תיעוד: נאזק לקיר בתא המעצר בתנוחת צלב
חשוד בתקיפת שוטר הובא למשטרת פתח תקווה. לאחר שהטיל את מימיו בתא המעצר, הוא נכבל עם שתי ידיו אל הקיר ללא יכולת תנועה ממשית. שופטת זיכתה אותו מהעבירות שיוחסו לו, ומתחה ביקורת נוקבת על המשטרה: "פגעו בכבודו וחירותו של העציר". צפו בתיעוד שהגיע לידי ynet
צדק בנוסח משטרת ישראל: תיעוד שהגיע לידי ynet חושף כיצד חשוד בתקיפת שוטר נאזק לקיר בתא המעצר של משטרת פתח תקווה עם אפשרות מוגבלת של תזוזה. ההחלטה לאזוק את החשוד לקיר התקבלה לאחר שהוא הטיל את מימיו בתא. בעקבות כך הואשם האיש הן בתקיפת שוטר והן בהתנהגות פסולה במקום ציבורי, אך בתחילת השבוע הוא זוכּה מהמעשים שיוחסו לו. בית המשפט אף מתח ביקורת על המשטרה: "זאת פגיעה ב'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו'".
ביוני 2014 נשלחו שני שוטרים לתחנת מוניות בפתח תקווה, לאחר שנטען כי גבר שיכור הפריע לסדרנים בתחנה. השוטרים טענו כי הם ביקשו מהאיש לעזוב את המקום, ואף ניסו לסייע לו לחצות את הכביש. בהמשך, כך נטען, הגבר קילל אותם והיכה בחוזקה את אחד השוטרים.
האיש, בן העדה האתיופית, נעצר והובא בשעת לילה מאוחרת לתא המעצר בתחנת המשטרה בעיר. בזמן שהותו במשטרה הוא הטיל כאמור את מימיו בשטח הקטן של תא המעצר, ובתגובה לכך נאזק לקיר בלולאות שחוברו לשתי ידיו. העציר טען כי הוא נותר אזוק מבלי יכולת לזוז במשך ארבע שעות. לאחר הגשת כתב האישום נגדו הוא כפר במיוחס לו, סיפר כי הוא זה שהותקף על ידי השוטרים, ואת הטלת מימיו הסביר בכך שהשוטרים בתחנה מנעו ממנו לצאת לשירותים.
השופטת אליאנא דניאלי מבית משפט השלום בפתח תקווה זיכתה ביום ראשון את האיש מתקיפה, מכיוון שהשוטרים שעצרו אותו התקשו לזכור את פרטי האירוע במלואו. בנוסף נמצא חוסר התאמה בין התיעוד המוקלט בתא המעצר לדו"חות פעולת השוטרים. יחד עם זאת ציינה השופטת בהתייחסה לנאשם כי "גרסתו (בנוגע לתקיפה) מעוררת תמיהה".
הטענה של הנאשם, שלפיה השוטרים בתחנה לא אפשרו לו ללכת לשירותים, לא הוכחה. אולם לאחר שהודיעה השופטת דניאלי על זיכויו היא התייחסה בהרחבה להתרחשויות בתא המעצר, שתועדו במצלמת אבטחה במשך כשעה. "יש לתהות בדבר הצורך וחוקיות האיזוק באזיקי ידיים ורגליים לגבי אדם שממילא נמצא בתא מאחורי סורג ובריח בתוך תחנת המשטרה", ציינה השופטת.
"מדובר באקט ענישתי של ממש"
השופטת ציינה עוד כי לפי התיעוד, הנאשם לא ביקש מפורשות מהשוטר לעשות את צרכיו. בסרטון התיעוד מתא המעצר נראה השוטר מתייעץ עם שוטר נוסף, נכנס אל התא, פותח את אזיקי הידיים של הנאשם ואז "כובל את ידו השמאלית לטבעת הקבועה בקיר". בשלב זה פנה הנאשם שוב לשוטר, ובעת שהיה כבול ניסה שוב להטיל את מימיו. השופטת הניחה שמדובר בפרובוקציה של הנאשם.
בהכרעת הדין ציינה השופטת כי בשלב מסוים הגיע שוטר נוסף "וכבל את הנאשם בידו השנייה אל טבעת נוספת המותקנת בקיר במקום, שנמצאת במרחק של מטר מהטבעת הראשונה". השופטת תיארה כיצד בסופו של דבר הנאשם מצא את עצמו אזוק בשתי ידיו לצדדים, ויושב על ספסל ללא יכולת תנועה ממשית. השוטרים לא ידעו להשיב עד מתי האיש נאזק.
בהמשך ציינה השופטת את החוק שקובע כי "עצור יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאות ובכבוד", והוסיפה כי אין הוראה המתירה לכבול אדם אל הקיר. לדבריה, "חרף הניסיון להבין את המקור החוקי לכבילה המתוארת, לא הוצגה בפניי כל אסמכתה או בדל של טענה בדבר חוקיות כבילה זו אף לשיטת המשטרה".
עוד כתבה השופטת בהחלטתה כי "הסיטואציה שבה בימינו אדם כבול אל הקיר כששתי ידיו פרושות לצדדים והוא אינו יכול לזוז, אינה בהלימה ל'חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו', ואין להשלים עם קיומה. אין אלא לקבל את טענת ההגנה בהקשר זה כי מדובר באקט ענישתי של ממש. גם אם הייתה הצדקה לנקיטת צעדים כדי למנוע ממנו להטיל את מימיו, הרי שלא הייתה הצדקה לעשות כן באופן שבו נכבל".
עו"ד כריסטינה חילו-אסעד, סנגוריתו של העציר ומנהלת מחלקת מעצרים במחוז מרכז בסנגוריה הציבורית, אמרה בעקבות החלטת בית המשפט: "הלקוח שלי, בן 43, עלה לארץ ברגל מאתיופיה והוא אבא לשני ילדים. מדובר בתיק שיצא מכל פרופורציה. אין שום הצדקה או מקור חוקי לכבול מישהו לקיר בצורה כזאת, בוודאי שלא לארבע שעות. התנהלות היחידה החוקרת גובלת בהתעללות".
היא הוסיפה כי "גם בית המשפט ראה בחומרה רבה את השימוש בכלי שגם איננו חוקי וגם השימוש בו לא סביר ואין לו כל הצדקה. הוא לא התפרע, וגם אם היה עושה כן - החוק קובע דרכים מפורשות לריסון וכבילה שאינם כוללים החזקה בתנוחת צליבה לקיר למשך ארבע שעות בתחנת משטרה באמצע הלילה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "ההחלטה השיפוטית תילמד ובמידת הצורך יופקו לקחים. ראוי להדגיש כי כבילת עצור לקיראו לעצם קשה מותרת ומתבצעת על פי חוק ומשמשת לצורך ריסון עצור שעלול לפגוע בעצמו או באחרים".
לפנייה לכתב/ת 
