גישה שאפשר להתווכח עליה, אבל קשה שלא להתחבר אליה".
בספר זיכרונות, בכתב יד קטן ובנוסח אישי בחר רוטברג לשתף עם לוחמי הצוללות החדשות של החיל, "רהב" ו"תנין", את שעבר במסע הארוך עמם מנמל קיל שבגרמניה עד לנמל חיפה. על כל חוויה שעברו יחד בלב ים, במשך כשלושה שבועות של הפלגה, רובה במצולות, חתם האלוף: "רם רוטברג, מפקד זרוע ים". את דרגתו לא ציין. הקצין הבכיר, חבר פורום מטכ"ל, רחוק מלהיות אלוף טיפוסי. לדבריו, עד שמונה לדרגת תת אלוף, כלל לא שאף לקריירה צבאית, ו"זרם" עם המינויים.
בראיון מיוחד ל-ynet, שנערך בלב ים, מגלה רוטברג שהתחמשות חיזבאללה בטילים מתקדמים לא מסתיימת רק בטילי "יאחונט", טוען שחיל אחד לבדו לא יכול להכריע את המלחמה הבאה ומסביר מדוע עד היום לא מונה מפקד חיל הים לרמטכ"ל.
כתף אל כתף: צוללת וחטיבת חי"ר
לפני כחודש נרשמה היסטוריה קטנה בשיתוף הפעולה בין כוחות היבשה של צה"ל לכוחות חיל הים: לראשונה, השתתפה צוללת בתרגול תמרון יבשתי שערכה חטיבת הצנחנים. מפקד החטיבה האדומה, אל"מ נמרוד אלוני, התקדם עם כוחותיו סמוך לכפר ג'סר א-זרקא, כשמולו, במצולות, סייע לו מפקד צוללת באופן חשאי בפתיחת שטח להתקדמות הלוחמים, בתיאור התמונה המודיעינית המתפתחת ובמידת הצורך גם מעבר לכך. למרות מעמדה האסטרטגי של הצוללת, בחיל הים הסירו את שכבות האגו ובמלחמה הבאה בלבנון יספקו בתמרון לכוחות היבשה את מה שקצין בכיר מטיבת הצנחנים הגדיר בשיחה עם ynet כ"יתרון על פני כלי תצפית מהאוויר, כי בניגוד למזל"ט הצוללת יציבה, לא יורדת אם הדלק נגמר ולא עוברת למשימות אחרות".
מפקד חיל הים היוצא רוטברג, שהוביל שיתופי פעולה מבצעיים חוצי גבולות גם בתוך החיל שעליו פיקד, ובהם מבצעים חשאיים של צוללות עם לוחמי קומנדו, משחזר תהליכים מתחילת כהונתו: "פחדנו בעבר להשתלב עם כולם. ראינו בזה איום על בניין הכוח שלנו. זה וידוי - פחדנו שחיל האוויר יתפוס את המקום שלנו בקרב הימי. חיל האוויר היה אפילו סדין אדום בשבילנו, כי אם יש אוויר כנראה שלא צריך ים. כשנכנסתי לתפקיד, יחד עם בני (גנץ) וגדי (איזנקוט), אמרתי שנלך אחרת לחלוטין. אנו רוצים להיערך להילחם בשתי חזיתות, עם כלים מהירים וניידים, ולכן שינינו את תפיסת הפיקוד והשליטה. כיום מפקד גדוד חי"ר מדבר עם מפקד סטי"ל, מפקד פלוגה מדבר עם מפקד סיירת דבורות. אני לא חושב שחיל אחד יכריע".
מפליגים מול סוריה, מתקרבים לטורקים
ספינות מלחמה רבות, חלקן גדולות פי כמה מהסטי"לים של חיל הים, שוהות בחודשים אלה בחצר הקדמית של זירת הלחימה העיקרית של צה"ל - החזית הצפונית, מול סוריה ולבנון. בראיון עמו מגלה רוטברג שגם ספינות חיל הים לא פוסקות מלהפליג במים הבינלאומיים מול סוריה ולבנון. "הזירה הסורית מושכת אליה את כל המעצמות והציים מהעולם, זו זירת התגוששות מרכזית שכוללת את האיראנים, הטורקים, הרוסים, האמריקנים, הצרפתים, מדינות הקואליציה. אנו רוצים לחזק את הקואליציות הימיות שלנו וחיזקנו את הקשרים עם כל המדינות הרלבנטיות.
ספינות חיל הים והצוללות לא רק עוקבות מודיעינית ובנימוס שקט אחר הנעשה בחוף הלבנוני או הסורי. "יש לנו מענה ביירוט ליאחונט כבר עם טיל ברק 1 שלנו, ויהיה גם עם טילי הברק 8", מצהיר רוטברג, ומפרט על איום טילי היאחונט, טילים נגד ספינות מתוצרת רוסיה, שנחשבים למתקדמים בעולם ומשוגרים מהיבשה: "היאחונט הוא טיל מהיר ועל-קולי, והשאלה היא היכן נגלה אותו. באופן טבעי, לפי תפיסת העליונות הימית שפיתחנו, נרצה לתקוף את היאחונט לפני השיגור ולכן נפעל בתפיסת ציד המשגרים, שבאה מחיל האוויר''. לפי פרסומים זרים, צה"ל תקף בשנים האחרונות משלוחי נשק מתקדם שזרמו לחיזבאללה מסוריה, ובהם טילי יאחונט. לפני שלוש שנים פורסם ב"סאנדי טיימס" הבריטי כי צוללת דולפין ישראלית תקפה מחסן בלאטקיה שבו הוסתרו 50 טילי יאחונט.
"לתקוף את האויב בנקודת המוצא שלו"
אך לא רק היאחונט, שיכול להגיע לרדיוס של 300 ק"מ ובכך עלול לאיים גם על נמל אשדוד ואסדות הגז, נמצא על הכוונת של זרוע הים. לדברי רוטברג, "מדינת לבנון הפכה לצי ענק שלא יודע לטבוע ועם הרבה חימושים. הצי הסורי, עם הספינות הרוסיות הישנות וארבעת כלי השטח האיראניים החמקניים הקטנים בגודל של דבורה שלנו, כבר לא רלבנטי. טילים של חיזבאללה יכולים להיות משוגרים אלינו מדרום סוריה ולהיפך. מלבד היאחונט, בסוריה יש גם טילים איראניים לטווח של 300 ק"מ כמו ה'גאדיר' וטיל עתידי בשם 'גאדר' המהווים שדרוגים של ה-C-802. זו לא הנחת עבודה אלא הבנה שיירו עלינו טילים מהזירה הצפונית".
כדי לצמצם כמה שניתן את יכולות חיזבאללה במלחמת לבנון השלישית, צה"ל פועל רבות במב"ם - המלחמה שבין המערכות. זה כולל מבצעים חשאיים רבים לפגיעה בהתחמשות חמאס וחיזבאללה, דוגמת סיכול ספינת הנשק קלוז-סי לפני שנתיים וחצי, שעליה פיקד רוטברג מלב ים: "בצניעות אומר שהמב"ם נכתבה על חיל הים, בגלל הוורסטיליות והגישה לכל הזירות, ההבנה שצריך לתקוף את האויב בנקודת המוצא שלו, במבצעים שמשלבים אומץ ותעוזה, תכנון וקבלת החלטות ברמת הרמטכ"ל ושר הביטחון. אנחנו עושים מבצעים נוספים כמו הקלוז-סי, שהיה מבצע ייחודי נגד ההברחות הימיות".
על כל מבצע מוצלח כזה, כמה הברחות יש שכן מצליחות?
"אני משקיע את מירב המשאבים לוודא שלא יקרה, ונתפוס כל דבר עוד באיבו. אני לא מכיר עוד הברחות, אבל יכול להיות שלא נדע".
בצוק איתן נחשף מבצע של השייטת בחוף הצפוני של הרצועה, בעקבות פציעת לוחמים מירי חמאס. המבצע הזה השתבש?
"מבצעים מורכבים הם בפיקודי, כמו במבצע 'הוד והדר' בצוק איתן, שאותו ניהלתי מבסיס אשדוד ומפקד השייטת פיקד עליו בשטח עצמו. במבצעים כאלה אתה צריך את שרשרת הפיקוד החזקה ביותר. במוצב השליטה דיברתי עם הכוחות בשטח, הכוונתי אש ומודיעין ותיאמתי את ההכוונה וההתקדמות. זה היה מבצע מוצלח בעיניי שהשיג את כל האפקטים והיעדים שלו".
מחלוקת במצולות
רוטברג, שהשבוע מחליפו אלי שרביט הועלה לדרגת אלוף, נחשב לקצין שלא מהסס לומר את אשר לבו גם בפורומים בכירים. לא מעט גבות הורמו בצה"ל כאשר החליטו הרמטכ"ל הקודם בני גנץ ושר הביטחון דאז אהוד ברק על מינויו. הקצין המוערך נשא כתם משנת 2006, אז נזף בו הרמטכ"ל דן חלוץ בשל חלקו במחדל שהוביל לפגיעת טילי חיזבאללה בספינת אח"י חנית מול חופי ביירות, ולמותם של ארבעה לוחמים על הספינה. רוטברג היה אז ראש מספן המודיעין בחיל.
מאז עברה זרוע הים מתיחת פנים, כמו הגעת שתי הצוללות החדשות מגרמניה במהלך כהונת רוטברג. במטכ"ל יש מי שהעלה את היוזמה להוציא מפעילות את צוללת הדולפין הוותיקה יותר (שנחשבת ליעילה מבצעית לפחות עד 2030), עם הגעתה המתוכננת ב-2019 של הצוללת השישית, אח"י דקר. רוטברג: "הצוללת יכולה להיות העיניים של שייטת 13 ופועלת כיד הדמיון, כמעט באפס חתימה. לוחמי הצוללות הביאו לפריצת דרך בכמות המבצעים, ולא הייתה משימה שלא יכלו לבצע בשנים האחרונות. מעולם של DNA הכולל חשאיות טוטאלית, הצוללות עברו לגם וגם".
אז למה רוצים בצבא לוותר על צוללת שהגיעה רק בתחילת העשור הקודם?
"זו החלטה ברמה של רמטכ"ל וניכנס לשם כאשר נגיע לשם. לעולם מפקד חיל הים ירצה יותר, אבל יש קבלת החלטות ואכבד כל החלטה. יש שיקולים מבצעיים שאני מבין אותם. הצוללות הבאות שלנו, השביעית עד התשיעית, יהיו ל-40 שנה, והנוכחיות הן ל-30. בהקשר להסכם עם איראן: כשבונים כוח לא מסתכלים על טווחי זמן קצרים של חמש שנים אלא ל-15 שנים ויותר. יהיו עוד תהפוכות בדרך והצוללות יהיו חלק מכך".
אחד באפריל של רוטברג
חוש ההומור החריף של רוטברג נחשב לאחד מסימני ההיכר שלו, אך לא תמיד הוא התקבל בחיוך. בתחילת כהונתו, לוחמים בחיל הים זעמו ב-1 באפריל אחרי שהורה להם להיערך במשך לילה שלם ליציאה לאימון באיטליה, ובבוקר נמסר שמדובר במתיחה שהאלוף יזם בעצמו. מאז, כך מסתבר, רוטברג לא פספס את ימי המתיחות השנתיים, אם כי בעוצמות נמוכות יותר. "זה עוד היה אירוע קל", מסביר רוטברג בקריצה, "אני לא מתחרט עליו ולאחר מכן ביקשתי סליחה מהאנשים, אמרתי להם שייקחו זאת ברוח המתאימה כי זה קורה גם אצלי בבית.
"אני בעד רוח יצירתית וחופש פעולה אצל אנשים, כל עוד אין פגיעה בנפש, ברכוש או בכבוד האדם. מול האויב אתה צריך להיות בחשיבה חופשית ולא מקובעת. כדי להוביל צוות בקרב אתה לא יכול להיות רק עם פקודות אלא גם עם יכולת הנעה וחיבור. אני זוכר שאחרי מבצע בלבנון, יצאנו מהחוף ואחרי הצלחתו שאל אותי קצין בכוח שאלה. עניתי לו בבדיחה טובה ומיד קיבלתי אהדה, גאווה, צחוק וחוזק להמשך כי זה היה מבצע ארוך ולפעמים אתה שובר אותו בהומור נכון".
רמטכ"ל מחיל הים?
לרוטברג, שנשוי למיכל ואב לשלושה, לא היה מחשב במשרד, זולת צג מבצעי "שסגור רוב הזמן". אך הוא כן מפעיל פרופיל חשאי בפייסבוק, בכינוי סודי שמעטים יודעים מהו. הקצין הבכיר שקורא בראיון "לקלף שכבות של אגו", לא הסתפק בשיחות רבות, סביב השעון כמעט, עם פקודיו הצעירים, ומגיע גם לכפרי נוער לספר על החיל. שייטת הסטי"לים של החיל הפכה לדבריו משייטת שמעטים ביקשו לשרת בה, לכזו שכל שני מתגייסים מתמודדים בה על מקום פנוי.
"צריך להשתחרר מהדרגות, לפעמים הן מבלבלות אנשים או מבלבלות סיטואציה", אומר האלוף הפורש, "האנשים מעניינים אותי ויקרים לי, לכן אני חוזר אישית לכל אחד, זהו קוד אישי שאסור לו להישבר. אני חלק מהמרקם השלם בחיל. מה האדם רוצה? יחס אישי. שיאמינו בו. אני לומד את השטח בעיניים הכי חשובות: של חיילים ומילואימניקים, ולא דרך מה שרוצים להראות לאלופים בתדריכים או במצגות. לכן אני לא עובד במיילים, ומעדיף את התקשורת הבינאישית - להקשיב למימיקה, לקול, לטון. ברגע שאתה כותב מייל הוא מעובד אחרת.
"מפקדים בצה"ל צריכים להבין שהנוער שלנו הוא הכי טוב שיש והשאלה איך יהיה החיבור אליו, אם נישאר בהיררכיה של הדור הישן. אני משיל מעלי את כל החליפות, ומנסה ללמד משהו מורכב: אנו מפקדים בצה"ל ומחנכים במדינת ישראל. המפקד הוא לא האדם הכי חכם, והחייל לא יירתם רק כי אני אחראי עליו, נותן לו פקודות או משחרר אותו לאירוע או בגלל הדרגות".
בסבבי המינויים האחרונים מונו קצינים מחיל הים לתפקידים בכירים בשדה, למפקדי חטיבות ואוגדות. מתי נראה רמטכ"ל מחיל הים, אחרי שכבר היה רמטכ"ל מחיל האוויר?
"צריך לחכות. להיות רמטכ"ל זה מקצוע, אתה צריך לגדול אליו ולהיות במקום הזה, לייצר שותפות ואמון בדרך המסלול שלך". בנקודה הזו רוטברג מהסס, אך מוסיף: "בצבאות אחרים יש את זה. אם למפקד חיל הים יהיה בעתיד ערך מוסף מול מתמודדים אחרים, אז זה יהיה".
לפנייה לכתב/ת 
