למה ישראל צריכה מצעד גאווה ביסקסואלי
מחר יתקיים לראשונה בישראל מצעד הגאווה הביסקסואלי, שכולל בתוכו גם נטיות מולטי-משיכתיות נוספות. למה צריך מצעד נפרד ממצעד הגאווה ועל מה נלחמים הביסקסואלים? הנה כמה פרטים שחשוב לדעת על הקהילה רדופת הסטיגמות, שנלחמת במחיקה מצד סטרייטים מחד והומואים ולסביות מאידך
לפני מספר חודשים, כאשר גילי מוסינזון יצא מהארון כביסקסואל וציין שהוא נמשך גם לגברים וגם לנשים, התקשורת ואנשים רבים אחרים דאגו להתייחס אליו כאל הומוסקסואל. עד שלא כתב על כך פוסט עצבני, לא הפסיקו הנשמות הטובות לעשות עוול לנטייתו המינית, וסירבו לקחת את הגדרתו העצמית ברצינות. ליחס דומה זכה גם רן דנקר כאשר יצא מהארון.
תופעה נפוצה זו נקראת "מחיקה ביסקסואלית" - מצב בו אנשים הטרוסקסואלים ואפילו הומוסקסואלים ולסביות מסרבים להכיר בנטייה מינית שאינה רק "או-או" אלא "גם וגם". כדי להילחם בתופעה זו ובתופעות רבות אחרות של אפליה חברתית ותרבותית נגד ביסקסואלים וביסקסואליות, מציינים מדי שנה ב-23 לספטמבר את "יום הנראות הביסקסואלי הבינלאומי", במסגרתו יתקיים מחר (ו') לראשונה בישראל מצעד הגאווה הביסקסואלי.
אתם בטח אומרים לעצמכם "יום נראות" זה נחמד והכל, אבל למה בעצם צריך בכלל מצעד גאווה ביסקסואלי? הרי מצעדי גאווה "רגילים" מתקיימים בכל שנה וכמעט בכל העולם, האם הביסקסואלים מנסים להפריד את עצמם מכלל הקהילה הגאה? אז הנה כמה פרטים שחשוב לדעת.
שיעור ההתאבדויות של אנשים ביסקסואלים (או "ביסים", כפי שנהוג לכנות בקיצור) גבוה מזה של הומואים ולסביות, ושני רק לשיעור ההתאבדות בקהילה הטרנסג'נדרית, וכך גם שיעור הסובלים והסובלות מדיכאון. הסיבה לכך היא אותה ביפוביה נפוצה שכבר הזכרתי, שבדרך כלל באה לידי ביטוי בסטיגמות שטוענות שביסקסואליות היא רק נטיית-מעבר בין הטרוסקסואליות להומוסקסואליות, שאנשים ביסקסואלים אינם החלטיים, ושאדם ביסקסואל המנהל מערכת יחסים עם בן מינו או עם בן המין השני נמשך פתאום רק למין אחד וכבר אינו ביסקסואל.
סטיגמה נוספת מתארת את הביסקסואלים כבעלי ובעלות חשק מיני בלתי רגיל, אשר מתבטא בנטייה לחוסר נאמנות, הצעות מיניות בוטות למין רב משתתפים ועוד. סטיגמות והתבטאויות חסרות טקט ומחפיצות אלו נשמעות גם מצידם של הומואים, לסביות והטרוסקסואלים, ועלולות להיות בעלות השפעה על מצבם הנפשי של ביסקסואלים וכן להרחיק מהם אפשרות למצוא בני ובנות זוג פוטנציאליים. בסופו של דבר, ההנחות המוטעות הללו הופכות את הביסקסואליות לנטייה לא לגיטימית, מעידות על חוסר כבוד אנושי-בסיסי ואף גובות חיי אדם.
גם הייצוג הביסקסואלי בתרבות עדיין מצומצם יחסית לייצוג ההומוסקסואלי והלסבי (המצומצם יחסית לייצוג ההטרוסקסואלי, כמובן), כאשר בספרות, בטלוויזיה ובקולנוע עדיין קיים חסך בדמויות ביסקסואליות שהעדפתן המינית מוצהרת, ומייחסים לה את המקום הראוי לה, כמו גם עומדים על מורכבותה. ואם כבר מדברים על מורכבות, חשוב לציין כי יום הנראות אינו מתייחס רק לאנשים הנמשכים מינית ורומנטית רק לגברים ולנשים. ישנן נטיות מולטי-משיכתיות נוספות, הזוכות לנראות חברתית קטנה אפילו יותר מזו של הביסקסואליות.
נטיות אלו כוללות את כל המגדרים שאינם רק "גבר" או "אישה", כמו אנשים קווירים, אנשים על הקשת הטרנסית ואנשים בעלי פרפורמנס מגדרי מגוון. אנשים פנסקסואליים למשל, מגדירים את עצמם כנמשכים ונמשכות לכל הקשת המגדרית. כמובן שאין זה אומר שהם בהכרח נמשכים לכל בני האדם באשר הם, בדיוק כפי שכל גבר הטרוסקסואל אינו נמשך לכל הנשים בעולם, ובדיוק כפי שאישה הטרוסקסואלית אינה נמשכת לכל הגברים בעולם. ישנו גם מי שנמשך או נמשכת לחלק מן המגדרים, אך לא לכולם, הגדרה זו של משיכה נקראת "פולי-סקסואליות".
בהתחשב במורכבויות אלו, נטייה מולטי-משיכתית מעלה לעיתים למודעות לא רק את היכולת להמשך ליותר ממגדר אחד, אלא את עצם קיומם של יותר משני מגדרים, מה שיכול לגרום לבלבול גדול יותר אצל מי שעדיין לא הפנים שהעולם מורכב משמעותית הרבה יותר ממה שסיפרו לנו בשיעורי חינוך מיני. הטור הזה, למשל, נכתב על ידי אדם פוליסקסואל ובעל מגדר נזיל, אז נעים להכיר.
לקהילה הרב-משיכתית אין כוונה להבדיל את עצמה מהקהילה ההומו-לסבית, בדיוק כפי שמטרתו של מצעד הגאווה הגדול אינה להבדיל את הקהילה הגאה מכלל האוכלוסייה. להיפך, מטרת מצעדי הגאווה היא העלאת מודעות ודרישת שוויון.
אגב, בעבר, הפער בין ביסקסואלים להומוסקסואלים ולסביות היה כל כך עמוק, שעד לפני כשבע שנים דוברים ביסקסואלים סבלו מהדרה אפילו מבמות הנואמים של מצעדי הגאווה. הן הרוויחו את זכותן לעמוד ולדבר על במות המצעדים רק באמצעות מחאה. אמנם מאז חלו שינויים גדולים, הפתיחות התעצמה, השיח הביסקסואלי נפתח ברשת ומחוץ לה ואפילו קמו שני ליינים של מסיבות המיועדות לקהל הביסקסואלי, אבל המאבק לקבלה חברתית וייצוג הולם עדיין נמשך, הדרך עוד ארוכה ומחר נצעד בה, וכולכם מוזמנים לצעד איתנו.
לפנייה לכתב/ת 
