מגאולה כהן עד רונית אלקבץ: בבתי הספר ילמדו על נשים מזרחיות פורצות דרך

רונית אלקבץ ז"ל. בין הנשים בתוכנית החדשה

משרד החינוך ממשיך ביישום המלצות ועדת ביטון, והפעם בנושא מגדר. בחודשים הקרובים תצא לדרך תוכנית חדשה בשם "אור ממזרח" שתציג את דמותן, פעולתן ותרומתן של 28 נשים פורצות דרך ביהדות ספרד והמזרח. רשימת הנשים כוללת בין היתר את השחקניות רונית אלקבץ ז"ל וחנה אזולאי-הספרי, חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, הרבנית עדינה בר-שלום, הזמרת ברכה צפירה, המשוררת עדי קיסר ועוד.

בתי הספר יוכלו לעסוק בכל הנשים שבתוכנית, לבחור נשים מסוימות ולהתמקד בהן או להוסיף נשים אחרות על פי שיקול דעתם. התוכנית תשולב במסגרת כישורי חיים, שעת חינוך, שיעורים לקראת טקס בנות ובני מצווה, שיעורים לקראת יום האישה הבינלאומי, במסגרת עבודת השורשים, כהכנה למעורבות החברתית ולקראת מסיבות הסיום בכל שכבות הגיל. בתי הספר יוכלו לשלב את התוכנית גם בהוראה בין-תחומית: חיבור להיסטוריה בהקשר של העליות לארץ ישראל, חיבור לתרבות ישראל בהקשר של נשים למדניות ביהדות, וחיבור לספרות בהקשר של נשים יוצרות.

התוכנית החדשה של משרד החינוך

בעמודיה הראשונים של התוכנית נכתב כי במסגרת המלצות ועדת ביטון, פיתחה היחידה למגדר ולשוויון בין המינים במשרד החינוך, תוכנית לבתי הספר בשם אור ממזרח – נשים פורצות דרך מארצות האיסלאם. "התוכנית רואה בהתפתחויות החברתיות לאורך השנים, לצד התפיסות המובילות כיום במאה ה-21, אתגר משמעותי לחינוך שוויוני. כמו כן, התוכנית חושפת עושר תרבותי רחב ומגוון באמצעות נשים פורצות דרך, שמציעות תפיסות ואורחות חיים שוויוניים מן ההיבט המגדרי". עוד נכתב כי הפעילויות המוצעות בתוכנית "מעודדות חשיבה ביקורתית שאינה ממוקמת בסוגיות של שוליים ומרכז, חלש וחזק, מנוצל ומנצל, מדוכא ומדכא, אלא מזמינה את התלמידים לדיון ביקורתי וחיובי על תרבות קהילות ישראל בארצות האיסלאם, מזווית ראייה של מגדר ושל שוויון מגדרי וערעור על סטריאוטיפים עדתיים ומגדריים".

מטרותיה של התוכנית הן לחשוף דמויות מופת נשיות מקהילות ישראל בארצות האיסלאם ובארץ, והצבת מודלים מגוונים להזדהות ולחיקוי. כמו כן, ליצור דיון ועיון ביקורתי במודל הסטריאוטיפי הקיים בחברה לגבי מקומה של האישה היהודייה בתרבות יהודי ארצות האיסלאם, ולגבש תפישות מגדריות שוויוניות. לצורך כך נבחרו 28 נשים פורצות דרך שמוצאן בארצות האיסלאם השונות ומתחומי עשייה מגוונים. בחירת הנשים נעשתה על פי ארבעה תבחינים מרכזיים: הישגים יוצאי דופן בתחום העשייה שלהן; בולטותן מבחינה מגדרית – בשל הישגיהן בעולם גברי ובשל תפיסת עולמן המגדרית; הרקע העדתי שלהן, שממנו אפשר ללמוד על תרבויות יהודיות בעולם המוסלמי ועל תפיסתן את החברה הישראלית מנקודת מבט "מזרחית", ולבסוף – נשים פורצות דרך בתקופות שונות של ההיסטוריה, על הרצף הבין-דורי, המעיד על השפעתן המתמדת של נשים בקהילותיהן.

במסגרת התוכנית, התלמידים ילמדו על הנשים, יכירו את פועלן, ייחשפו ליצירותיהן ולדעות, חיוביות ושליליות, של עיתונאים, אנשי רוח ויוצרים על הדמויות השונות, ויקיימו על כך דיון. משימת הסיכום של תלמידים תוכל להיות יצירה כלשהי,

הרצאה של 20 דקות על הדמות, הצעת ערך חדש בוויקיפדיה או הרחבה של הערך הקיים. התלמידים יוכלו להיכנס לנעליה של הדמות, להתייחס להשקפותיה במגדר ובחברה ולייצג אותה בנאום מול קהל.

שר החינוך נפתלי בנט: "במורשת יהדות ספרד והמזרח נשים היו מנהיגות ופורצות דרך, הובילו בשירה, ספרות, כלכלה ואמנות והיו לבעלות השכלה שהובילו שינויים חברתיים גדולים. אני שמח שבמסגרת יישום המלצות ועדת ביטון נוכל לספר את סיפורן השלם. מעמדן של נשים אלו יילמד בצורה הראויה להן כמנהיגות, מובילות ופורצות דרך. הן פורצות דרך בזכות הכישרון שלהן, האמביציה שלהן והעשייה העשירה שלהן בתחומים הרבים".

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, הוסיפה: "במהלך השנים האחרונות החברה הישראלית עוברת שינויים משמעותיים. אנחנו רואים יותר ויותר נשים פורצות דרך. יותר נשים בתפקידי מפתח, שמותירות חותם משמעותי בתחומים מגוונים של החברה. התוכנית נועדה לקיים בבתי הספר למידה על אודות הדרך שהובילה את הנשים פורצות הדרך לידי מימוש עצמי, ולבחון יחד עם התלמידים אילו תכונות באותן נשים יכולות לסייע להם במימוש יכולתם, היום ובהמשך דרכם בחיים".