ד"ש מ"זינזאנה": כל הצלילים החדשים של השבוע
אמנון אבוטבול מ"זינזאנה" בוער מבפנים, החלום הישן של לירון עמרם, השרברב המשורר אבי עדאקי שובר שתיקה וענבר חצרוני תמצא לכם שידוך בהודו. "חדש על המגש"
מחפשת בית
את הקליפ לשירה החדש, "Home Inside", צילמה ענבר חצרוני במשך כחודשיים של טיול ברחבי הודו. שם, בין בום אחד למשנהו, ניגנה את הנעימה העדינה והנוגעת לעוברים והשבים, במה שבסופו של דבר נשזר לפיסת וויזואליה זוגית במיוחד. מככבים בה מטיילים שטרם הכירו, שהצטלמו יחד כזוגות על רקע הנופים המיוחדים. הצילומים, כך מסתבר, הולידו מערכות יחסים אמיתיות בין השחקנים.
"תמיד פנטזתי על הודו", היא מסבירה את הרקע לכתיבת השיר. "גיליתי שם מציאות חדשה ושונה, ושם השיר התגבש ליצירה מלאה. שחקנית מספרד וצלם הודי שהכרתי על סט הצילומים לקליפ והיום הם זוג - היו אלה שגרמו לי להקליט את השיר עם חזרתי לארץ. לבית שלי".
את אלבומה הבכור "רוח אנושית" הוציאה חצרוני לפני שלוש שנים, בעזרתו האדיבה של אתר הדסטארט, ומאז היא מופיע בארץ ובעולם ומשמשת בין היתר גם כמורה לפיתוח קול. את הסינגל החדש היא תשיק ב-25 בספטמבר בלבונטין 7 בתל אביב. ב-1 באוקטובר היא תופיע בהודנא בר בתל אביב וב-15 באוקטובר תופיע ברוטשילד 12 בתל אביב.
צומת בילו
קודם כל, דן, אם כבר השתמשנו בכותרת "צומת בילו" - קבל את התנצלותנו הכנה. בילו, 32, מוכר בסצנת הפולק התל אביבית כבר לא מעט שנים - לא מעט בזכות הפרויקט "Mr.Heavy & Mis. Low".
ב-2012 הוא הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, "New Haircut", אקט שלווה בתספורת גם במציאות, במסגרתה החליף את מחלפותיו הארוכות בשיער קצר והשיל מעליו גם אנרגיות רעות. לפני כשנתיים הוא עבר לברלין, שם הוא מופיע לצד מוזיקאים ישראלים - עמם הוא גם הקליט את "Fleet", הסינגל החדש מתוך אלבומו הבא.
מי שמכיר את המוזיקאי ומצפה ממנו לעוד מהפולק הישן והטוב, ודאי יופתע כשאת פניו יקבלו צלילים אלקטרוניים ואווירת צ'יל אאוט שנעדרה עד כה מיצירתו. "אני חושב שהמקום שאתה יוצר בו מאוד משפיע על היצירה שלך", הוא אומר. "מוד משפיע על היכולת שלך להתחדש ולעשות דברים אחרת". אכן ניכר שהתפאורה שהשתנה הביאה עמה שינוי יצירתי, שהביא אותו למחוזות איאן בראונים. ואם זה מזכיר את איאן בראון - רע זה לא יכול להיות. כדי לממן את האלבום בילו פתח קמפיין הדסטארט, שיעזור לפרויקט המסקרן הבא שלו לרקום עור וגידים.
אפשר להחליף מילה איתך?
מוזיקאי מוערך נוסף ששב מקץ הפסקה ארוכה הוא אבי עדאקי. אחרי אלבום בכורה מוצלח במיוחד בדמות "מודע אני" מ-2008, ואחרי שהפסקנו להתלהב מהעובדה שבדיי ג'וב שלו הוא שרברב, אפשר לחזור ולהתעסק בכך שלפני הכל - עדאקי הוא משורר. לא מהסוג שיושב בכסית ומלהג, אבל מהסוג שיודע לחבר בין הרוחני לגשמי ומקשר בשיריו בין קודש לחול, בין הארצי לשמיימי.
דוגמה מובהקת לכך אפשר למצוא ב"להחליף מילה", הסינגל הראשון מתוך אלבומו השני והחדש "אר"ץ" - אלבום רוק ציבורי. בשיר היחיד באלבום שלא נכתב על ידי עדאקי (כתבה אותו אביטל קשת), משלב עדאקי בין טקסט חברתי וכואב לבין הגשה רוקיסטית כמעט לא אופיינית ליצירתו, ומוכיח שלפעמים הכוח האמיתי טמון בפשטות. כהרגלו, עדאקי מדייק בהגשה למילים שדורשות טיפול כזה, והחן והקסם של מי שמכיר את המוזיקאי לא נעדרות גם מהסינגל המצוין הזה.
שלב הידיד
זה היה רק עניין של זמן עד שרועי ידיד יפרוץ את גבולות המגזרת הדתי ויפנה לקהל רחב יותר. זה אכן מה שעושה המוזיקאי הצעיר והמכושר הזה ב"יהיה לנו הכל", הסינגל החדש שלו, שכתב והלחין לו ישי רבו. כבר לא מעט זמן שידיד הוא סולן להקת החתונות החסידית "ענבי הגפן", והוא אב ללא פחות משישה ילדים. שישה!
בין לבין הוא מוצא זמן לשיר שירים אופטימיים ולשלב בין נגיעות אתניות משורשיו התימניים לבין מוזיקה ישראלית עכשווית. לידיד יש גוון קול עדין ויפה, שתפילות בית הכנסת מורגשות בו בכל מילה ותו. בזמנים כאלה של פילוג, מדובר באחד המוזיקאים שמסוגלים לגשר על פערים ולסמן מכנה ישראלי אחד משותף לכל העדות והמגזרים.
מה בוער?
את השם אמנון אבוטבול את מכירים כבר לא מעט זמן. בזמן האינתיפאדה הראשונה הוא נפצע בראשו בעת שהיה לוחם סיירת גבעתי, והפציעה הולידה את השיר "זמן אל סלאם". השיר בוצע על ידו בניצוח זובין מהטה באירוע השנה להסכמי אוסלו ובטקס הענקת פרסי נובל לרבין, פרס וערפאת, בהשתתפות מקהלת ילדים ישראלים, פלסטינים ונורבגים (רבין ז"ל אף כינה אותו 'המנון של המזרח התיכון', לא פחות). מאז הפך אבוטבול גם לשחקן מוכר, שחתום גם על השיר "בדרך אל עצמי", שהיה לשיר הפתיחה של סדרת הכלא הישראלית המצליחה "זינזאנה", בה גם שיחק.
מאז הוסיף אבוטבול לפעול בעולם המשחק והתאטרון, וכמובן בתחום המוזיקה האתנית - האזור בו הוא שוחה בטבעיות ממש כפי שממחיש "ברגעים יפים", הסינגל החדש שלו, שמחבר בין רוק, אתני, אוריינטלי ומוזיקה אלקטרונית. זוהי סנונית ראשונה מתוך האלבום "בוער", שבניגוד לקודמיו מתרחק מעט מנושאים אוניברסליים ומפגיש את המאזין עם נפש יוצרו.
הפנתר השחור
כבר מספר שנים שלירון עמרם נמנה עם השמות הבולטים בגל אמני המוזיקה המזרחית ה"אלטנרטיבית" (ובשפה פחות מכובסת - אלו שלא פנו למחוזות הפופ הים תיכוני, ושילבו בחוכמה בין מזרחית מבית לבין השפעות מערביות מודרניות). לצד A-WA, ניכר שעמרם מוסיף להיות אחד הקולות המעניינים של זמננו - בעיקר כי הוא עושה את הכל נכון. קול טוב? צ'ק. שירה תימנית שורשית? צ'ק. גיטרות סרף? קצב טוב? מילים אינטליגנטיות אבל לא גבוהות מדי והפקה עדכנית (תודות לרועי אביטל)? צ'ק צ'ק צ'ק.
תוסיפו לכל אלה את חותמת איכות מצד שמות כמו יהודה קיסר, ולפניכם עד אמן שיכול לאחות את השבר הבין עדתי המתיש שנוצר פה במשך כל כך הרבה זמן. ב"חלום ישן" משלב עמרם באלגנטיות בין החום של אהובה עוזרי לבין הכיף של דאפט פאנק (השוואה יותר מוזרה מזו לא תמצאו) וכמעט מצליח להשכיח את העובדה שעם כל הזמן שהוא פועל בשטח בליווי חבורת הפנתרים, מדובר בסך הכל בסינגל ראשון מתוך אלבום בכורה.
ובקטנה
בחורף הקרוב יגיע לארץ ג'רון "בלייד בוי" פאקסטון, הבלוזיסט המוכשר בעל הנשמה העתיקה. העובדה שהוא עיוור לא מנעה ממנו לנגן בשלל כלים, מגיטרה דרך בנג'ו ועד מפוחית כינור ופסנתר. לישראל הוא ישוב זו פעם השלישית - לשתי הופעות, ב-24 בנובמבר בזאפה תל אביב וב-26 בנובמבר בזאפה ירושלים, לשמחתה של קהילת הג'אז האדוקה שמתפתחת כאן כבר לא מעט שנים.
