כך פתרה היהדות את איסור ההלוואה בריבית
פרשת כי תצא עוסקת בדינים שבין אדם לחברו התורמים לעשיית צדק ומניעת אסונות בין אנשים. כדי לעקוף את איסור לקיחת ההלוואות מחד, וקידום הכלכלה מאידך, מדגישה התורה בעזרת שלושה חוקים עד כמה צריך להיזהר על מנת למנוע פגיעה וכדי שכל אדם יקבל את גמולו
עיקר פרשת השבוע עוסק בדיני בין אדם לחברו - בעשיית צדק, במניעת אסונות וביחס אנושי בין אנשים. לעיתים, אנשים קשישים עם עזבון סובלים מניצול על ידי ילדיהם בלקיחת העזבונות בעודם בחיים או שאחד מבני הזוג נפטר ולבן / בת זוגו יש זכות לירושה.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
ירושה כמקור למלחמה - אחד הנושאים המדוברים בתחילת הפרשה - הוא דין ירושה לבן הבכור היורש פי שניים משאר הילדים. אמנם היום לפי חוק הירושה (1965, סעיף 13) הילדים חולקים שווה בשווה, אך ניתן לראות בפרשיה כשיח עקרוני ומהותי על היבט הירושה כחוק ולא כלאחר יד.
כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה: וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר: כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה (דברים, פרק כ"א, פסוקים ט"ו-י"ז). התורה באה ללמד שבירושה - אם לא נאמר אחרת - אין מקום לרגש. יש חלוקה מובנית מראש.
לכן, כהמלצה פרקטית, אם אתם זוג נשוי, אפשר לכתוב כתב ירושה, שבמידה ואחד נפטר, השני יקבל את כל העזבונות. נכון להיום החוק מחלק את העזבון של הנפטר, חצי לבן הזוג וחצי לילדים.
לדוגמא ניקח זוג בעל נכס (בית) בשווי מיליון שקלים, אשר מחולק לשני חלקים שווים. לאחר פטירה של אחד מבני הזוג, יחולק חלקו לשניים גם הוא - אחד לבן/בת הזוג שנותר בחיים ואחד לילדים. כתוצאה מהמלך, הילדים מחזיקים ב-25% מערך הנכס.
איסור מתן הלוואה בריבית - התורה מבדילה בין סוגי הריביות. יש את סוג הריבית המותרת - ריבית שמשקפת את ערך הכסף לטווח זמן. ויש את הריבית שאסורה, וזו מתקיימת בשני תנאים: הלוואה (ולא בעסקאות מכר) ונקבעה מראש. לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ (דברים, פרק כ"ג, פסוק כ').
שותפים להפסד ורווח
מושג נוסף המוכר בתחום הריבית הוא היתר עסקה. בעסקה זו אין שני צדדים, אלא מדובר בעסקת חבילה. המלווה והלווה הופכים להיות שותפים להפסד ולרווח כאחד - בעל הממון הוא שותף פאסיבי הנותן כסף לשותף האקטיבי, על מנת שזה ישקיע בעסק. כך שמחצית הכסף ניתנת כהלוואה והמחצית השניה תשמש כפיקדון. המלווה זכאי לחלק מה"רווחים" שנושאים העסק או ההשקעה. הכסף שהוא מקבל אינו נחשב כריבית.
לדוגמא, במקום שמשה ילווה מאברהם את הכסף הדרוש לו להקמת עסק חדש, ויחזיר לו ריבית קבועה מראש במקרה של הצלחת העסק או הפסדים של העסק, עסקה זו מגדירה את העסקה כהשקעה, המותרת על פי התורה.
העסק שייך הן למשה והן לאברהם, וזה האחרון הוא שיקבל, בסופו של דבר, סכום השווה לכסף שהיה דרוש למשה מלכתחילה, בתוספת סכום מסוים שבמקרה הקודם היה אפשר לקרוא לו ריבית. עסקה זו, הגם שיש בה מן ההקלות בהלכות ריבית, עדיין אין בה פתרון למלוא סכום ההלוואה אלא רק למחציתה.
במהלך הדורות, עם שינוי שיטות ותנאי המסחר והמערכת הבנקאית המודרנית, הרחיבו את הצורך בהלוואות מזומנים או בהמרת שטרות. בין השאר, נכללו בעצם הפעולות סיכונים שונים ועלויות בשערי חליפין, העלולים לגרום הפסד נוסף למלווה.
מציאות זו, גרמה לכך שיהודים חדלו להלוות כספים זה לזה, או מצאו פתרונות עוקפים באמצעות הערמות שונות כדי לאפשר הלוואות נושאות ריבית. חלק מהפתרונות לא תמיד עלו בקנה אחד עם דרישות ההלכה. הואיל והאיסור הוא לנצל את ההלוואה לרווחים, נתנו פוסקי הדורות כללים מה נחשב עסק ומה נחשב הלוואה.
יש לציין שבאופן עקרוני היתר העסקה מכוון להלוואות עסקיות, אך היום משתמשים בהן גם להלוואות רגילות. יש להיזהר מאד בלקיחת הלוואות שיש בהן כדי להרוס תהליכים כלכליים שלמים אצל משפחות. הלוואות עסקיות עם מימד של השקעה לטובת מינוף הכסף, יכולות להוות מפתח לבניית עסק או הכנסה פאסיבית, אך לא כך בהלוואות לסגירת המינוס או לנופש בחו"ל.
התורה שמה דגש מאד חזק על איסור הלוואה בריבית על מנת שאנשים לא יפלו. בסוף הפרשה התורה אוסרת הלנת שכר מתוך הבנה שגם המעסיק, כמו המערכת הבנקאית הגדולה, יכול "לשחק" בעובדיו עם הכסף, מבלי להבין את משמעות הקושי הבסיסי היומי של השכיר העובד. לא רק שמדובר בהלנת שכר (של יום אחד), אלא בהגדרה של עושק - לקיחת הכסף השייך לעובד בכוח. לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ: בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ (דברים, פרק כ"ד, פסוקים י"ד-ט"ו).
שלוש פרשיות נפרדות עוסקות בכסף שלנו, בין אדם לחברו, למשפחתו ולמעסיקו - מראות עד כמה צריך להיזהר בתחום זה על מנת למנוע פגיעה וכדי שכל אחד יקבל את המגיע לו.
לפנייה לכתב/ת 
