מיכל הלפרין משנה גישה בטיפול במונופולים

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, מבצעת ניווט מחדש: רשות ההגבלים העסקיים פרסמה היום (ד') טיוטת גילוי דעת להערות הציבור, בה היא מפרטת את שיקוליה באכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה. הרשות מסרה כי  היא "תפעל במקרים בהם אין פתרון תחרותי אחר שניתן להפעיל על מנת לטפל בבעיית השורש של השוק שנבחן".

מהטיוטה עולה כי הרשות עדיין בוחנת את דרכי אכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה, תוך כוונה להקנות מידה מספקת של ודאות למגזר העסקי, מצד אחד, ושמירה על יכולתה של הרשות להפעיל כלי אכיפה זה במקרים ההולמים את האינטרס הציבורי, מצד שני.

לפי הטיוטה, הרשות תנקוט בפעולת אכיפה נגד מחיר בלתי הוגן, בשלושה מקרים: במקרים בהם אין סעדים חליפיים; במקרים בהם המחיר גבוה משמעותית ממה שהוא לכאורה אמור היה להיות בתנאים תחרותיים ובמקרים בהם המחיר בלתי הוגן.

הרשות מזהה "מחיר בלתי הוגן גבוה" באמצעות שלושה מבחנים: בחינת הפער בין מחיר המוצר לעלות הייצור; ניתוח רווחיות והשוואה למחירי מתחרים. לא ברור אם מחיר לצרכן שהציבור מחשיב לנמוך, אבל מעיד על רווחיות גדולה מאוד לחברה, עומד בקריטריונים אלה של הרשות.

בין הסיבות לביטול הגנת נמל המבטחים: ניתוק מוחלט מרציונל כלכלי

בנוסף החליטה הרשות לבטל את הגנת "נמל המבטחים", שנקבעה בגילוי דעת קודם שהוציאה הרשות ב-2014, בראשותו של דייויד גילה. לפי הגנה זו, עמדה לבעל מונופול הגנה מפני פעולות אכיפה של הרשות, כל עוד הפער בין מחיר מוצריו לעלות ייצורם, אינו עולה על 20%.

הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין

בטיוטה נכתב כי: "יתכן כי נדרש פער רווחים גבוה יותר על מנת לתמרץ ייצור מוצרים חדשים, אשר פיתוחם כרוך בנטילת סיכונים. מנגד, יתכן כי במקרים אחרים,

מדובר ברף הגבוה באופן משמעותי משיעור הרווחיות המקובל בענף מסוים. הניתוק המוחלט הקיים בין הרף שנקבע לבי רציונל כלכלי כלשהו אינו מאפשר לרשות להמשיך ולקיימו".

עוד נטען בגילוי הדעת כי מבחינת הדין והספרות המקצועית בעולם עולה כי רף המבוסס על פער בין עלות ייצור המוצר או השירות ומחירו - אינו מקובל. מרבית המלומדים ורשויות התחרות, מבכרים דווקא קביעת תנאי סף המבוססים על תנאי השוק הרלוונטי ומעמדה של הפירמה המונופוליסטית. "נסיבות הגעתה

לנמל מבטחים אשר מבוסס על פער בין עלות למחיר בלבד לא יכול להוות אינדיקציה למעמד זה", נכתב.

כן נטען כי קביעת נמל מבטחים מכוח מבחן עלות מחיר, "מעניקה הלכה למעשה את הבכורה בבחינת קיומו של מחיר בלתי הוגן גבוה למבחן אחד. מבחן זה עשוי להסיט פירמות במשק לתמחר את מוצריהן באופן מבוסס עלויות. שיטה זו עשויה להשפיע באופן שלילי על נקיטת תמריצים ליעילות וחדשנות, ולפגיעה, בסופו של יום ברווחת הצרכנים. בהקשר של בחינת ההוגנות של המחיר הנגבה על ידי בעל מונופול, יש להעריך את האינדיקציות העולות מהפעלת מגוון מבחנים", כך נכתב.

כמו כן, עלה חשש כי הגנת נמל המבטחים תהפוך ואולי אף הפכה כבר לרף הנורמטיבי המחייב בנוגע לחוקיות התמחור של בעל מונופול (בעיקר בתביעות). "מדובר בעמדה שאין לה בסיס כלכלי או השוואתי כלשהו והרשות מתנגדת לה", כך לפי טיוטת גילוי הדעת. 

ההגנה הזאת עוררה פולמוס גדול. תנועת הצלחה למשל, טענה כי יש להחליף את נמל המבטחים של 20% בסף אחר. הסף שמעליו תקום חזקה של מחיר מופרז יהיה תשואה או פער בין העלות למחיר העולים על 100%, כך לפי הצעתה. 

הרשות אף הזמינה חוות דעת מפרופ' פרדריק ג'ני, שהוא "מומחה בינלאומי בתחום דיני התחרות העומד בראש ועדת התחרות ב-OECD", כך נמסר. "פרופ' ג'ני ציין בחוות דעתו, כי אכיפה ישירה כלפי המחיר שנגבה על ידי בעל המונופולין משולה לטיפול בסימפטומים של מחלה מבלי לטפל בגורמים שהביאו לקיומה של המחלה. לכן, קיימת עדיפות לפעולות העוסקות בתיקון מבנה השוק על פני אכיפה ישירה של מחירים גבוהים. כמו כן, ציין פרופ' ג'ני, כי אכיפה כלפי מחיר בלתי הוגן גבוה כרוכה בסיכונים גבוהים ועלולה לפגוע במשק בטווח הארוך".

כלומר, הפרופ' ממליץ לתקן את השוק ולא לפקח על המחירים, רק שאם השוק אינו בר תיקון, או ששוק מתוקן קיים רק בתנאי מעבדה, יתכן שאין מנוס מלפקח על מחירי מונופולים ועל רווחיותם.

חוק ההגבלים העסקיים מקנה לממונה סמכות לנקוט כנגד בעל מונופולין הגובה מחיר בלתי הוגן, צעדי אכיפה מנהליים ופליליים. בהתאם לגילוי דעת קודם, העיצום הכספי אמור להיות כלי האכיפה המנהלי המרכזי של הרשות.