היה דיליי? נוסעים שניצחו את חברות התעופה

ארבע שנים אחרי ש"חוק טיבי" נכנס לתוקף הצטברו בבתי המשפט בישראל כמה וכמה פסיקות בתביעות של לקוחות שטיסתם איחרה או נדחתה. סקירה

עו"ד מיכאל מדובויפורסם: 19.09.16 , 07:11

עומס בנתב"ג(צילום: מוטי קמחי)

באוגוסט 2012 נכנס לתוקף חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), הידוע בשם "חוק טיבי". במהלך ארבע השנים שעברו מאז גדל והלך מספר התביעות - בעיקר תביעות קטנות - המתבססות עליו. מרבית התביעות מוגשות אחרי ביטול של טיסה, או איחור של שמונה שעות ומעלה בהמראה, שעל פי החוק שווה ערך לביטול של טיסה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במקרים אלה מחייב החוק לשלם לנוסע פיצוי כספי שגובהו נקבע בהתאם למרחק הטיסה: 1,290 שקל בגין טיסה של עד 2,000 ק"מ, 2,080 שקל בגין טיסה של עד 4,500 ק"מ ו- 3,120 שקל בגין טיסות ארוכות יותר.

על הקרקע

תביעה: החמצנו טיסה בגלל הטרקלין בנתב"ג

עו"ד רווית לביא-ינקו

עובדי היי-טק שהמתינו בחדר האח"מים איחרו טיסה לגרמניה. הם טענו שהאחריות להודיע להם הייתה של הטרקלין, אבל בית המשפט חשב אחרת

תביעה: החמצנו טיסה בגלל הטרקלין בנתב"ג

אלא שבנסיבות מסוימות יכולים חברת תעופה או מארגן טיסה להיות פטורים מתשלום הפיצוי. בחלק הארי של המקרים, מנסה מפעיל הטיסה או המארגן להסתמך על סעיף 6(ה)(1) לחוק, שפוטר אותו מפיצוי אם הוכיח ש"הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות".

מי שמבקש ליהנות מפטור "הנסיבות המיוחדות" צריך להוכיח אותן. לכן, אם פניתם לחברת תעופה בדרישה לפיצוי וקיבלתם תשובה עמומה דוגמת "אילוצים תפעוליים", אפשר להתעקש לקבל תשובה מפורטת. אם החברה לא תספק הוכחות גם בבית המשפט, יש סיכוי טוב שהיא תחויב בפיצוי.

נראה שכולם מסכימים כי מצב ביטחוני או מלחמה הם בגדר "נסיבות מיוחדות" וכך גם תנאי מזג אוויר קיצוניים. בהקשר זה התקבל פסק דין מעניין של בית משפט לתביעות קטנות בנתניה, שהבהיר כי כל חברת תעופה יכולה להגדיר לעצמה מהם התנאים שבהם מסוכן להמריא.

עם זאת, גם ביחס לתנאי מזג אוויר, מפעיל או מארגן טיסה לא יכול להסתפק בטענה כללית. כדי לזכות בפטור מתשלום הפיצוי, עליו להוכיח שהתקיימו תנאים שהצדיקו את ביטול הטיסה.

מה לגבי תקלה טכנית?

ישנה אי בהירות רבה בנוגע לתקלות טכניות במטוסים. מחד התקבלו פסקי דין שקבעו באופן גורף שחברה שמבטלת טיסה עקב תקלה טכנית לא חייבת לשלם לנוסעים פיצויים כספיים לפי החוק. מאידך, בפסקי דין אחרים הובעה גישה הפוכה, שלפיה ניתן למנוע כל תקלה טכנית על ידי תחזוקה נכונה של המטוס או על ידי החלפת מטוסים ישנים בחדשים, ולכן אין להתייחס לתקלות טכניות כאל "נסיבות מיוחדות".

גישה אחרת מדברת על הצורך לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק לא רק את סוג התקלה ואת שכיחותה, אלא גם את אופן הטיפול בתקלה אחרי שנתגלתה, לרבות הטיפול בנוסעים. למשל: האם בוצעו מאמצים להוציא מטוס חלופי או להעלות את הנוסעים למטוס של חברה אחרת?

גישה זו זכתה לאחרונה לגיבוי בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. המחוזי השתכנע שהתקיימו "הנסיבות המיוחדות" לפי הנתונים הספציפיים של התיק, והדגיש שאין ללמוד מכך שכל תקלה טכנית תוכר בעתיד כתקלה הפוטרת מחובת פיצוי לפי החוק.

גם בפסקי דין שדנו במצבים אחרים של ביטול טיסה התייחסו בתי משפט לא רק לסיבה המיידית לכך, אלא גם לשיקולים נוספים. כך, בפסק דין אחר נקבע שהחמרה במצב בריאותו של קברניט הייתה בגדר סיכון מחושב שלקחה על עצמה חברת תעופה, שכן הקברניט חש ברע עוד לפני הטיסה הקודמת של המטוס. לעומת זאת, במקרה אחר נקבע כי מחלת איש צוות קריטי תיחשב ל"נסיבות מיוחדות".

בפסק דין נוסף נקבע כי שריפה בשדה התעופה היא בגדר "נסיבות מיוחדות", אך הפטור מתשלום הפיצוי הכספי אינו חל, כיוון שחברת התעופה ידעה על השריפה עוד לפני שהתובעים הגיעו לנמל התעופה, לא טיפלה בעניין כראוי ואף לא התריעה על ההשלכות, כדי לאפשר להם למצוא פתרון חילופי.

חשוב לציין שגם אם החברה פטורה מלשלם פיצוי כספי, היא עדיין חייבת להעניק לנוסעים הטבות אחרות בהתאם לחוק – למשל החזר מחיר הכרטיס (אם הנוסע העדיף שלא לטוס בטיסה חלופית), או אירוח בבית מלון אם נדרשת שהיית לילה.

כשהחברה מסרבת לשלם את הפיצוי הכספי ללא הצדקה, או כשאינה מעניקה לנוסעים הטבות אחרות שהם זכאים להן, עשוי בית המשפט לחייב את החברה ב"פיצויים לדוגמה" בסכום של עד 10,380 שקל. הבעיה היא שלרוב נמנעים בתי המשפט מלפסוק פיצויים לדוגמה בסכומים משמעותיים.

לכן, כשאתם שוקלים להגיש תביעה בשל ביטול טיסה, השאלה המרכזית שתצטרכו לשקול היא מהו הסיכוי שבית המשפט יקבל טענת הפטור של החברה מתשלום הפיצוי הכספי.