"הבנקים לא משחררים כסף - אז לא בונים"
נתוני הלמ"ס לפיהם חלה ירידה בהתחלות הבנייה מתחילת השנה לא מפתיעה יזמים, שתולים אשמה בתוכניות הדיור המוזל שמייבשות, לטענתם, את השוק. ענת חן-זדה, מנהלת פרויקטי נדל"ן באולפן ynet: "אין הלימה בין הבנק לקבלנים. אם היו נותנים להם מסגרות אשראי - היו יוצאים לבנייה"
בגלל בעיות מימון של הבנקים או בעקבות תוכנית מחיר למשתכן? היקף התחלות הבנייה בתחילת השנה ירד בכ-7% לעומת 2015, ועמד על כ-24 אלף בלבד - בזמן שהממשלה שמה ליעד היקף של כ-60 אלף התחלות בנייה בשנה, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול. בינתיים יזמי הנדל"ן מותחים ביקורת על התנהלותה, וטוענים כי התוכניות לדיור מוזל הובילו לצניחה בהיקפים. אולם סיבות נוספות נעוצות גם ביכולת המימון של הבנקים לממן פרויקטים קבלניים. שוחחנו היום (ה') באולפן ynet עם ענת חן-זדה, מנכ"לית ובעלי חברת פולי לניהול פרויקטי בנדל"ן בנושא.
צפו בדיון באולפן ynet:
"אחת הבעיות להאטה בקצב הבנייה היא הבנקים שמגבילים את המימון", מסבירה חן-זדה, "בנק ישראל מגדיר תקרת אשראי לבנקים, וברגע שבנק מגיע לתקציב שלו - הוא לא מאשר יותר פרויקטים, וזה מה שקרה במחצית הראשונה של השנה. עד לפני חודשיים עצרו את כל האישורים לפרויקטים חדשים. פשוט חסר כסף כדי להתחיל את הבנייה".
לדבריה, "אין הלימה בין הבנק לקבלנים, שמבחינתם, אם היו נותנים להם את מסגרות האשראי כדי להתחיל את הבנייה, היו יוצאים לבנייה". דרך נוספת להגדיל את היקף התחלות הבנייה היא הגדלת התקציב של הרשויות המקומיות והגדלת כוח האדם המקצועי, כך שניתן יהיה לספק יותר היתרי בנייה. "אין קורלציה בין מה שקורה בעיריות לבין מה שקורה בשטח", טוענת חן-זדה.
"ההיצע לא מדביק את הביקושים - המחירים עלולים לעלות"
נסים אחיעזרא, מנכ"ל חברת אחים דוניץ, סבור שהבעיה המרכזית שגרמה לירידה בהיקף התחלות הבנייה היא בתוכניות הממשלה לדיור מוזל. "מדובר בתוצאה מתמשכת של מדיניות הממשלה לייבש את שוק המכרזים הרגילים, לטובת מכרזים במסגרת התוכניות הממשלתיות", הוא טוען.
אחיעזרא סבור שעל הממשלה להסיר חסמים הקשורים בהתחדשות עירונית, משום שזו הדרך להגדיל את היקף הבנייה בערים הוותיקות. יצוין כי בסקירה של הלמ"ס מאתמול לגבי היקפי הבנייה, התייחסו לראשונה גם לפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי.
גם ליאור ברדוגו, מנכ"ל חברת פרי נדל"ן מקבוצת אלדד פרי, מאשים את תוכנית מחיר למשתכן. "בגלל התוכנית אנחנו רואים ירידה בהתחלות בנייה בערים שבהן דווקא הייתה תנופה אדירה בשנים האחרונות, כמו העיר רחובות - בה נרשמה ירידה של כ- 11% בחציון בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד", הוא אומר. ברדוגו מזהיר כי התהליך הזה עלול לייצר עליית מחירים, "הפוך ממה שביקשה הממשלה להשיג, שכן ההיצע לא מדביק את הביקושים".
צפו בתרשים של הלמ"ס המבצע פילוח של היקף התחלות הבנייה לפי יישובים:
"נתוני הלמ"ס מציגים תוצאה ישירה של המבנה העקום של שוק הדיור וכישלון תוכנית מחיר למשתכן", סבור ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "יש גירעון הולך וגדל של דירות בעשור האחרון. על מנת לסגור את הגירעון הזה, יהיה צורך בעשור הקרוב ב-70-80 אלף התחלות בנייה לשנה - לעומת כ-50 אלף בלבד בשנה האחרונה. אין הלימה בין נתונים אלה ליעד שהציבה הממשלה - 60-70 אלף התחלות השנה ויותר מזה ב-2017".
הסיבות, לדבריו, בירידה בהיקפים נעוצות באי-יישום חוק התכנון והבנייה, הביורוקרטיה המסורבלת והכישלון, לטענתו, של תוכנית הדיור המוזל. הפתרון, לשיטתו, הוא קיצור משמעותי של הליכים ביורוקרטיים והוצאת המכרזים מידי רשות מקרקעי ישראל.
כאמל שגראווי, נשיא קבוצת SBI אחים שגראווי, מתייחס למצוקת ענף הבניין. "ללא תיעוש הענף, לא תישבר תקרת הזכוכית,, הוא אומר, "הנתון המאכזב בהיקף התחלות הבנייה במחצית הראשונה של השנה אינו מפתיע. ענף הבנייה בישראל מיושן, ומדינות העולם מקדימות אותו ב-50 שנה. הכנסת שיטות בנייה מודרניות תוביל לקיצור משמעותי של משך הבנייה, עד כדי מחצית לעומת היום, ותוזיל את תהליך ייצור הדירה בעשרות אחוזים".
"כמו אין ספור פעמים בשנים האחרונות, תוכניות הצהרות ודיבורים של מקבלי ההחלטות יש בלי סוף - אבל במבחן התוצאה שוק הנדל"ן אינו מתקדם לכיוון של פתרונות דיור נוספים, ולפעמים יש תחושה שאף הולכים אחרונית", מסכם רוני כהן, מנכ"ל אלדר שיווק נדל"ן. לדבריו, "יש כוונת טובות כמו מחיר למשתכן והתחדשות עירונית, אבל על מקבלי ההחלטות להישיר מבט לציבור ולהסביר להם שהשפעה של התוכניות האלו תורגש במקרה הטוב בעוד ארבע או חמש שנים".
