בררנות באוכל: "אבל זה לא טעים לי"
הילד עושה פרצוף כמעט על כל דבר שאתם מכינים לו לאכול? הגיע הזמן להתחיל לחשוף אותו למזונות חדשים בצורה הדרגתית ומהנה. וכן, אפשר לשחק עם אוכל. אז איך קורה כל הטוב הזה?
בררנות באוכל בקרב ילדים היא תופעה שכיחה שמטרידה לא מעט הורים ובצדק. רובם מתמודדים עם התופעה באופן רגשני ושלא מבוסס על ידע מקדים ותרגול. בעית אכילה בגיל הרך מוגדרת כיום כאכילה מצומצמת או נמנעת והיא למעשה מתארת מצב של קושי מתמשך סביב מתן תזונה מתאימה ומספקת לילד הגדל.
חשוב להבין, כי לכל ילד יש תקופות של בררנות באוכל, ונסיגה בהרגלי האכילה. יש ילדים שמינקות מוגדרים כ"אכלנים גרועים" ויש ילדים שמשנים את התנהגות האכילה שלהם בגיל שנה, שנתיים ואפילו מאוחר יותר.
עבור ההורים, משמעות האכילה היא גם ביטוי לאהבה, וההאכלה מלווה בהרבה רגשות. ברגע שהילד מסרב לאכול, מעבר לדאגה לבריאותו ולתהליך הגדילה שלו עולים אצל ההורים רגשות נוספים כמו תסכול וחשש לגבי תפקודם - אם הילד שלי לא רוצה לאכול את האוכל שאני מכין או נותן לו - מה זה אומר עליי כהורה? למה הילד שלי מתנגד לי כל כך?
תפקיד האוכל עבוד הילד
הבסיס להרגלי האכילה ולהתייחסות הרגשית לאוכל נרכש בשנים הראשונות לחיים. האכילה יכולה להפוך לחוויה חיובית ותומכת או לחוויה של חרדה ותלות. בתחילת החיים המזון משמש לסיפוק הצרכים הרגשיים והפיזיים של התינוק ואחר כך הוא מבטא את ההתפתחות המוטורית של הילד, כשהוא לומד לאכול עצמאית. המזון משמש גם ליצירת קשר עם ההורים ובהמשך עם הסביבה.
אם למשל עונים על צורך נפשי של פעוט דרך אוכל (כעס, אי שקט, בכי שלא נובע מרעב) הוא ילמד לקשר זאת בהמשך ולהשתמש בכך כדי להשיג תשומת לב וסיפוק רגשי.אחד התחומים הכמעט בודדים שמאפשרים לפעוט שליטה הוא האוכל והאכילה. זו גם אחת הסיבות שהאוכל הופך לזירה המרכזית למאבקי כוח והתשה עם ההורים. לכן חשוב להבין האם הילד מנסה דרך האוכל לסמן לנו על צורך רגשי אחר שלהם, למשל תשומת לב.
קיימים עוד גורמים המשפיעים על אכילה מצומצמת או נמנעת, כך למשל יש לקחת בחשבון גורמים מוטוריים כגון: היציבה של הגוף, למשל בישיבה נכונה על כיסא, אחזקת השרירים ומוטוריקת אזור הפה. גורם סנסורי מייחס לתחושתיות-יתר או תת-תחושה באזור הפה ורגישות למרקמים. וכמובן הגורם ההתנהגותי הקשור בשימוש באכילה או בסירוב אכילה כאמצעי לתקשורת בין הילד להורים, כאמצעי לפרוץ גבולות או לפתוח את הסמכות ההורית מחדש.
אל תפספסו:
- ארוחות עשר: הילדים שכולם מקנאים בהם
- יותר מדי ג'אנק? כך תהפכו את המטבח לבריא ב-6 צעדים
- רגע האמת: כשהילד נשכב על הרצפה וצורח
חשיפה לסוגי מזונות חדשים
הקווים המנחים עבור ההורים ישימו דגש על האספקטים הבאים: הרחבת המגוון בהדרגה מהשלב שבו הילד נמצא, ביצוע שינוי באיטיות, כאשר הילד קובע את קצב ההתקדמות, תרגול ממושך וארוך טווח בחשיפה למזון חדש (זו יכולה להימשך חודשים עד שילד יתחיל באמת לטעום) ובחשיפה למרקמים שונים שלא בהקשר של ארוחה ובלי ציפייה שהילד יאכל.
לחץ לא יסייע ובוודאי שלא תחושות שליליות המתקשרות לנושא. חשיפה למזונות חדשים היא תהליך איטי וממושך, ההתקדמות היא בצעדים קטנים. אל תתייאשו מלחזור על חשיפה לאותם למזונות ובדרכים שונות: על ידי השתתפות בקניית המזון, הכנתו לארוחה ועזרה בהגשתו. חשוב לשמש לילד מודל לחיקוי על ידי התנסויות במזון חדש. קבעו סדר יום וארוחות מאורגנות ומשותפות.
משחקים עם אוכל
התנסות חדשה עם אוכל לא חייבת להיות ישירות דרך טעימה. אפשרו לילד "לשחק" עם האוכל ועל ידי כך לחוות אותו דרך עוד חושים מלבד חוש הטעם - חוש הריח, חוש הראייה וחוש המישוש. אפשר להתייחס לאוכל כאל "חומר יצירה" לצייר, לפסל או למרוח איתו, לבנות מגדלים ולקשט צלחות. אפשר גם להתייחס לאכול כ"חומר לימוד" - לספור או למיין אותו לפי צורה, צבע או גודל.
משחקי אוכל שכאלו יכולים להיות למשל:
- השחלת זיתים ללא גרעינים על חוט שממנו נוצרת שרשרת.
- יצירת שיפודי ירקות או פירות בשלל צבעים ומרקמים (בזהירות עם השיפוד. לשים לב כמובן).
- יצירת דמויות ומספרים דרך חיתוכם.
שימו לב כי משחקי אוכל הם כלי עזר בלבד ולא האמצעי העיקרי להרחבת המגוון התזונתי הדרוש.
הייעוץ המקצועי ייכנס לעובי הקורה של תופעה זו כאשר יש עצירה בגדילה: גובה ומשקל שלא מתקדמים מספר חודשים, בהתאם לקצב הגדילה התואם לגיל. גם אם אין פגיעה בגדילה - ברגע שכל ארוחה הופכת למאבק כוחות מתיש, האווירה בבית נעשית מתוחה סביב אוכל ואכילה והנושא תופס מקום מרכזי בחיי המשפחה - ניתן ומומלץ לפנות לדיאטנית המתמחה בילדים ובני נוער.
הכותבת היא דיאטנית ילדים במכון להתפתחות הילד, מחוז ירושלים-שפלה במכבי שירותי ביראות, המשתתפת בכנס השנתי של "עתיד" - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל שייערך ב-28-29 לספטמבר.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ילד טועם בפעם הראשונה אוכל. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
