להרקיד, לאהוב ולחבק ילדים עם מוגבלויות

החודשים שקדמו למחנה כללו הרתמות מלאה ומורכבת של צוותי לוגיסטיקה, הכנת פעילויות, הזמנת ציוד והכנת לו"ז ובהתרמות ענק בשביל מטרה אחת. לשמח ילדים בעלי מוגבלות, ילדים שבחיי היום יום הקושי לא מאיר להם פנים.

אנחנו כאן בשבילם, כדי להחזיר להם את החיוך אל הפנים, להרקיד, להצחיק, לשמח, לאהוב, לחבק, ולהיות החבר הכי קרוב שלהם, אם זה לישון איתם ולדאוג לצרכים שלהם באמצע הלילה. אם זה לוודא שהם שותים מספיק ולוקחים את התרופות בזמן. אנחנו דואגים להם בכל פרמטר. נערים ונערות צעירים ששבוע מהחופש שלהם מקדישים למישהו אחר, שזקוק להם.

נערים ונערות צעירים ששבוע מהחופש שלהם מקדישים למישהו אחר, שזקוק להם

גם אני נרתמתי למחנה הקיץ המיוחד. בהתנדבות, מבקשת יפה מהבוס כבר שנה שלישית ברציפות. חופשה על חשבוני בשביל לדאוג שהמחנה הזה יהיה המחנה הכי מוצלח עבור הילדים. שהאוטובוסים יגיעו בזמן , שלא יחסר אוכל, לפתור בעיות שצצות במהלך המחנה. ובעיקר לגרום שהחניכים בסוף כל יום ילכו לישון עם תחושה טובה ונעימה.

ואני לא לבד, יחד איתי התנדב צוות שלם של בוגרי העמותה שפינו מזמנם האישי והקדישו אותו למען דאגה עבור 400 איש. אבל הסיפוק אחרי הצלחה של מחנה כזה, הוא כל כך גדול שלא ניתן לתאר אותו במילים.

רגע בו אי אפשר שלא להזיל דמעה

איפה לא היינו, שייט בסירה בנמל יפו, סרט בסינמה סיטי, קייקים בכפר בלום, ערב קריוקי, בריכה, סופר-לנד, הופעה של פאר טסי שיצר עבורנו מסיבה מטריפה. אבל אם תשאלו אותי הכי מרגש זה הביקור השנתי שלנו בכותל, זה הרגע בו אי אפשר שלא להזיל דמעה.

מתפללים יחד איתם שמשאלתם תתגשם

כחלק מהטקס השנתי בכותל אנחנו מחלקים בלוני הליום לחניכים ומבקשים מכל אחד מהם לבקש בקשה/משאלה שהיו רוצים לבקש. וככה בספירה לאחור יחד עם החניכים אנחנו מפריחים את הבקשות שלהם לשמיים. ומתפללים יחד איתם שמשאלתם תתגשם.

אני זוכרת את המחנה הראשון שלי ב'קו לחיים', קיץ 2011 אז כמתנדבת המלווה חניכה בעמותה. לא היה לי מושג לאן נכנסתי, רק בידיעה מוחלטת שאתן את הכל במחנה הזה, ובסופו של המחנה הגיעה ההרגשה העצומה, באתי לתת ויצאתי מקבלת. קיבלתי המון! קיבלתי להכיר את השונה, להבין בצורה עמוקה יותר את העובדה שהילד שנמצא בכיסא גלגלים הוא בעל נשמה גדולה שרק רוצה שיגעו בה. הוא חושב, הוא מבין, הוא מדבר בדרך שמיוחדת רק לו. ואני כמתנדבת הקשבתי.

"הוא חושב, הוא מבין, הוא מדבר בדרך שמיוחדת רק לו"

מה שקרה אחרי הוא היסטוריה. הפכתי להיות חלק בלתי ניפרד מהעמותה. לא רק אני, כמה שנים אחרי הצטרפו לעמותה גם שניים מאחיי. אחותי מלווה כבר שנה שלישית את החניכה שאני ליוויתי בשנים הראשונות שלי בעמותה. אחי נכנס שנה אחריה וגם הוא הצטרף למשפחה. משפחת 'קו לחיים', ושניהם שימשו כרכזי קבוצה במחנה האחרון. אם תשאלו את אימא שלי איך זה קרה. היא תגיד שטיפחנו את עצמנו לבד. ואני אומרת שהכול מגיע מהחינוך בבית.

אז כמוני וכמו אחיי יש עוד מאות מתנדבים שחונכו והתחנכו לעשיית טוב למען האחר. אני מזמינה גם אתכם להצטרף לעשייה בעמותת 'קו לחיים', תמיד יש מה לתת.

• לפרטים והתנדבות בעמותה היכנסו לאתר או לדף הפייסבוק.