ישראל הבטיחה שיפור תשתיות בעזה ובגדה
ישראל מתפארת בקידום פרויקטים לשיפור איכות החיים הפלסטינית, אך בפועל רוב התחייבויותיה לסיוע תקועות בגלל הגבלות ביטחוניות שהיא עצמה מטילה, ובגלל קשיים שמערימים הפלסטינים בעצמם. בתוכנית: הקמת בית חולים פלסטיני בגדה, חידוש קשרי הבנקים והקצאת תדרים לדור שני ושלישי
השר צחי הנגבי, שעמד בראש משלחת ישראל לוועידת המדינות התורמות, הציג שורה של צעדים שישראל מתפארת בהם כחלק מ"חיזוק הכלכלה הפלסטינית". עם זאת, חלקם רשומים על הנייר בלבד וביצועם של אחרים תקוע בגלל ההגבלות הביטחוניות של ישראל על הפלסטינים, ובגלל הטיפול הלקוי של הפלסטינים עצמם.
ועידת המדינות התורמות לרשות הפלסטינית, שמתכנסת מדי שנה בשולי כינוס עצרת האו"ם, ננעלה אמש (ג') בניו יורק. עשרות שרי חוץ נטלו חלק בכינוס, ובראשם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי, שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, ושרים מסעודיה, כוויית, איחוד האמירויות הערביות, תוניסיה, ועוד.
הנגבי מנה את הפרויקטים שישראל יוזמת ומקדמת על מנת לשדרג את איכות החיים בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, וציין למשל את חתימת ההסכם לאספקת חשמל ליהודה ושומרון בעקבות הסדרת אופן תשלום חובה של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל, הסכם בעניין שירותי דואר, פתרון שיאפשר לבנקים ישראליים לבצע עסקאות עם בנקים ברשות הפלסטינית. את הפרוייקטים הללו הוביל מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף יואב (פולי) מרדכי.
הנגבי ציין כי ישראל תספק שישה מיליון מטרים מעוקבים של מים לרשות הפלסטינית. אך ברשות סובלים ממחסור עצום במים, כיוון שלא ניתנים להם אישורים לקידוחי מים באקוויפר ההר. בנוסף, פעמים רבות פגישות משותפות של ועדת המים מוחרמות על ידי הפלסטינים עצמם.
ישראל התחייבה לחבר את הרשות הפלסטינית לצינור הגז הטבעי מישראל. זוהי תוכנית ארוכת טווח שביצועה עדיין רחוק. כך גם לגבי הקמת בית חולים בבית סחור באזור C, שבו בדרך כלל ישראל נמנעת מלאשר פרויקטים של הרשות הפלסטינית. הנגבי ציין עוד את "שדרוג המעברים ליהודה ושומרון ועזה", וכן ציין כי ישראל תרחיב את תוכנית המתאר של קלקיליה.
בנוגע לרצועת עזה הזכיר הנגבי את הסכם הקצאת תדרים לדור שני ושלישי של רשת סלולרית לאיו"ש ולעזה. הסכם זה נחתם כבר לפני כשנה, אך בפועל לא ניכר שהחלו לבצעו.
ישראל הבטיחה הקמת קו מתח גבוה לאספקת 100 מגה-וואט חשמל לעזה, אך זו עדיין לא אושרה. גם חיבור מתקן טיפול בשפכים של צפון עזה לרשת החשמל עוד לא בוצע עקב מחלוקת בין הבנק העולמי, חמאס וישראל.
הנגבי ציין עוד את הקמת קו צינור גז לעזה, אספקת 10 מיליון מטרים מעוקבים של מים ואישור להקמת מתקן התפלת מים ברצועה - אך כל אלה טרם נעשו.
פורום המדינות התורמות התחייב להיפגש לישיבת המשך בעוד חצי שנה בבריסל, במטרה לעקוב אחר ביצוע הפרויקטים.
המדינות התורמות לא עמדו בהתחייבויותיהן להעברת תרומות. רובן ככולן מפנות את משאביהן לבעיית הפליטים שמציפים אותן; ומדינות ערביות שהתחייבו עסוקות יותר בהתמודדות עם דאעש כמו ירדן, מצרים וסעודיה. כתוצאה, הצטבר חוב הולך וגדל ברשות הפלסטינית. היקף התרומות ירד מ-800 מיליון דולר בשנה ל-500-450 מיליון דולר בשנה.
על פי נתוני הבנק העולמי, מכל הבטחותיהן של המדינות התורמות, רק 16% מהתוכנית לשיקום עזה אחרי צוק איתן בוצעו עד כה. 1.3 מיליארד דולר טרם הועברו על ידן לצורך זה. ההשקעות הפרטיות ברשות הפלסטינית הן מהנמוכות בעולם בעקבות ההגבלות הביטחוניות שמטילה ישראל. דו"ח בנושא פורסם ממש לפני כינוס הוועידה.
עוד קבע הבנק העולמי, שאף שלישראל יש יכולת להקל את הקיפאון הכלכלי ברשות - ההגבלות הישראליות ממשיכות להוות חסם ראשי המונע תחרות כלכלית פלסטינית, וההגבלות הללו דחפו את ההשקעה הפרטית לרמות מהנמוכות בעולם. בין היתר מציין הדו"ח את ההגבלות על אזור C, שהסרתן הייתה יכולה להגדיל את התמ"ג הפלסטיני ב-35% ולהוביל לגידול דומה בתעסוקה.
גורמים מדיניים מדגישים כי ישראל לא נותנת סיוע לפלסטינים אך בהחלט נרתמה לסייע בהסרת מחסומים בירוקרטיים ולנפק אישורים שעד כה לא ניתנו לטובת פרויקטים גדולים של תשתיות. הנגבי אמר: "במפגש מוצלח מאוד עם שר האוצר הפלסטיני סוכם לחדש בקרוב את ועדת המים המשותפת שלא התכנסה כבר שבע שנים. עוד סוכם לפעול באופן משותף לקדם נושאים ששנים נתקעו בצנרת והגיע הזמן להוציא אותם אל הפועל".
לפנייה לכתב/ת 
