"בלי פתרון למצוקת הדיור נהפוך לבני ברק 2"
ראש עיריית אלעד מתכנן להקים בעיר החרדית אמפיתיאטרון, פארק ארכיאולוגי ומרכז עירוני חדש. אך באולפן ynet הוא טוען כי התושבים נאלצים לבנות דירות בגגות ובחניות כי בעיר נותרה עתודת קרקע אחרונה, אף שסביבה שטחים נרחבים הפנויים לבנייה, ובהם גם שטחי אש של צה"ל. צפו
כיכרות, אמפיתיאטרון, פארק ארכיאולוגי ומרכז עירוני ראשי (מע"ר) חדש - אבל גם צפיפות מגורים והיעדר פתרונות הולמים למסחר ותעסוקה. העיר החרדית אלעד שבמרכז הארץ, הממוקמת בין שהם לראש העין, עוברת בימים אלה מתיחת פנים - אך סובלת משתי בעיות מרכזיות: מצוקת דיור ומחסור במרכזי תעסוקה. שוחחנו באולפן ynet עם ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש. צפו בראיון:
לדברי פרוש, עתודות הקרקע באלעד צפויות להיגמר ונותרה בשלב זה קרקע עבור 800 יחידות דיור חדשות, שיקבלו היתר בנייה רק בכפוף לכביש גישה נוסף לעיר שנבנה בימים אלה. הבעיה היא שבינתיים התושבים בונים יחידות דיור באופן לא חוקי - על הגגות או בחניות - ובעירייה מנסים להתמודד עם תופעה זו.
"זאת עיר חרדית, ולצערי כשמדברים על עיר חרדית תמיד יש מצוקה", אומר פרוש באולפן ynet. לדבריו, אף שמדובר בעיר צעירה יחסית (בת 18 שנים), "היא מתקרבת לבני ברק - גם בצפיפות, גם בחוסר הכיתות, גם במקומות עבודה". מדובר ביישוב "מגודר", כפי שמציינים בעירייה - ממערב בכביש חוצה ישראל (6), מדרום בשמורת טבע וביער, מצפון במחצבת ענק וממזרח בשטח אש של צה"ל.
פרוש טוען כי בעבר הובטח לעיר על ידי משרד הביטחון שחלק נרחב משטח האש יועבר אליה לצרכי בנייה - אולם התוכנית טרם יצאה לפועל. בעיר מקווים שבמסגרת היוזמה של משרד השיכון והבינוי להרחבת היישובים החרדיים בישראל, תקבל העיר שטחי בנייה אלה. החשש הוא, טוען פרוש, שתוך שנתיים אם לא יימצא פתרון לבעיית הדיור - "העיר תהפוך לבני ברק 2".
אבל זה לא הכל: לדבריו, מלבד מרכז מסחרי הכולל סופר ומספר בעלי עסקים קטנים, בעיר אין מרכז מסחר או תעסוקה, אף שלמעלה מ-80% מהנשים ויותר מ-70% מהגברים בעיר עובדים וקיבלו הכשרה בתחומי ההיי-טק, המזכירות הרפואית ועוד. הכנסות העיר מורכבות מ-99.9% ארנונה וכ-0.1% מסחר ותעסוקה.
עקב כך, עד לפני מספר שנים העיר נמצאה במצוקה תקציבית ונוהלה בידי חשב מלווה (ברשויות מקומיות הנמצאות במשבר הנובע מניהול כספי, נמצא חשב המלווה המסייע להן לפתור את המשבר). פרוש מספר כי בשלוש שנות כהונתו ביצע תוכנית הבראה, במסגרתה, בין היתר, פוטרו עובדים, עד שהעיר הגיעה לאיזון תקציבי. אלא שלטענתו, לא ניתן לנהל את העיר באופן זה לאורך זמן.
לבקשתו מונתה ועדת גבולות להעברת שטחים ממועצת דרום השרון וממועצת חבל מודיעין הסמוכות, לאחר שהגיע להבנות עם ראש המועצה האזורית דרום השרון על העברת כ-1,000 דונם השייכים למועצה, הסמוכים לעיר ממערב לכביש 6, לטובת הקמת אזור תעסוקה באלעד. עוד הוא מציין כי סיכם עם מועצת דרום השרון גם על חלוקת ההכנסות מהמחצבה הסמוכה לעיר, וכן על הקמת אזור תעסוקה משותף לשתי המועצות בסמוך לכביש 6. לדבריו, בשלב זה ועדת הגבולות אימצה את ההסכם והמליצה לשר הפנים לאשר אותו, אולם ההסכם טרם נחתם.
"דבר ראשון שגיליתי כשהגעתי לתפקיד היה שהצפיפות פה זה משהו קטסטרופלי", מסביר פרוש, "אתה מגלה שמאות כיתות לא נמצאות במבנים הראויים אלא בקרוואנים או במכולות, שאין מתנ"ס, שאין מרכז מסחרי. כשרוצים לערוך מסיבת סיום צריך לצאת לראש העין או לפתח תקווה". לדבריו, יש תחושה שהמדינה הקימה 8,000 דירות - ואז פשוט נטשה את העיר.
מ' הביטחון: "נבדוק שוב כיצד למצוא פתרונות לטובת העיר אלעד"
"אנחנו קרוב ל-50 אלף תושבים, יושבים על 2,500 דונם. כדי לסבר את האוזן, בחבל מודיעין מתגוררים כ-20 אלף תושבים על 5,000 דונם, בדרום השרון יש 20 אלף תושבים על 95 אלף דונם", הוא מספר. "עוד לפני שאני מדבר על דירות - אני מדבר על מצב שבו גרים כאן 50 אלף תושבים ואין להם מקומות עבודה, אין להם איפה לקנות חליפות, כובעים, נעליים או משחקים לילדים. זה דבר לא נורמלי, זה דבר לא הוגן".
למרות זאת פרוש שומר על אופטמיות. "על פי תוכנית בניין עיר (תב"ע), אנחנו מתכננים לבנות מרכז עסקים ראשי (מע"ר) בשטח של 150 אלף מ"ר, ואני מאמין שבשנה הקרובה נגיע לוועדות המחוזיות ונתחיל לקדם תוכנית לבנייה של 3,000 יחידות דיור. באלעד יש פוטנציאל לעשרות אלפי דירות - רק צריך שמישהו יתעורר. הדלת פתוחה - מי שרוצה לבוא לפה מוזמן, גם תוכנית מחיר למשתכן אפשרית כאן", הוא מסכם.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "במסגרת יישום התוכנית לדיור לחרדים, הוקמה במשרד הפנים ועדת גבולות לבחינת הרחבת הקו הכחול של העיר ליישוב אלעד. מדובר בעיר שבהחלט נמצאת בפוטנציאל גדול ליישום התוכנית".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "דו"ח ועדת החקירה לבחינת שינוי גבולות וחלוקת הכנסות בין אלעד ודרום השרון, וכן בחינת סוגיית צור יצחק וגבולותיו של הוועד המקומי, עדיין לא הוגש למנכ"לית המשרד וכן לא לשר הפנים".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "שטח האש בסמוך לאלעד הוא שטח מרכזי וחיוני לאימונים וצרכים נוספים של צה"ל. על אף זאת, בעבר ולבקשת גופים שונים, נגרעו כ-40% מתחום שטח האש לטובת צרכים שונים, לרבות הרחבת העיר אלעד. לאור הפניות האחרונות, בכוונת משרד הביטחון לקיים בחינה חוזרת האם ניתן למצוא פתרונות נוספים לטובת רווחת העיר אלעד מבלי לפגוע בצרכים המבצעיים של צה"ל. הנושא יבחן בשבועות הקרובים".
