בדרך לאישור סופי: מיסוי על דירה שלישית
ההצעה שמפחידה משקיעים עברה גם את ועדת השרים לתיקוני חקיקה, וכעת מחכה לאישור הכנסת בנובמבר. עוד אישרה הוועדה את ההצעה להגברת התחרות בשוק התקשורת, כולל הוספת ערוצים לעידן פלוס
ועדת השרים לתיקוני חקיקה אישרה את הצעות האוצר בתקציב המדינה למיסוי דירה שלישית, לעידוד השקעות הון, להסדרת משק הביוב, להגברת התחרות בשוק התקשורת ולמיסוי שוויוני של הקיבוצים. לאחר אישור זה יוכלו הצעות אלה לעלות להצבעות בכנסת לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית בנובמבר.
האוצר יטיל מס מיוחד על בעלי 3 דירות ומעלה
מס על דירה שלישית: "הדירות יעברו לילדים"
הצעות אלה שאושרו נועדו, לפי האוצר, לעודד צמיחה, לצמצם פערים ולהפחית את יוקר המחייה. כזכור, לפי ההצעות בתוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018 בתקציב המדינה, יוטל מס שנתי על בעלי דירות מגורים שבבעלותם שלוש דירות ומעלה. המיסוי יחול על כל אחת מהדירות החל מהדירה השלישית. המס המקסימלי שיוטל החל מ-2017 יעמוד על 1% משווי הדירה עד לתקרה של 18 אלף שקל בשנה, שהם 1,500 שקל בחודש.
לפי ההערכות של משרד האוצר ורשות המסים, ישנם כ-50 אלף איש בישראל שמחזיקים בבעלותם מספר כזה של דירות. לפי האוצר, המהלך יניב למדינה הכנסות של 800 מיליון שקל בשנה. ההצעה מיועדת לצנן את ביקוש המשקיעים לדירות ולהגדיל את ההיצע בשוק המשני. זוהי תוכנית הדגל של האוצר לטיפול בבעיית הדיור במסגרת תקציב המדינה, ולדעת האוצר תוכנית זו תמתן את השפעות עליית המחירים של השנים האחרונות.
מה ההשלכות של גזירות המס על מחזיקי דירה שלישית? צפו בדיון באולפן ynet:
הוועדה גם אישרה את תוכנית האוצר להקמת קרן ארנונה לצמצום הפערים ברשויות המקומיות. לפי תוכנית זו תוקם קרן לשם חלוקה דיפרנציאלית של כספי הארנונה שמשולמים על ידי הממשלה. כיום ישנם גופים רבים שהממשלה משלמת עליהם ארנונה, כולל משרד הביטחון. לפי המנגנון הקיים היום, מרבית הארנונה הממשלתית מועברת לרשויות החזקות. בהתאם לחוק, בערי עולים היא לא משלמת תשלום מלא. רשימת ערי העולים היא רשימה שנקבעה בשנות ה-50 ואיננה רלוונטית היום, כך שנוצרים פערים בין הרשויות.
קרן הארנונה נועדה לחזק רשויות חלשות, על ידי הקצאת תקציבים לרשויות בהיקף של כ-500 מיליון שקל לרשויות על בסיס קריטריונים רחוביים ולא רק על בסיס מיקום. עוד הצעה מדברת על העברת משק הביוב מגופים מקומיים לעשרה מרחבי ביוב. הצעה נוספת מתעתדת לחזק את מערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל. במסגרת זו יוקמו ארבע עד שש מכללות דגל מרכזיות שיעסקו בהשכלה טכנולוגית, עם הוראה טובה יותר, ציוד משוכלל יותר והכשרה והכוונה נכונות יותר למשק.
כן אושרה בוועדה הצעת האוצר להשוות את אופן מיסוי הקיבוצים לכלל המדינה. כיום, אופן מיסוי הקיבוצים וחיוב הקיבוצים בהפרשות לביטוח הלאומי מנציח עיוות והפלייה בין חברי הקיבוצים לבין שאר תושבי המדינה הכוללים תשלומי מס וביטוח לאומי מופחתים. לפי ההצעה, חברי קיבוץ ימוסו וישלמו דמי ביטוח לאומי כמו כל אדם אחר בישראל. תיקון זה, צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי הביטוח הלאומי בכ-500 מיליון שקל בשנה.
יתווספו ערוצים לעידן פלוס
הצעה נוספת שאושרה היא הגברת התחרות בשוק התקשורת, באמצעות הוספה של ערוצים חדשים לעידן פלוס. מועצת הכבלים והלוויין לא הוסיפה עד היום ערוצים לעידן פלוס, שניתן לצפות בו בשישה ערוצים בלבד, מה שהופך אותה לאלטרנטיבה לא אטרקטיבית מול הוט ויס. במסגרת התוכנית הכלכלית מוצע להוציא את מהלך הוספת הערוצים לעידן פלוס להפרטה כדי לייצר תחרות מול הוט ויס.
בהמשך לרפורמה בשוק הסיטונאי, מוצע בתוכנית הכלכלית להגביר את התחרות בשוק תשתית התקשורת הקווית. בזק והוט יחויבו לתת לבעלי רישיון נוספים "לרכב" על הפלטפורמות שלהן, וכך תבוטל השליטה המונופוליסטית ששוררת היום בענף
לפי התוכנית לעידוד השקעות הון, מוצע שחברות היי-טק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ-10 מיליארד שקל יחוייבו במס חברות של 6% על ההכנסות שמיוחסות לקניין רוחני. חברות קטנות יותר ייהנו משיעור מס של 12% (לעומת 25% מס החברות המלא). בנוסף, מס המיוחס לדיבידנד שנמשך לחברה האם, הנובע מהקניין הרוחני, ימוסה בשיעור של 4%.
צעד זה נועד להביא להתרחבות פעילות ההיי-טק בישראל תוך העמקת המחקר והפיתוח ועידוד החדשנות, ונועד להגדיל את הכנסות מדינת ישראל ממסים בטווח הארוך. קביעת שיעורי המס שבהצעה נועדה למשוך חברות בינלאומיות וישראליות לפתח ולרשום את קניינן הרוחני בישראל, בעוד שבמצב הקיים חברות רב לאומיות לא רושמות את קניינן הרוחני (כמו תוכנות ופטנטים) בישראל בשל חוסר תחרותיות של שיעורי המס המשולמים בישראל ביחס לעולם.
עוד אישרה ועדת השרים לחקיקה את ההצעה להקלה על אופן הקמת עסקים קטנים בישראל, כולל הקלת רגולציה בתכנון ובנייה דרך מתן פטור מהצורך להוציא היתר לשימוש חורג מהיתר במידה שהשימוש תואם את התוכנית וכן ביטול התניה של תשלום היטל השבחה לצורך מתן רישיון עסק. תוכנית זו גם מבטלת את קבלת האישור מרשות הכבאות לעסק שמוגדר ברמת סיכון גבוה, ש-60%-70% מהעסקים מוגדרים כך. זאת בהתבסס על הצהרת בעל העסק על עמידה בדרישות. כן מוצע לשנות את מבנה הרגולציה כך שמשרדי הממשלה לא יעסקו יותר בבדיקות העסקים הפרטניות, אלא יהיו אלה שקובעים את המדיניות והדרישות. הבדיקות בשטח יבוצעו על ידי מכוני בקרה שירכזו את הבדיקות הנדרשות על ידי כלל המשרדים.
לפנייה לכתב/ת 
