22 הימים שישללו מכם את מימוש הביטוח
כרמית היתה מעורבת בתאונה. לאחר מכן, כשביקשה לממש את הביטוח, החברה סירבה בטענה כי בעלה רכש פוליסה המכסה נהג מגיל 40, והיא רק בת 39 ו-11 חודשים. האם הביטוח תקף במקרה זה? על פי החוק כן, אך תלוי כמובן מי השופט המעורב
כרמית לוי הייתה מעורבת בתאונה. למכונית בה נהגה היה ביטוח מקיף בחברת הביטוח שלמה. נועם, בעלה של כרמית, פנה לחברה וביקש לממש את הביטוח. מסלק התביעות בשלמה, בדק את התביעה ולפתע הבחין כי לכרמית חסרים 22 ימים לגיל 40. הוא שלף את פוליסת הביטוח והראה לנועם כי רשום שם שהפוליסה מכסה שימוש ברכב על ידי נהגים מעל גיל 40 בלבד.
נועם תפס את ראשו בשתי ידיו והודה ביושר כי מדובר בטעות שלו. "אני מבוטח אצלכם כבר שנים רבות. בשנות הביטוח הקודמות", הסביר למסלק התביעות, "ביקשתי כיסוי לכל נהג בן 30 שנה ומעלה. במועד חידוש הביטוח האחרון, אשתי התקרבה לגיל 40, וחשבתי שאתם רוצים לדעת בת כמה תהיה אשתי בשנת הביטוח הנוכחית. אין ספק שטעיתי, אבל ביני לבינך, איזו משמעות יש 22 יום? אני מבוטח אצלכם כל כך הרבה שנים ללא תביעות. תזכרו לי את חסד נעורי"י, הפציר נועם במסלק התביעות, "ותשלמו לי הפעם".
האם התחנונים שיצאו מלבו של נועם השפיעו על מסלק התביעות? בוודאי שלא. הוא הקשה את לבו ודחה את התביעה.
האם דחיית התביעה מוצדקת משפטית?
בשנת 1981 חתם ראש הממשלה דאז מנחם בגין ז"ל על חוק חוזה הביטוח, והעניק בכך מתנה יקרה מפז לאזרחי ישראל. החוק החדש הכניס לתחום הביטוח סטנדרטים של הגינות. נקודת המוצא הייתה שצרכן הביטוח של ימינו הוא אדם פשוט העסוק מבוקר עד לילה בשרידותו ולא במאות דרישותיה של חברת הביטוח.
הורים היוצאים בבוקר מביתם בחיפזון עם ילדיהם ושוכחים להפעיל את האזעקה בדירה. האם צודק לשלול מהם את מלוא תגמולי הביטוח אם דווקא באותו בוקר יפקוד גנב את דירתם? החוק החדש קבע נחרצות שלא צודק. ההורים אמנם החמירו את הסיכון לקרות מקרה הביטוח, אבל בכל זאת הם שילמו פרמיות. ההגינות מחייבת כי יקבלו פיצוי התואם לפרמיות ששילמו בפועל.
כך למשל, אם חברת הביטוח תוכיח שהיא לוקחת תוספת של 20% עבור ביטוח דירה ללא אזעקה, השופט יפחית מתגמולי הביטוח בהתאמה. אולם מאז כניסת החוק לתוקפו, מסלקי תביעות הביטוח מאמצים בכל יום את מוחם כיצד לחמוק מהוראות החוק המיטיבות עם מבוטחיהם.
נחזור אל נועם. הוא לא ויתר ופנה לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה.
דחה את חברת הביטוח אך "העניש" את המבוטח
"כבודו של החוק במקומו מונח", טען נציג שלמה בפני הרשם הבכיר אייל דוד. "אולם החוק חל רק על "מבוטח". מי קובע מי נחשב למבוטח? רק אנחנו בתאגידי הביטוח. במקרה זה אנחנו קבענו שרק נהגים בני 40 ומעלה נחשבים מבוטחים. לכן נהגים כמו כרמית לוי, שגילם צעיר יותר אינם מבוטחים". נשמע מופרך? כנראה שלא, כי יש שופטים שקיבלו טיעון זה. רק לפני מספר חודשים הובא בטור זה פסק דין של שופט שקיבל את הטענה.
הרשם אייל דוד בחן את הוראות החוק, וקבע כי בעיניו אין בסיס לטענת נציג שלמה. הדרישה לנהג בן 40 ומעלה אינה הופכת נהגים צעירים יותר ללא מבוטחים. דרישת הגיל נועדה להפחית מהסיכון של חברת הביטוח. אם הדרישה לא מקויימת עדיין קיים ביטוח, אך חלקי.
כלשונו של הרשם: "לעניות דעתי במקרה דנן התנאי בפוליסה של גיל מינימלי 40 מטרתו להפחית את הסיכון של המבטחת, שכן קיימת הנחה כי נהגים בני 40 ומעלה, מנוסים יותר, בוגרים ומיושבים בדעתם. כפועל יוצא מכך, הם נוהגים בזהירות ופחות מעורבים בתאונות בהשוואה לנהגים צעירים יותר".
מכך, קבע הרשם שחברת שלמה חייבת לשלם למבוטח תגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס בין תעריף הביטוח הנהוג והמקובל אצל שלמה עבור פוליסות ללא מגבלת גיל לבין הפרמיות המוסכמות בפוליסה.
בנוסף לחלקיות התשלום, העניש הרשם את נועם בשלילת הוצאות משפט. "בנסיבות העניין, אינני מוצא לנכון לפסוק לנועם הוצאות משפט, שכן אלמלא פזיזותו או חוסר תשומת ליבו לא הייתה נגרמת התקלה של עריכת פוליסה אשר אינה מעניקה כיסוי ביטוחי לרעייתו".
ברשותכם, אני רוצה להפנות את תשומת לב העוסקים בביטוח לסעיף נוסף הקיים בחוק חוזה הביטוח - סעיף 29. סעיף זה קובע כי אם הפרת חוזה הביטוח על ידי המבוטח "לא השפיעה השפעה של ממש על סיכון המבטח, רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, לחייב את המבטח בתגמולי הביטוח, כולם או מקצתם". קשה להניח שיהיה מישהו שיטען ברצינות כי 22 יום שחסרו לכרמית עד גיל 40, השפיעו השפעה של ממש על הסיכון שנטלה על עצמה שלמה במקרה זה.
לפנייה לכתב/ת 
