האלופה המכהנת: מכבי ראשון לציון החדשה
בדומה לאלופות אחרות בעידן הפיינל-פור, הכתומים לא הצליחו לייצר המשכיות ובנו קבוצה חדשה לחלוטין. מי שמצפה לראות את הקבוצה המלהיבה והמעופפת של העונה שעברה יתבדה במהרה. למועדון אין יומרות להגן על התואר, אבל עם שחקנים מוכחים לצד כישרונות חסרי ניסיון השאיפה היא לסיים את העונה בין ארבע הגדולות
זה לא שצריך לרחם על ראשל"צ. בעקבות הזכייה באליפות, כניסה של ספונסרים נוספים וההשתתפות בליגת האלופות החדשה של פיב"א, תקציב הקבוצה צפוי לעמוד על 11 מיליון שקלים, הגבוה בתולדות המועדון. יחד עם זאת, עדיין אין באפשרות המועדון למשוך זרים מהדרג השני ואולי אפילו השלישי באירופה.
אז מי בכל זאת הגיע? אריק שיבק נאלץ למעשה לבנות סגל חדש כמעט לחלוטין כשרק שלושה שחקנים (ניצן חנוכי, אבי בן שימול ועידן זלמנסון) נשארו מעונת האליפות. אם מישהו מצפה לראות את החבורה המעופפת והמלהיבה של העונה שעברה הוא יתבדה במהרה. שיבק בשונה משרון דרוקר אוהב לשחק כדורסל פשוט יותר, מסודר ומבחינתו גם יותר יעיל.
לשם כך בצוות המקצועי החליטו ללכת על בטוח כשצירפו את צ'ארלס תומאס (30, 2.03 מ') ממכבי אשדוד שמבחינה אישית סיפק את הסחורה בדרום. הבעיה עם תומאס היא שהוא בלתי צפוי. מצבי הרוח באימונים ובמשחקים יכולים להשפיע על כל הקבוצה, בדיוק כפי שהיה באשדוד. אם שיבק יצליח לחבר אותו ולגרום לו להפסיק לכפות זריקות כדי להגדיל את המספרים האישיים, ראשל"צ הרוויחה בגדול.
שחקן שיכול להיות גניבה גדולה הוא ג'אבון מקריי (23, 2.01 מ'). הפורוורד/סנטר הצעיר נחשב למכונת התקפה בצבע ובמשחקי ההכנה ניתן היה לראות זאת. מקריי כבר הספיק לשחק בגרמניה, צרפת ופורטו-ריקו. באופיו הוא עדיין מעט ילדותי, וגם כאן צפויה לשיבק עבודה רבה.
ג'ו ג'קסון (24, 1.85 מ') הגיע כמחליף של ליונס ומזכיר בחלקים ממשחקו את הרכז הנהדר. ג'קסון קטן מאוד ולא פיזי, אבל נהנה ממהירות וצעד ראשון קטלניים. הקליעה אומנם לא נקייה, אבל האחוזים מחוץ לקשת טובים (35 אחוזים לאורך הקריירה). זו התנסות ראשונה שלו בכדורסל האירופי אחרי תקופה בדרום קוריאה ובסין.
אם הכל היה בסדר אצל אנתוני הילארד (30, 1.93 מ') היום הוא היה צריך לשחק בקבוצת יורוליג או בקבוצה מובילה ביורוקאפ. הגארד האמריקאי היה על סף פריצה כששיחק בגרמניה לפני מספר שנים, אבל פציעה בברך גרמה לו לדריכה במקום. הילארד נאלץ לנדוד לליגות בפינלנד ובבלארוס וכעת מקבל צ'אנס גדול מאוד להוכיח את עצמו. במשחקי ההכנה הראה חוכמה, דינמיות ואתלטיות לא רעה.
הזר החמישי שהוחתם הוא פטריק ריצ'ארד (26, 1.96 מ') שנחת כגיבוי, אמור לפתוח על הספסל ובמשחקי ההכנה פחות הרשים. ריצ'ארד יודע בעיקר לקלוע מבחוץ, החדירה שלו לא מלהיבה וגם האחד-על-אחד טעון שיפור.
הניסיון של שון דוסון לחתום ב-NBA תפס את הקבוצה לא מוכנה. הגארד/פורוורד הישראלי הביא לאלופה חוזה חתום למחנה האימון של ניו אורלינס פליקנס שעות לפני שהאופציה שהייתה לו בחוזה לצאת לליגה הטובה בעולם פגה, וגרם להלם מסוים במועדון. גם אם סיכוייו של דוסון לחתום בפליקנס לא גבוהים, בראשל"צ לא לקחו סיכון והחתימו פחות או יותר על העמדה שלו את הילארד וריצ'ארד. אם ישוב, אל תתפלאו אם האלופה תערוך שינוי בזרים.
שחקן ששווה לשים לב אליו הוא נמרוד לוי (21, 2.08 מ') - פורוורד שלמעט עכברי כדורסל ישראלי שהכירו אותו, היה אלמוני ואפשר להגיד שהגיע משום מקום. לוי, בוגר האקדמיה בוינגייט, שיחק בארבע קבוצות שונות בליגה השנייה עד שפרץ בהפועל גליל עליון בעונה הקודמת עם 13.9 נקודות ו-8 ריבאונדים. בראשל"צ החתימו אותו לשלוש שנים. ספק אם מישהו בקבוצה האמין שהוא יתחיל לפרוע שטרות כבר במשחקי ההכנה. לוי, שנהנה ממוטת ידיים מרשימה, אתלטיות מפתיעה לשחקן ישראלי וקליעה לא רעה בכלל מבחוץ, סיים כקלעי המוביל של ראשל"צ במספר משחקים והראה שיהיה מעניין לעקוב אחריו.
בעקבות החוק הרוסי והרצון של שיבק להתחזק בצבע, החליט המאמן לצרף את אלישי כדיר, באנקר בכל מה שקשור לליגה הישראלית, ושחקן אותו קידם באופן אישי בנבחרת ישראל ובהפועל אילת. כדיר יחד עם תומאס, מקריי ועידן זלמנסון שהוריד משמעותית ממשקלו בקיץ, מהווים קו קדמי מרשים מאוד - בטח ביחס לליגה הישראלית. גם אחרי כל ההחתמות נראה שלראשל"צ חסר עדיין ישראלי אחד איכותי שיעשה את השינוי. אין ספק שאם דוסון יחזור הקבוצה בנויה טוב מאוד לליגה ואפילו לאירופה, אבל עד אז הסגל המקומי נראה מעט אפור.
כמות השחקנים הרבה שהוחתמה לא הגיעה סתם. למודי ניסיון מהעונה שעברה, שבה היו מספר פציעות של שחקני מפתח ועייפות גדולה בעקבות עומס של 60 משחקים (40 בליגה, 17 באירופה ו-3 בגביע המדינה), החליטו במערכת לבנות סגל של 10 שחקני רוטציה לגיטימיים כדי להתמודד עם האתגרים שבדרך. כבר עכשיו ידוע שראשל"צ תשחק 14 משחקים בשלב הבתים של ליגת האלופות, אליהם צריך להוסיף 32 מחזורי ליגה (לא כולל פלייאוף) ועוד לפחות משחק אחד בגביע המדינה.
אז אחרי כל השינויים שעברה הקבוצה בסגל השחקנים, האם ניתן לשחזר את עונת האליפות? נוכח ההתחזקות של מכבי תל אביב והפועל ירושלים מבינים במועדון שלא יהיה נכון לדבר על זכייה נוספת. הרצון להגיע לפחות לפיינל-פור (שבו הכל פתוח) קיים, וכמו בכל עונה לשם מכוונים. ומה בנוגע לאירופה? המטרה הראשונית תהיה לסיים באחד מארבעת המקומות הראשונים בבית 2, שאליו שובצה האלופה יחד עם קרשיאקה, ונציה, סראטוב, חימיק, לה מאן ועוד שתי קבוצות משלב המוקדמות - ולהעפיל לשלבי הפלייאוף. בדומה לליגה, משם הכל יכול לקרות.