המבקר: משרד החינוך לא מחנך נגד גזענות

הפגנה נגד גזענות. משרד החינוך לא עמד ביעדים(צילום: ג'ורג' גינסברג)

במשרד החינוך מתגאים בהצבת יעדים לצמצום הגזענות וחינוך לחיים משותפים, אך בפועל הנושא לא שולב במקצועות הלימוד והמורים לא עברו הכשרה מתאימה כדי להתמודד עם התופעה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ה') ובו ביקורת קשה על משרד החינוך שלא פעל בעניין על אף שהציב את העניין כיעד מרכזי.

בפתח הדו"ח כותב המבקר יוסף שפירא כי בשנים האחרונות "אנו חווים תופעות קשות של שנאה, גזענות, אלימות, פלגנות וחוסר סובלנות, והאמצעי היעיל ביותר למיגור תופעות אלה הוא החינוך. על כן, בחודשים מרס-אוגוסט בשנת 2015 נבדקו פעולותיו של משרד החינוך לקידום נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, בתחומים שונים".

בין היתר, נבדקו הנושאים האלה שהועלו במשרד החינוך בשנים 2015-2011: גיבוש התוכנית לחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות ותכלול המערך העוסק בנושא זה ומיפוי היקף התופעה בקרב תלמידים, שילוב נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות במקצועות הדעת, שילוב הנושא בפעילויות של מִנהל חברה ונוער, הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים להוראת הנושא, הקניית כלים לקיום שיח מוגן בנושאים הנוגעים לגזענות וחיים משותפים, קיום מפגשים בין-מגזריים, שילוב הפעילויות בין הזרמים והמגזרים השונים, והסדרת ההתקשרות עם ארגוני המגזר השלישי. כמו כן, נבדקו פעילויותיהם של שלושה מחוזות של משרד החינוך לקידום הנושא - מחוזות הצפון, חיפה והמרכז. הביקורת נעשתה במשרד החינוך - במזכירות הפדגוגית, במִנהל חברה ונוער, במִנהל עובדי הוראה ובמחוזות הצפון, חיפה והמרכז.

הדו"ח מצביע על כך שמשרד החינוך אמנם הכיר בחשיבות החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בקרב תלמידים והצהיר שמדובר ביעד מרכזי, אך בפועל דבר לא נעשה. לאחר מבצע צוק איתן אף הטיל משרד החינוך על המזכירות הפדגוגית להכין תוכנית מערכתית לנושא, אך על פי המבקר הוא "נמנע מליצור תשתית פדגוגית, ארגונית, תקציבית ואופרטיבית מספיקה להתמודדות מערכתית, יעילה וארוכת טווח לקידומו והטמעתו המערכתית של הנושא בקרב תלמידים. הנושא עלה לסדר היום של משרד החינוך באופן אקראי ונקודתי ורק בעקבות גילויי גזענות קיצוניים".

על פי הדו"ח, אף שמשרד החינוך אימץ את דו"ח ועדת קרמניצר – "להיות אזרחים: חינוך לאזרחות לכלל תלמידי ישראל" – מסקנותיו המרכזיות כלל לא יושמו. בנוסף, משרד החינוך לא גיבש, כמתבקש, כלי מדידה שלפיו ניתן יהיה לדעת מה היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך, ולעקוב אחר הפעילויות הנעשות בבתי הספר לקידום הנושא.

עוד מוצא הדו"ח כי מתחילת שנות האלפיים יזם משרד החינוך מהלכים מערכתיים לחינוך לסובלנות ולחיים משותפים, אך אלה לא יושמו כלל או שיושמו במידה מצומצמת וללא זיקה ישירה למאבק בגזענות בקרב תלמידים. בדו"ח נטען כי משרד החינוך לא יישם המלצות ועדה ציבורית שמונתה על ידי שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, לגיבוש מדיניות בנושא חיים משותפים בין יהודים לערבים.

דוגמה נוספת מתייחסת לכהונתו של שר החינוך לשעבר שי פירון, ששנת הלימודים בתקופתו הייתה בסימן "האחר הוא אני". עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2015 – פתיחת שנת הלימודים תשע"ו – לא גיבש צוות ההיגוי שהוקם במשרד את המרכיבים המרכזיים והחיוניים של התוכנית שיאפשרו את הוצאתה לפועל, לא הוקצו לנושא תקציבים בהיקף הנדרש, לא הוקצו שעות הוראה, לא נבנו תוכניות עבודה עבור האוכלוסיות המיוחדות ולא פותחו כלים ליישום התוכנית. לדברי מבקר המדינה, ברמת השטח החטיא משרד החינוך את כל מטרותיו להתמודדות עם השסעים בחברה. הממצא המאכזב ביותר אולי הוא שברמת השטח 60 אחוז מהתוכניות שבתי הספר הפעילו להטמעת "האחר הוא אני", לא נגעו כלל באותם שסעים חברתיים.

שי פירון. צוות ההיגוי לתוכניתו לא גיבש עמדות(צילום: אלי מנבדלבאום)

דו"ח מבקר המדינה מצא גם שמשרד החינוך לא שילב בתוכנית הלימודים החדשה באזרחות לחטיבות העליונות, שגובשה ב-2011, את המלצות ועדת קרמניצר, שנועדו בין היתר להבטיח את חיזוק החינוך לערכים דמוקרטיים. המשרד גם לא פיתח דרכים שירחיבו את מעגלי המפגשים בין קבוצות תלמידים ממגזרים שונים. באשר לתוכנית הלימודים בהיסטוריה בחינוך הממלכתי, הנלמדת בכיתות ו'-י"ב, נטען כי היא אינה "נוגעת במאפיינים התרבותיים ובמורשת של האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית". טענה נוספת שעולה בדו"ח היא שהמשרד לא הקנה למורים המלמדים את התוכנית מולדת, חברה ואזרחות הנלמדת בכיתות ב'-ד' הכשרה מתאימה. זאת למרות הקשיים שהם נתקלים בהם בהעברת תכניה, גם אלה הנוגעים לשסעים חברתיים ולדילמות פוליטיות וחברתיות.

המבקר יוסף שפירא. יש גם המלצות(צילום: צביקה טישלר)

דו"ח מבקר המדינה מצא גם שבשנת 2015 (תשע"ו) הוקצה לנושא חינוך לחיים משותפים ומניעת גזענות פחות מאחוז מכל השתלמויות המורים. לפי הדו"ח, נושא זה אינו נכלל בתוכניות העבודה של האגף להכשרת עובדי הוראה וביעדיו. "המזכירות הפדגוגית ומִנהל עובדי הוראה לא

 הנחו את מנהל האגף לשלב את נושא זה במסגרת ההכשרות של עובדי הוראה, ואף לא נקטו, עד מועד סיום הביקורת, פעולות היערכות לשילובו בהתאם", נטען בדו"ח.

במסגרת המלצותיו כתב מבקר המדינה כי משרד החינוך צריך לרכז את הסמכויות והמשאבים לטיפול בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בידי גורם אחד, להקים ועדת היגוי שתקבע מדיניות כוללת בנושא ולספק תקציבים וכוח אדם ייעודיים ליישום התוכנית ולעקוב אחר יישומה. כמו כן, ממליץ מבקר המדינה למשרד החינוך לעגן את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות כנושא מחייב במקצועות כמו אזרחות, מולדת והיסטוריה. כמו כן הומלץ למשרד להפוך את הנושא לחלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה של עובדי הוראה. המלצה נוספת למשרד החינוך היא להגדיל את מספר המפגשים הבין-מגזריים, ולשלב יותר מורים ממגזר אחד בבתי ספר של המגזר האחר.

תגובת משרד החינוך

ממשרד החינוך נמסר כי "משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה, לחיים משותפים ובמאבק בגזענות ערך מרכזי, ובמסגרת התוכנית האסטרטגית של המשרד ניתן דגש מיוחד לנושא זה. במסגרת זו הוגדרה תכנית עבודה כוללת שתחייב את כל היחידות, ובכלל זה מטלות ומדדים לביצוע. כמו כן, משרד החינוך פועל לחיזוק הקשרים הבין תרבותיים במגוון רחב של פעולות חינוכיות. בשנת הלימודים תשע"ו כ-35 אלף תלמידים השתתפו בפעילויות של חיים משותפים.

"באשר לטענה על היעדר מדידה של תופעת הגזענות: ועדה תוך משרדית שגיבש המטה לחינוך אזרחי עוסקת במהלך השנה האחרונה בגיבוש מסמך המלצות לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי על פני הרצף הגילאי. בשנה הנוכחית יתקיים פיילוט בהכשרות מורים בנושא. ובנוסף, נבנה מדד שיאפשר לבתי הספר ללמוד על מיקומם ועמדותיהם ביחס לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי, על מנת שיוכלו להבנות תהליך הדרגתי שמותאם למוסד החינוכי, לצורך קידום הנושא.

"באשר להתמודדות עם גזענות: בקיץ האחרון נבנה מדד גזענות על ידי לשכת המדען הראשי במשרד, בשיתוף עם גורמי משרד וגורמים חיצוניים. ייחודו של המדד הוא באבחון תוך בית ספרי לגבי אוכלוסיות מגוונות כלפיהן מובעת או עשויה להיות מובעת גזענות בכיתה. בשנת הלימודים הנוכחית אף הורחבו סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית, ונוספו מדדים שמתייחסים לסובלנות כלפי השונה והאחר".