בעקבות פרס: הצרות שבאות עם מדללי הדם שלכם

האירוע המוחי שעבר שמעון פרס הזכיר לרבים את האירוע שעבר ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, ולא בכדי. שני האישים סבלו מבעיות בלב, שהצריכו שימוש בתרופות שנועדו לדילול הדם (נוגדי קרישה), שעלולות לגרום לדימומים קטלניים. בשני המקרים סביר להניח שהתרופות האלה מילאו תפקיד מרכזי באירוע המוחי, שהתרחש אצל שניהם.

הרופאים מתחבטים פעמים רבות האם לתת או לא לתת לחולים הזקוקים להם את נוגדי הקרישה, המוגדרים "חרב פיפיות". בלעדיהם עלולים החולים הללו לסבול מקרישי דם מסוכנים, ואיתם הם עלולים לפתח דימומים קטלניים.

מהן התרופות שבהן מדובר?

אצל חולים הסובלים מפרפור פרוזדורים יש אזורים בלב שזרימת הדם בהם איטית, והלב לא מספיק להתרוקן ולהתמלא כנדרש, מסביר ד"ר רון סלע, מנהל היחידה להפרעות קצב לב ולקוצבים במרכז הרפואי לגליל בנהריה. במצב כזה עלולים להיווצר קרישי דם בתוך הלב, שינועו עם זרם הדם לאיברים אחרים בגוף, ובראשם המוח, ושם יגרמו לשבץ מוחי כתוצאה מחסימה. כדי למנוע יצירת קרישים רושמים הרופאים תרופות נוגדות קרישה.

מה יתרונות השימוש בהן?

חלק מהחולים שסובלים מפרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 עד 6 ביחס לאדם בריא ללקות בשבץ מוחי. נוגדי הקרישה מפחיתים משמעותית את הסיכון לפתח קרישי דם וללקות בשבץ כזה.

אם כך, מדוע בעצם הם מסוכנים?

תרופות הנוגדות קרישה למעשה מתערבות בפעולת מנגנון הקרישה הטבעי של הגוף, ולכן מגבירות את הסיכון לדימומים באזורים שונים של הגוף, כולל במוח. הפסקה וחידוש של הטיפול התרופתי נגד קרישה בגלל ניתוח או פעולה פולשנית, כמו זו שעבר שמעון פרס לפני שבוע בליבו, עלולה לגרום לסיבוכים נוספים, בהם היווצרות קרישי דם ודימומים.

חולים הסובלים מפרפור פרוזדורים זקוקים לנוגדי קרישה?

לא. ישנם גורמי סיכון שונים שעלולים להעיד על סיכון מוגבר לשבץ מוחי: גיל, מחלות רקע כגון סוכרת ואירוע מוחי קודם. כל אדם הסובל מפרפור פרוזדורים עובר הערכה מספרית שנועדה לקבוע מה סיכוייו ללקות בשבץ מוחי. חולים המוגדרים בסיכון גבוה מקבלים את התרופות המדוברות. לחולים המוגדרים בסיכון נמוך לא נותנים את התרופות המדוברות.

אז מה עושים כדי למנוע את הסיכונים?

בשנים האחרונות, אומר ד"ר רון סלע, פותחו נוגדי קרישה חדשים, שהם קלים ויעילים יותר, ושיעור הדימומים כתוצאה מהם נמוך יותר.

מהם סימני האזהרה לשבץ מוחי: