דו שיח עם חירשים: במצרים מלמדים את שפת הסימנים
כחמישה מיליון מתושבי מצרים הם חירשים וכבדי שמיעה. יוזמה חדשה של משרד החינוך המצרי נועדה ללמד את פקידי הממשל את שפת הסימנים, כדי שיוכלו לתקשר עם החירשים ולהעניק להם שירותים. צפו ב"יא אללה"
חמישה מיליון חירשים וכבדי שמיעה יש במצרים, מתוך כ-90 מיליון תושבים. סוגיית היחס לחירשים וכבדי שמיעה אינה חדשה לא במצרים ולא במדינות ערב, שם מציינים הארגונים שפועלים בנושא מדי שנה בחודש אפריל את "שבוע החירש הערבי". בארץ הנילוס הסוגיה לא מגיעה אומנם לעמודים הראשיים של העיתונים ולראש מהדורות החדשות, בצל הבעיות הכלכליות שמטרידות יותר מכל את האזרח המצרי בייחוד בתקופה הזו, אך נראה שיש התעוררות מסוימת גם במישור הממשלתי.
"אני חירש.. זכותי שתבין אותי", היא יוזמה חדשה וראשונה מסוגה של משרד החינוך המצרי. שנועדה ללמד באופן בסיסי את פקידי הממשל במשרדים השונים את שפת הסימנים, כך שיוכלו לתקשר עם החירשים וכבדי השמיעה ולהעניק להם שירותים.
ב-2012 הוקמה במצרים המועצה הלאומית לבעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות, שהחירשים וכבדי השמיעה הם חלק ממנה. "הבעיה שלהם מתגברת כאשר הם מוצאים את עצמם מחוץ לחברה של השווים", אמר שר החינוך המצרי, אל-הילאלי א-שרביני ביולי האחרון, והזכיר כי החוקה המצרית מעגנת את זכויותיהם לשוויון הזדמנויות כמו כל אזרח אחר. היוזמה יצאה לדרך בשבועות האחרונים בשלל המחוזות במצרים והמשתתפים סבורים כי הדבר בהחלט יסייע לתקשורת.
היוזמה הזו לא נולדה בחלל ריק. לאחרונה, אחרי חודשים של הכנות, עלתה במצרים הצגה מיוחדת במינה ויש האומרים הראשונה מסוגה במדינות ערב, בשם "הבושם". ההצגה שזוכה לגיבוי ממשלתי משלבת שחקנים חירשים וכבדי שמיעה לצד שחקנים מקצוענים ושומעים.
ההצגה נועדה לשפוך אור על המצוקות של החירשים בחברה המצרית, שמתחילות מגיל קטן, ממשיכות בזמן הלימודים וכאמור, גם כשהם מנסים לקבל שירותים מהמדינה. "אני רואה בהצגה הזו מעין שער שאנחנו פותחים בפני חמישה מיליון חירשים במדינה שלנו", אמר במאי ההצגה, מוחמד עלאם, שמרוצה מאוד מההדים שקיבלה ההצגה בקרב הציבור שמגיע לראות אותה, וגם בקרב בכירי הממשל שהחלו לתת תשומת לב לנושא.
אך יש מי שעדיין סבורים שהדרך עוד ארוכה, חרף ההצגה והיוזמה
הממשלתית. "אנחנו רואים רק דיבורים", אמר סגן יו"ר אגודת החירשים, מוחמד עבדאללה לערוץ הבין-ערבי "אל-חורה". לדבריו, עד כה הוא לא ראה מתרגמים לשפת הסימנים שמחכים לחירשים במשרדים השונים: "הלוואי שזה יצליח. הרעיון שלנו הוא שילמדו את שפת הסימנים בבתי הספר והאוניברסיטאות כבר מגיל קטן". בקרב החירשים יש גם מי שדורש להכניס את שפת הסימנים לחוקה המצרית, כדי שיכירו בה כשפה רשמית.
לאחרונה אף הועלה במצרים ערוץ יוטיוב, שנועד לשדר תכנים לחירשים ולכבדי שמיעה ומשדר בשפת הסימנים. לצד זאת יש התוהים האם ערוץ כזה או יוזמות כאלו לא יבדלו את החירשים עוד יותר, והאם לא כדאי להכניס תכנים כאלה לערוצים הרגילים.
הדרך לשוויון של החירשים ובעלי הצרכים המיוחדים בכלל במצרים, ואפשר להניח שבעוד מדינות בעולם הערבי, עוד ארוכה. זאת בייחוד לאור העיסוק של הממשלים בסוגיות הביטחוניות והכלכליות. אך יוזמות מהסוג הזה שמעלות את המודעות לנושא, הן מבורכות ויכולות להפיח תקווה מסוימת.
לפנייה לכתב/ת 
