חברת ביטוח סירבה לשלם: "הנהג היה שיכור"

בנה של בעלת רכב עבר תאונה שגרמה לטוטאל לוס. ביהמ"ש דחה את טענת ביטוח "חקלאי" לנהיגה בהשפעת אלכוהול, וחייב אותה לשלם 47 אלף שקל

עו"ד שמואל אלדןפורסם: 20.09.16 , 22:08

בית משפט השלום בקריות דחה לאחרונה את חברת "ביטוח חקלאי", שסירבה לפצות בעלת מכונית שנהרסה בתאונת דרכים כשבנה נהג בה. השופטת ליאת דהן חיון קבעה שבניגוד לטענת הביטוח, לא הוכח שהבן היה תחת השפעת אלכוהול, מה גם שבפוליסה אין החרגה של נהיגה בשכרות. לפיכך תפוצה האם ב-47 אלף שקל על הנזק למכונית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בתאונה לא היו פגיעות בנפש אולם מכוניתה של האם הוכרזה כ"אובדן גמור" ("Total Loss") והורדה מהכביש. מאחר שבנה היה האשם בתאונה, שילמה חברת הביטוח שלה, "חקלאי", לבעלי המכונית השנייה על נזקיו. אלא שאת נזקי המכונית של האם סירב הביטוח לשלם בטענה שהבן נהג תחת השפעת אלכוהול ועייפות מצטברת, והתנהלות זו מהווה חריג לכיסוי הפוליסה.

תביעה

76 אלף שקל לשליח שנפל מקטנוע ללא ביטוח

עו"ד יעקב קורן

בעל חברת שליחויות אמר לעובד חדש בן 17 כי לקטנוע שעליו הוא רוכב יש ביטוח. אחרי שהנער עבר תאונת דרכים הוא גילה שהמציאות שונה

76 אלף שקל לשליח שנפל מקטנוע ללא ביטוח

בעקבות זאת הגישה בעלת המכונית תביעה לבית המשפט על סך 47 אלף שקל נגד הביטוח. בנה טען ששתה כוס אחת של משקה כשעתיים לפני שנהג - כלומר הכחיש שהיה שיכור – טענה שהכחיש גם בכתב אישום שהוגש נגדו בבית המשפט לתעבורה. לדבריו, התאונה נגרמה בשל חשיכה ושיחים שהסתירו לו את המכונית שהגיעה ממול. האם הוסיפה שגם אם בנה נהג תחת השפעת אלכוהול, הדבר אינו מהווה חריג לפוליסת הביטוח.

חברת הביטוח טענה מנגד שלא הצליחה להביא את תיק המשטרה לעיונו של בית המשפט כדי להוכיח שהיה שיכור, וזאת משום שבקשתה לצלמו נדחתה. לדבריה הגרסה על השיחים ושדה הראייה לא צוינה כלל בטופס ההודעה על התאונה, ומשכך מדובר בהחלפת גרסאות שלא בתום לב.

הסיבה המשפטית לסירובה לשלם את נזקי התובעת, הוסיפה החברה, היא שיש לראות בבנה של התובעת כמי שנהג בחוסר תום לב תוך הגדלת הסיכון לאירוע תאונתי, ומשכך אין הפוליסה חלה.

שאלות תיאורטיות חשובות

אבל הרשמת הבכירה ליאת דהן חיון קיבלה את התביעה וחייבה את הביטוח לשלם לתובעת כ-47 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,775 שקל. היא אמנם התרשמה שהנהג לא היה זהיר, אבל ציינה שבמסמכים והעדויות לא נמצאה ראיה המוכיחה שנהג תחת השפעת אלכוהול או עייפות מצטברת.

לגבי השאלה המשפטית, שלנוכח קביעותיה העובדתיות הפכה תיאורטית בלבד, אם הביטוח חל גם על מקרים של נהיגה בשכרות, הבהירה השופטת שגם כאן הדין עם התובעת, שכן בשום מקום בפוליסה לא הופיעה החרגה מפורשת לתחולתה על מקרי נהיגה בשכרות.

בדרך אגב ציינה השופטת דיין חיון שבניגוד לגישה הרווחת, היא עצמה סבורה שיש מקום לקבוע שנהיגה בשכרות מהווה התנהגות ושימוש שלא בתום לב בזכותו של המבוטח תחת הפוליסה שברשותו, אך זאת כשמדובר בבעל הפוליסה שנוהג בעצמו.

שאלה נפרדת שהעלתה השופטת היא מה מידת אחריות המבוטח אם נהג שמטעמו עלה על ההגה תחת השפעת אלכוהול ללא ידיעתו, אולם השופטת לא נכנסה לעומק הסוגיה.