המשקיף: קרויף, ארבלדזה, ההתפרקות וההפקרות
המנהל המקצועי של מכבי ת"א הפך לישראלי ונפל עם שחקני הרכש והמאמן אחראי לכך שהשחקנים עשו מה שבראש שלהם מול זניט. עמיר פלג מסכם את ההופעה המביכה של הצהובים בליגה האירופית
לקרויף יש מניות בכורה בהפיכת המיליונים של גולדהאר לשלוש אליפויות. לפניו היו כמה ישראלים שלא עשו דבר עם סכומי העתק, והפכו לפרשנים בשקל. אבל במקום שהמהפכה תימשך ותחלחל, דווקא אחרי ההגעה (בפוקס) לצ'מפיונס, קרה בדיוק ההפך. הישראליות חילחלה לתוך ההולנדי.
הנפילה הגדולה ביותר היא בתחום שבו אמור היה להיות לו (או יותר נכון לשמו) ערך מוסף: הזרים. כאן ממש מיותר להרחיב. מספיק להזכיר את השישייה הכל כך דומיננטית שהביא ברק בכר לבאר־שבע, בהרבה פחות כסף.
גם בשוק המקומי העסקאות מדברות בעד עצמן. מי אמר אייל גולסה או שגיב יחזקאל, ולא קיבל? "אין לי שום בעיה לשחרר שחקנים", הוסיף ההולנדי הזועף. וגם זה מוזר, כי דווקא יש לו בעיה לשחרר. תשאלו אפילו את בן בסט ויצחקי.
אבל מה שהכי צריך להדאיג את האוהדים זהו העתיד. אולי בגלל שמדובר בשנתו האחרונה במחיצתנו, קשה שלא להתרשם מהשלד הרעב שקרויף ישאיר אחריו, עם בן־חיים הבלם, אלברמן, והבשורה
הגדולה של הקיץ - בניון. אם כבר אתה בונה על אלה, עדיף להביא את דרור קשטן.
הגענו למאמן הגיאורגי, שגם הוא גער בשחקניו. "אסור לכם לאבד יתרון של שלושה שערים", אמר להם שוטה ארבלדזה, "זה דבר שלא נתקלתי בו". האמת? גם אנחנו, למודי התפרקויות שכמותנו, לא.
אם טאלנטים כאלה מנוסים מאבדים עשתונות (לא רק מול הרוסים, גם נגד בית"ר ירושלים), האשם העיקרי במאמן. שחקניו לא עשו במכנסיים, הם עשו מה בראש שלהם, מבלי שמישהו יעצור את הסחף. לכן, אחרי חשבון הנפש עם עצמו, ג'ורדי אמור היה לנזוף במאמנו.
הבעיה במכבי ת"א אינה ההתפרקות אלא ההפקרות. זו הסיבה שטל בן־חיים ממשיך לשחק כמו בשכונה, שאלי דסה, שכבר הוכיח חוסר אחריות באירופה גם במדי בית"ר, עושה אבו עלי במגרש, ושנוסא איגיבור רץ להשתיק את אוהדי קבוצתו אחרי שכבש בליגה, ומאוד שימח את אוהדי סנט־פטרסבורג בליגה האירופית.
ומי שמתפלא על כך ששיחות הנזיפה הסגורות "דלפו" בפרוטרוט לתקשורת, כדאי שיירגע. לקרויף בטח לא אכפת שאוהדי מכבי ת"א יידעו שהוא כועס, ואין הוכחה טובה מזו לעניין שאיתו פתחנו. ההולנדי כבר חושב כמו ישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
