מורן רוט: "ניצחתי את המערכת"
הוא היה הילד הזה שלא סומן להגיע רחוק, אבל לקח אליפות והגיע למכבי ת"א ולנבחרת. עכשיו, בגיל 33, כשהוא (שוב) מחפש בית חדש, הרכז שהחליף קבוצה 16 פעמים מביט לאחור וחושף לא מעט כאב: "ניסיון החיים נותן לך כאפות. הכל פה מורכב מאינטרסים ומפוליטיקות". ראיון
"כן, בטח שאני זוכר אותו", מספר רוט בהתלהבות נוסטלגית במהלך הראיון. "הוא היה כישרון ענק, אבל הנה לך דוגמה מצוינת לאחד שהמערכת לא ידעה להפוך לשחקן. באותה מידה גם אני הייתי יכול להיות א' היום".
אבל הוא לא. כי את מורן רוט (33) אתם מכירים. הכדורסלן שמילא תקופה ארוכה את תפקיד הסינדרלה, הילד ההוא שלא ממש הסתכלו עליו, שהתחיל בהפועל בארי, שלא אמור היה להגיע רחוק, אבל מצא את עצמו זוכה באליפות, מגיע להפועל ירושלים, למכבי ת"א ולנבחרת.
"כשאפרוש, הדבר הנכון יהיה להיות מנטור או מלווה מנטלי לבני נוער. להביא מהתהליך שעברתי לנערים בני 14־15. כי תמיד יש שניים-שלושה שמסמנים אותם בגיל צעיר ויהיו כוכבים בכל מקרה, ואת כל השאר לא סופרים".
בגלל זה מאגר הכישרונות שלנו דל?
"הוא לא דל, פשוט כשצעיר מגיע לבוגרים הוא לבד לגמרי. לא בונים פה מישהו. תראה למשל את אבירם זליקוביץ' – גובה, כוח, חדירה – נתונים וכישרון שאין להרבה, אבל עד גיל 26 הוא לא פרץ".
אז אם היית היום בראש מערכת, מה היית עושה?
"בונה מערכת שמפתחת שחקנים. הקבוצות פה רק רוצות לנצח. תראה, מהמחזור שלי כבר שש שנים אף אחד לא משחק בליגת העל. גם מערכות הנוער לא יודעות לפתח שחקנים".
נראה מהצד כאילו אתה ניצחת את המערכת.
"האמת... כשאתה אומר את זה יש לי צמרמורת פתאום, כשאני חושב על כל מה שעברתי. אני כל הזמן במאבק, כל החיים שלי".
"אני פחות תמים"
וכן, גם היום רוט במאבק. עכשיו זה מול בני הרצליה, ממנה שוחרר בקיץ לאחר עונה אחת בחוזה מתוך שתיים, במהלכה חלה ירידה חדה במעמדו ובמספר הדקות ששיחק. "הם טענו שזה עניינים רפואיים, אבל המטרה הייתה להשתחרר מהחוזה. הפתיעה אותי הדרך. אם הייתי שחקן זול, אולי לא היו עושים את זה".
יש הצעות כרגע?
"לא, אבל אני מכין את עצמי לשעת קריאה".
היית רוצה לסגור מעגל בחולון?
"אולי. אין ספק שחולון זה משהו לא פתור. עברתי שם מלא דברים".
אתה מתחיל להשלים עם מחשבות על פרישה?
"יש כבר תהליך הבשלה שזה עומד לקרות".
מורן רוט לא פורש. עדיין לא. אבל גם אם יפרוש מחר, ספק אם יש מישהו שחווה כל כך הרבה מעברי קבוצות. 16 ליתר דיוק. או כפי שהיטיבו לתאר זאת בעולם הווירטואלי של הטוויטר לאחר השחרור שלו מהרצליה: "כואב לראות שחקן שכל כך מזוהה עם המועדון, לפחות כמו עשרת המועדונים הקודמים שלו אם לא יותר, עוזב בטונים צורמים" (הצייצן פ. סרוסי).
זה נראה רע מהצד.
"למה רע? למה לא לשאול איך אני כל הזמן מחדש ומצליח להתחבר, להשתלב. אבל מה לעשות שבכדורסל הלא מסודר אצלנו זה קורה. איך יכול להיות ששחקן כמוני, שמתחבר לאוהדים ולא עושה צרות למאמנים, לא נשאר במערכת אחת 5־6 שנים?"
יכול להיות שהיום אתה אוהב פחות כדורסל?
"זה מאוד מורכב. אני אוהב אותו דבר, אבל פחות תמים. ניסיון החיים נותן לך הרבה כאפות, במיוחד פה בארץ. אתה בא ונותן מה שיש לך, אבל הכל מורכב מאינטרסים ומפוליטיקות. זה מעיב על הכדורסל עצמו".
לא פעם השם שלך נקשר גם לפוליטיקות.
"כי אני נלחם על הזכויות שלי, ואנשים לא אוהבים את זה. אני לא בובה על חוט שאפשר לסובב אותה. שחקני כדורסל וספורטאים בארץ פחדנים, מפחדים לדבר. אהבו אותי יותר בתור הילד הטוב, השתקן, הסינדרלה. ואז אתה מבין שבשנייה הכל יכול להימחק, לא סופרים אותך. פעם הכדורסל עבורי היה חזות הכל, היום לא".
"הייתי גאה בנטלי"
הגיוני שהכדורסל אצל רוט אינו חזות הכל. בכל זאת, הבחור אבא מגיל 23, אב ל־3 מגיל 26 וכעת אב ל־4.
כמה הכדורסלן מורן רוט דומה לאבא מורן רוט?
"יש דמיון, אני עם אותה אנרגיה על המגרש כמו עם הילדים".
זאת אומרת שאתה צורח כמו משוגע כשהילדה מסיימת גן כמו בראיון אחרי אליפות?
"לא צורח, אבל אמוציונלי כמעט אותו דבר, מתחבר, מתרגש. בוכה לפעמים. בכל הלידות שלהם הייתי".
לא נראה לי שהיו מאפשרים לך לא להגיע.
"כן, זה נכון", הוא עונה בחיוך ומיד מביט הצידה, לצלע הנוספת והמרכזית בסיפור שנקרא "מורן רוט" – האישה נטלי. "הוא מדהים כאבא", היא אומרת ומנסה מדי פעם להתערב בשיחה, אבל אסף בן השנה וחצי מעסיק אותה. את נטלי אתם מכירים. זאת אומרת, בהנחה שגם אתם ראיתם את הקטע שנכנס לפנתיאון.
זה היה בקיץ 2014, רוט התשוש מנטלית ("אחרי העונה במכבי ת"א ועם מכבי חיפה הייתי חייב הפסקה") מבקש להשתחרר מהנבחרת ופותח חזית מול המאמן הלאומי ארז אדלשטיין
. מורן עמד לדין משמעתי והכל יכול היה להיות עוד סיפור קטן וחולף אלמלא ה־סרטון. אדלשטיין יצא, ובחוץ חיכתה הפתעה. "אני נטלי רוט. בעלי זה הבן אדם שאתה יורד לו על הנשמה", הטיחה בו מול המצלמות, בזמן שהג'ינג'י חיפש נואשות מפלט – עד ששמע את הקריאה שהפכה לקאלט - "שמת עליו ז**".
"לא ראיתי את זה אפילו פעם אחת מאז", היא מגלה בחצי מבוכה, ומורן ממהר לצדד בה: "היא באה ממקום אמיתי, לא ניסתה לעשות לו אמבוש. הייתי מאוד גאה בה. כמו לביאה ששומרת על הגורים, אחרי חודשיים שהוציאו אותי רע בתקשורת וציירו אותי כמשתמט".
אשתך סיפרה שאם יש דבר אחד בולט אצלך, זה שאתה נאיבי.
"כן, אני תמים. גם בעניין עם ארז שיתפתי אותו בדברים מאוד אישיים, אבל הוא היה צריך אותי והיו אינטרסים. הוא עשה את זה למען יראו וייראו, כי את מי מעניין מורן רוט הבן אדם. נפגעתי".
אז איך היית מסכם עד כה את הדרך של מורן רוט?
"שניצחתי את המערכת. עשיתי את זה".
לפנייה לכתב/ת 
