לידה שלישית - מה ששכחו לספר
"הלידה שלי הייתה כמו נסיעה ארוכה לאיזה נחל שסיפרו שהוא גן עדן עם מפלים, עצי פרי וזמן למדיטציה, כשבפועל מצאת את עצמך נוסעת על כביש 6 בפקק מטורף, כשהילדים צורחים מאחורה". שרי אלפי מגלה את האמת
במבט לאחור, הלידה הראשונה היא הקשה מכולן. אין לך מושג לקראת מה את הולכת, חוץ מפירורי רמזים שנקרים בדרכך וסיפורים מיתולוגיים על סבתא מסעודה שילדה עשרה ילדים תוך כדי הכנת קובה במיה. על כל מיחוש קטן שדומה למה שתיארו לך כ"ציר" את רצה לבית היולדות, נושמת ונושפת כמו שלימדו אותך בקורס הכנה ללידה, נבדקת, נשלחת הביתה ויולדת כחודש לאחר מכן.
וזה לא מסתיים בהלם חווית הלידה, שמתגלה כמשהו מורכב לא פחות מהכנת קובה במיה, זה גם ההלם בקו"ם הזה שכל מי שהופך להיות הורה לראשונה בחייו נמצא בו. אני זוכרת את בעלי ואותי מסתובבים פעורי פה במחלקה, לוקחים כל עצה שניתנת כתורה מסיני, ומתייחסים לכל עובד בית חולים כמו אלוהים.
במשך השבוע הראשון הכנו טבלה, כתבנו על כל פעולה של התינוקת בדקדקנות והדפסנו אותה בעשרה עותקים, כדי שכל מי שפוגש אותה יידע בדיוק כמה קקי היא עשתה היום, כולל צבע ומרקם. תחת הכותרת "כלכלה" התבקשנו לכתוב מתי וכמה התינוקת אכלה. אפילו על ההגדרה התמוהה הזו לא הרמנו גבה כי אישה מוסמכת בבגד לבן עם תג שם מנוילן אמרה לנו. אני אשכרה זוכרת את עצמי קמה באמצע הלילה להניק אותה, מעירה את בעלי בהיסטריה וצועקת "איפה התינוקת? אני חייבת לה כסף!".
לטורים הקודמים:
- לידה בחופש הגדול - מה לעזאזל חשבתי לעצמי?
- "כל שנות נעוריי התביישתי בשמי"
ההלם בקו"ם הוא גם תחושה רגעית וחולפת, כשבדיוק כמו בצבא, כשאת מגלה שהמפקדת שלך שמתזזת לך ת׳תחת התגייסה רק שבועיים לפנייך. זמן קצר מאוד לתוך ההורות את מרגישה כבר פזמ"ניקית רצינית וחשה את עצמך מינימום הלוחשת לתינוקות. עם הזמן את הופכת אמא מקצועית, מסורה, אחראית ובעלת ראייה מרחבית שיכולה להכניס עגלה בגודל ג׳יפ לתא מטען של כל מכונית.
מה שכן, אחרי לידה ראשונה, ילדים בני שנתיים נראים לך ענקיים וילדים מעל גיל 5 נראים לך כמו חייזרים מפלצתיים שמבקשים להפיץ מחלות בקרב תינוקות חמודים כמו שלך. אחרי לידה שלישית את מניקה תינוקת בזמן ששני חייזרים מפלצתיים תלויים לך על הצוואר ורבים ביניהם. הכל בגדול כבר קטן עליך. את מארחת מסיבות פיג'מות כמה שעות אחרי לידה, יכולת ההכלה שלך גבוהה יותר ואת מצליחה לא לחרוק שיניים גם בפעם החמישית שאבא שלך מבקש שנקרא לילדה על שם סבתא מסעודה.
ואיך הייתה הלידה? כולם סיפרו לי על לידה שלישית כלידה מהירה וכמעט לא מורגשת. אחת אמרה "תרוצי לבית החולים עם הציר הראשון כדי שלא תלדי באוטו", השנייה סיפרה - "ילדתי וכבר באותו ערב הלכתי לשיעור פילאטיס".
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
הלידה שלי הייתה כמו נסיעה ארוכה לאיזה נחל שסיפרו שהוא גן עדן עם מפלים, עצי פרי וזמן למדיטציה, כשבפועל מצאת את עצמך נוסעת על כביש 6 בפקק מטורף, כשהילדים צורחים מאחורה.
כן, בניגוד למה שהבטיחו לי על לידה שלישית, הייתה לי לידה ארוכה, מאתגרת ומתישה. אבל עכשיו, חודש אחרי, כשאני מסתכלת על הבת שלי מחייכת אלי את חיוכיה הראשונים וכל תא בגוף שלי מתרגש ומאוהב, כל זיכרון עמום של כאב נשטף ממני, ואני מוצאת את עצמי אומרת: "יו איך בא לי עוד פעם!".
הכותבת היא זמרת, יוצרת ותסריטאית. נשואה לאיש חתיך ואמא לשלוש בנות קסומות.
שרי אלפי מבצעת שיר ערש עירקי, ואנחנו מאחלים לה הרבה לילות שקטים. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
