230 אלף רקטות וטילים, עד 400 אזרחים הרוגים: תרחיש צה"ל למלחמה בכל החזיתות
בשבוע הבא ייצא לדרך תרגיל העורף הלאומי. נתונים של תרחיש הייחוס החדש בצה"ל במקרה של מלחמה כוללת מגלים כי 95 אחוזים מהרקטות והטילים שישוגרו יהיו קצרי טווח. אחוז מאלה שישוגרו יפגעו באזור מאוכלס. התרחיש החמור: עשרות נפילות ביום לחימה בגוש דן. וכמה אזרחים יפונו מבתיהם?
לקראת תרגיל העורף הגדול שייערך בשבוע הבא - נחשפים נתונים חדשים מתרחיש הייחוס החדש למלחמה כוללת: 95% מהרקטות והטילים שישוגרו לעבר ישראל במלחמה רב-זירתית, בכל החזיתות - עזה, לבנון, הגולן הסורי ואיראן - יהיו קצרות טווח (עד 45 ק"מ), ובעלות ראש קרב במשקל של כ-10 ק"ג חומר נפץ. כך עולה מתרחיש הייחוס החדש שגובש בצה"ל לגבי מלחמה בכל החזיתות, והוצג לאחרונה לקבינט. התרחיש מדבר על כ-350 עד 400 הרוגים אזרחים במלחמה הרב-זירתית בהערכה מקסימלית.
לפי התרחיש, אחוז אחד מהרקטות והטילים שישוגרו יגיע אל הקרקע ויפגע באופן ישיר באזור מאוכלס - ערים או יישובים. זאת מתוך כ-230 אלף חימושים לכל הטווחים ובכל הסוגים שיכוונו לעבר ישראל במלחמה הבאה. מרבית החימושים הללו יהיו גראדים או פצמ"רים, ויכסו אזורים נרחבים כמו עד חיפה בצפון ועד דרום השפלה בדרום. בגוש דן למשל, צופה התרחיש עשרות נפילות ביום לחימה.
מרבית הרקטות קצרות הטווח שישוגרו יהיו גראדים בקוטרים של 107 ו-122 מ"מ, שאת חלקן תתקשה מערכת כיפת ברזל ליירט. הנתונים כוללים מגוון שכלולים, משתנים וסטטיסטיקות שערכו בצה"ל: נתונים מודיעיניים עדכניים, תמרון יבשתי מהיר, התנהגות צפויה של האוכלוסייה ומערכת ההגנה האקטיבית של חיל האוויר, הכוללת את כיפת ברזל, פטריוט, החץ ויכולות שרביט קסמים.
בדומה למה שאירע בצוק איתן, ההערכה היא שגם במלחמה הבאה רוב הרקטות והטילים ייפלו בשטחים פתוחים. מידת ההיערכות לאיום הרקטי מהצד הישראלי טובה יחסית, בעוד ההתאמות שנעשות בעת הזו רלוונטיות יותר לאיום החדירה המסיבית של פלוגות "רדואן" של חיזבאללה לשטח הישראלי סמוך הגבול, במטרה להשתלט, ולו לפרק זמן קצר, כדי ליצור הישג תודעתי מהדהד על יישוב או מוצב ישראלי בקו העימות.
חיזבאללה מחזיק ברשותו גם מאות כלי טיס בלתי מאוישים, רובם התקפיים ומתוצרת איראנית, ועיקר הטיפול בהם יהיה באחריות חיל האוויר. בעת הזו מגבשים בפיקוד העורף תפיסת פעולה מול איום הכטב"ם, במטרה לתת גם מפניו התרעה לאוכלוסייה.
מיקוד האוכלוסייה ישודרג, זמן ההתרעה יצטמצם
בפיקוד העורף השקיעו מאות מיליוני שקלים בשיפור ההתרעה לאזרח, שצפויה לעבור מתיחת פנים משמעותית במלחמה הבאה: בתוך שנה יהיו בישראל כ-3,000 אזורי התרעה (פוליגונים), באופן שימקד דרמטית את האוכלוסייה שתקבל התרעה.
כך למשל, בגוש דן זמן ההתרעה יצטמצם מדקה וחצי לדקה, אך רק כשליש מהאזרחים שנדרשו בצוק איתן להיכנס למרחבים מוגנים בכל אזעקה, יידרשו לעשות זאת בפעם הבאה. בשטחים פתוחים שבהם יש חשש להימצאות אזרחים, המיקוד ההתרעתי יהיה בתא שטח של פחות מקמ"ר. בפיקוד העורף הוחלט לבטל השנה את פרויקט הסל ברודקסט - התרעה באמצעות יכולת בסיסית שיש בטלפונים ניידים - לאחר שהתוכנית כשלה, והתרעה תינתן דרך הסלולר באמצעות אפליקציית פיקוד העורף.
בשני תהליכים נוספים שהושלמו השנה בפיקוד העורף רועננו מחסני ערכות אב"כ ברמת הגולן מחשש שארגוני טרור ברמה הסורית ישתמשו בחומרים כימיים לא קלאסיים ומנטרלים, דוגמת כלור. זאת אף שההערכה הכללית לפיה איום הנשק הכימי פחת דרמטית עם השמדת מרבית החומר הכימי שהיה ברשות הצבא הסורי - נותרה בעינה.
הליך נוסף שהושלם לאחרונה: חמ"ל חירום אחוד של פיקוד העורף יקבל תמונה בשידור חי מכל מצלמות הכבישים ברחבי הארץ, כחלק מהשליטה והפיקוד על הצירים בשעת חירום.
המדינה יכולה לפנות עד 750 אלף תושבים
בשבוע הבא ייערך תרגיל העורף הלאומי השנתי "עמידה איתנה", שבעבר כונה "נקודת מפנה". התרגיל ייערך מיום ראשון עד רביעי. ביום שלישי תישמע אזעקת תרגול עולה ויורדת בשתי הפעלות, בבוקר (בסביבות השעה 11:00, לפי חלוקה לאזורים) וב-19:05 בכל הארץ, פרט ליישובי עוטף עזה.
מטרת האזעקות היא לתרגל את התושבים להיכנס למרחבים המוגנים שנבחרו על ידם מראש, דוגמת ממ"דים, ממ"קים, מקלטים או חדרים פנימיים נטולי חלונות וקירות חיצוניים, דוגמת חדרי מדרגות. ההנחיות המלאות לאזרחים כיצד להגיב בכל סיטואציה ומקום בהישמע אזעקה מופיעות באתר פיקוד העורף. התרגיל יכלול גם התמודדות עם אירוע של חומרים מסוכנים בבתי הזיקוק בחיפה, פינוי אוכלוסייה, חילוץ מאתר הרס ועוד.
לפי סקרים שערך לאחרונה פיקוד העורף, 71% מהנשאלים השיבו כי הם יודעים מה לעשות אם נופלים בקרבתם טילים, בעוד במגזר החרדי הנתון יותר מהכפיל עצמו השנה בשאלה זו, והאמיר מ-34% ל-75%. 79% מהאוכלוסייה הכללית השיבו בחיוב בסקר לשאלה אם הם יודעים לבחור מרחב מוגן לפי הנחיות פיקוד העורף.
בצה"ל סיימו לאחרונה לגבש תוכנית פינוי אוכלוסייה מאזורים מאוימים דוגמת יישובי קו עימות לפי שני פרמטרים: סמכות של מפקד צבאי-גזרתי באיום ממשי ומיידי, דוגמת התרעה נקודתית לירי רקטי על היישוב או חדירת מחבלים מסתמנת,
או בהחלטה רחבה יותר במישור הלאומי על-ידי הקבינט.
בתוכנית הרחבה יותר, כמות המפונים המקסימלית מוערכת בעד 750 אלף תושבים שייקלטו ביישובים אחרים, זאת לפי מפתח שיחייב כל רשות מקומית לקלוט עד 4% מאוכלוסייתה ב"נוהל 24". הדרג הנמוך יותר של התוכנית מדבר על עד 95 אלף מפונים שייקלטו בבתי הארחה, במלונות ובקיבוצים. הכוונה ש-750 אלף זו המכסה שהמדינה יכולה לפנות ולקלוט באזורים פחות מאוימים בתרחיש הכי קיצוני שיש.
בפיקוד העורף החלו בלמידה ובתחקור פעילות החילוץ בחניון שקרס בת"א לפני כשבוע וחצי. העלות שצה"ל ישלם זעומה יחסית, פחות ממיליון שקלים, וחלק הארי ישולם על-ידי היזמית "דניה-סיבוס". כלקח מהאסון הוחלט לנטר באמצעות GPS באירוע דומה עתידי את הדחפורים, הטרקטורים והמחפרונים האזרחיים שנמצאים באזור כדי להשאילם באופן מיידי לאתר האסון.
לפי הערכות של פיקוד העורף, לצה"ל יהיה מענה בעורף לאיום מלחמתי כולל, ואילו במצב של רעידת אדמה חזקה תצטרך המדינה לגייס גם משאבים וסיוע אזרחי. ל-40% מהמבנים בארץ (28 אלף) ייגרם נזק כבד בתרחיש שכזה.
לפנייה לכתב/ת 
