באלוטלי החדש: על הפריחה של החלוץ בניס
האוהדים מאוהבים, החולצות נמכרות בקצב וגם החיוך חזר. לא מעט גבות הורמו כש"סופר מריו" חתם בקבוצה הצנועה מהריביירה, אבל אחרי פתיחה מסחררת בליגה הצרפתית הוא מתחיל להסתמן כקאמבק השנה
אחרי השער הראשון הוא חייך חיוך גדול, כשחבריו לקבוצה הסתערו עליו בחיבוקים. אחרי השער השני הוא פנה לאוהדים שביציע, אלו שלא הפסיקו להריע לו, והשתחווה בפניהם. כן, מריו באלוטלי חזר – ובגדול.
ביום רביעי בערב כבש הכוכב האיטלקי הדועך צמד בניצחון המהמם של ניס, קבוצתו החדשה, 0:4 על מוליכת הטבלה מונאקו. זה היה צמד שני במשחק ליגה שני שלו, אחרי שבמשחק הבכורה במדי ניס הבקיע פעמיים בניצחון 2:3 על מארסיי. מדהים לחשוב על זה, אבל ב-195 הדקות הראשונות שלו בליגה הצרפתית הבקיע באלוטלי כפליים ממספר שערי הליגה שכבש בכל שתי העונות האחרונות שלו, ב-36 משחקיו בליברפול ובמילאן!
נכון, הליגה הצרפתית נחשבת לפחות איכותית ופחות קשה מאשר הליגות באנגליה ובאיטליה, אבל צריך לזכור שמול מארסיי ומונאקו אלה היו משחקי דרבי של הריביירה, כאשר מונאקו הגיעה למפגש בכושר נפלא ולאחר שבעה נצחונות רצופים.
זה לא רק שבאלוטלי חזר לכבוש, אלא ששמחת החיים חזרה אליו. אפשר היה לראות זאת בשפת הגוף הנינוחה שלו, בכך שלמעט מקרה אחד חסר משמעות הוא לא נכנס לעימותים עם שחקני היריבה, וכמובן – החיוך.
בשנים האחרונות התרגלנו לראות באלוטלי אחר: כזה שלא מפסיק להיכנס לעימותים, משדר עצבנות ורגזנות, וגם כאשר מבקיע הוא לא חוגג ולא נראה שזה בכלל מזיז לו. ביום רביעי בערב על הדשא ב"אליאנץ ריביירה" היה זה מריו אחר לחלוטין.
אוהדי ניס כבר מאוהבים בו. הם שרים לו שירים, קוראים לו "סופר מריו" ובחנות המועדון החולצה שלו היא הנמכרת ביותר. למעשה מהיום שבו באלוטלי חתם בניס, נמכרות בכל יום לפחות 100 חולצות מספר 9 עם שמו על הגב. כבר היו כמה מקרים שהמלאי בחנות האיצטדיון פשוט אזל...
שישה מחזורים מפתיחת העונה וניס מובילה את טבלת הליגה הצרפתית, כשהיא היחידה מבין 20 הקבוצות שעדיין לא הפסידה. לאף אחד שם אין אשליות לגבי הסיכויים לזכות באליפות. לכולם ברור שזה לא יקרה ושגם העונה פאריז סן ז'רמן העשירה תזכה בתואר; אבל אחרי המקום הרביעי בעונה שעברה, כעת המטרה היא להעפיל בפעם הראשונה לליגת האלופות. ואם מריו באלוטלי ימשיך להבקיע בקצב הזה, למה לא בעצם?
ליון התעניינה, ניס הפתיעה
כאשר יורגן קלופ, מאמן ליברפול, הבהיר לבאלוטלי בקיץ שהוא לא נמצא בתוכניות שלו - אחרי שהאיטלקי חזר מתקופת ההשאלה הלא מוצלחת שלו במילאן - החל החיפוש אחר הקבוצה שתרצה אותו.
זה לא היה פשוט. לבאלוטלי יצא שם של "ילד רע" (אף על פי שהוא כבר בן 26), של שחקן כשרוני אבל כזה שאי אפשר לסמוך עליו - אחד שעסוק בשטויות ולא בכדורגל. לנוכח העובדה שבשנתיים האחרונות הוא עבר פציעות וגם חלה ירידה תלולה ביכולת שלו, אפשר להבין מדוע אף אחד לא רצה אותו.
ליברפול ניסתה למכור אותו. היא רכשה אותו ב-2014 ממילאן ב-20 מיליון אירו ורצתה להחזיר לפחות חלק מההשקעה הכושלת. היו קבוצות שהתעניינו באפשרות השאלה – אבל רכישה והתחייבות על חוזה לכמה שנים? אף אחד לא היה מוכן לקחת על עצמו סיכון כזה.
בסופו של דבר, כשהשלימה עם כך שההשקעה שלה ירדה לטימיון, הסכימה ליברפול לשחרר את באלוטלי ללא תמורה. עדיין לא נמצאו כמעט קבוצות שהיו מוכנות לקחת גם את הסיכון הזה – כי בכל זאת באלוטלי הוא לא שחקן זול מבחינת תנאי השכר שלו.
אבל בצרפת היו שתי קבוצות שגילו עניין רב - ליון וניס. הבחירה ההגיונית הייתה אמורה להיות ליון – מועדון גדול יותר ואפשרות לשחק בליגת האלופות, אולם באלוטלי וסוכנו מינו ראיולה בחרו דווקא בניס הצנועה יותר.
נשיא ניס, ז'אן פייר ריבר (שאמנם לא שילם דמי העברה על באלוטלי אבל משלם לו על פי הדיווחים כ-4.5 מיליון אירו לעונה) סיפר כי עמיתו, נשיא ליון ז'אן מישל אולאס ניסה להחתים את באלוטלי לפני סיום מועד ההעברות – אבל הוא ניצח אותו.
"החתמות כמו של באלוטלי ושל יונס בלהאנדה אתה מנסה לסגור ביוני, אבל זה בלתי אפשרי. אז אתה מתכונן, עובד ומנסה לסגור את הקצוות לקראת הדדליין. וזה מה שעשינו".
הושפע ממקרה חאתם בן ארפה
מריו באלוטלי החל את הקריירה בגיל 17 באינטר. בשנים הבאות הוא שיחק במנצ'סטר סיטי, מילאן וליברפול – כולן קבוצות גדולות, כולן אימפריות עשירות שמשחקות בליגות הכי בכירות.
לכן המעבר של באלוטלי לקבוצה צנועה כמו ניס, שמשחקת בליגה שאינה נמנית על ארבע הגדולות של אירופה, נתפס ברגע הראשון כמוזר. היו אף כאלה שראו בכך סוג של הודאה בכישלון, אולי אפילו סיום דרכו של באלוטלי כשחקן צמרת או כאחד שמחשיב את עצמו לכזה; אבל יכול להיות שזו רק ירידה לצורך עלייה.
אז מדוע בחרו מריו וסוכנו דווקא בניס? בעיקר משום שמדובר במועדון צנוע, בלי ציפיות גבוהות במיוחד, ולכן גם הלחץ שמופעל בו על השחקנים קטן יותר. ראיולה הבין שכדי לשקם את הקריירה של ה"תכשיט" שלו הוא חייב לשחק באווירה רגועה, במועדון משפחתי, חם ומחבק, שבו האוהדים לא מטפסים על הגדרות אחרי שני הפסדים.
ראיולה ראה איך ניס הצילה בעונה שעברה את הקריירה של חאתם בן ארפה, עוד כשרון גדול ו"ילד רע", שהלך לאיבוד בכדורגל האנגלי. ניס קיבלה אותו בזרועות פתוחות ואשתקד הוא הבקיע 17 שערים – יותר מסך השערים שכבש בליגה האנגלית בכל ארבע העונות שלו שם!
בעקבות היכולת האדירה של בן ארפה מיהרה פאריז סן ז'רמן להחתים אותו בקיץ, אחרי עונה אחת בלבד בניס, ויכול להיות שזה מה שיקרה גם לבאלוטלי בסיום העונה הנוכחית.
הסוכן ראיולה דיבר על כך באופן גלוי השבוע כשאמר: "אם הוא יוכיח בניס שהוא חזר להיות בחור יציב ויחזור להבקיע שערים, אני רק יכול לדמיין כמה הוא יהיה אטרקטיבי עבור קבוצות הפרמייר-ליג כשחקן חופשי בסוף העונה".
ראיולה, הסוכן בעל הפה הכי בוטה בכדורגל, היה הכוכב הגדול של הקיץ האחרון. הוא היה זה שהעביר למנצ'סטר יונייטד את הנריק מחיטריאן, את זלאטן איברהימוביץ' וכמובן את פול פוגבה, בהעברה היקרה ביותר בהיסטוריה. רק על העיסקה של פוגבה גזר הסוכן האיטלקי כבד-הגוף עמלה של 25 מיליון אירו – ומיהר לרכוש ב-9 מיליון אירו את הווילה במיאמי שהייתה שייכת בעבר לגנגסטר האגדי אל קאפונה...
מריו באלוטלי הוא אחד השחקנים שאיתם עשה ראיולה את פריצת הדרך שלו למעמד שבו הוא נמצא כיום. ב-2010, כש"באלו" היה חלוץ מבטיח בן 20, אירגן ראיולה את המעבר שלו למנצ'סטר סיטי תמורת 21.8 מיליון אירו.
בשנתיים וחצי שלו בסיטי עשה באלוטלי המון צרות, היה מעורב באין סוף שערוריות, חטף לא מעט כרטיסים אדומים והושעה על בסיס קבוע – אולם הוא גם כבש 30 שערים ב-80 משחקים והיה שותף בכיר לזכייה ההיסטורית בגביע ב-2011 (נבחר ל"איש המשחק" בניצחון על סטוק סיטי) ובאליפות ב-2012 (בישל לסרחיו אגוארו את שער האליפות בדקה ה-94 של המשחק מול ק.פ.ר).
אין ספק שהתקופה במנצ'סטר סיטי הייתה הטובה ביותר בקריירה שלו. רגע השיא היה ב-2012 כשהבקיע את שני השערים של נבחרת איטליה בחצי גמר היורו מול גרמניה. באותה תקופה באלוטלי נחשב לאחד החלוצים הטובים בעולם, והוא היה רק בן 22. נראה היה שכל עתידו לפניו.
אולם למרות היכולת הגבוהה על המגרש - ההשעיות, הקנסות וההתנהגות הקלוקלת הביאה לסיום דרכו במנצ'סטר סיטי בינואר 2013. אפילו רוברטו מאנצ'יני, המאמן שהעלה אותו לבוגרים באינטר ולאורך השנים הגן עליו ודיבר תמיד בשבחו, נשבר לבסוף.
באלוטלי חזר לאיטליה, כשמילאן רכשה אותו ב-20 מיליון יורו. אבל הסיפור חזר על עצמו: לצד מנה נאה של 26 שערים ב-33 משחקי ליגה, השערוריות לא פסקו. במילאן החליטו לוותר על שירותיו ומי שהחליטה להמר עליו הייתה ליברפול.
האדומים נקלעו אז למצוקה אחרי עזיבתו של לואיס סוארס לברצלונה וחיפשו חלוץ בדחיפות. כל הפרשנים יעצו למנג'ר ברנדן רודג'רס שלא להסתכן עם באלוטלי, אבל רודג'רס חשב שיצליח "לאלף" את האיטלקי הסורר. אז חשב...
"צרפת צריכה אותו כמו שהייתה צריכה את זלאטן"
לא מכבר הגדיר באלוטלי את ההחלטה שלו לחתום בליברפול כגרועה ביותר בקריירה שלו. והאמת, היכולת שלו במדי האדומים הייתה קטסטרופלית.
מינו ראיולה מודה היום בטעותו: "לא הייתי צריך לאפשר לו לעזוב את סיטי כשהוא ביקש. זו הטעות הכי הגדולה שלי. מריו לא היה מרוצה ואני הייתי צריך לומר לו: אתה מרגיש חרא? אתה לא אוהב את הג'וב שלך? תתגבר ותתבגר. הייתי צריך להיות קשוח איתו אז, אבל הייתי נחמד מדי. הכדורגל צריך להיות בעדיפות הראשונה שלו. זה השלב בחיים שבו אתה עושה את ההקרבה שלך ואחרי 11 או 12 שנה בוחן את הדרך שעשית".
הסוכן המשיך: "הבעיה של מריו הייתה שהוא רצה שיאהבו אותו. אבל הוא היה צריך להיות אגואיסט. הוא היה צריך אז רק לאכול, לישון, לחרבן ולשחק כדורגל, שום דבר מעבר לזה. הכדורגל היה צריך להיות הדבר הכי חשוב עבורו – לא חברה, אפילו לא רעיה. פאבל נדבד היה אחד השחקנים הראשונים שייצגתי, והוא היה מפוקס בהצלחה שלו וגם איש משפחה למופת. למריו לא היה את הפוקוס הזה, ואז דבקה בו תדמית שלילית - וכשיש לך תדמית כזו, לא נותנים לך קרדיט. הכל הרבה יותר קשה".
ראיולה מרוצה מאוד כמובן מהמעבר של "סופר מריו" לניס, ובטח מהפתיחה הנהדרת שלו. "צרפת צריכה אותו, כמו שהייתה צריכה את זלאטן", הוא אומר. "מריו עושה שירות טוב לליגה הצרפתית, אבל אין בכלל ספק שהוא יחזור לפרמייר-ליג".
לוסיין פאברה, המאמן השווייצרי של ניס, שעשה כמה עונות נהדרות במנשנגלדבאך וידוע כמי שניחן ביחסי אנוש נהדרים עם השחקנים שלו, אמר אחרי הניצחון על מונאקו: "מריו מתחיל להבין שהוא יחזור לרמות הגבוהות ביותר אם הוא יתנהל כמקצוען. אחרי כמה שנים קשות, השיקום שלו אצלנו יכול להיות המפתח לחזרה שלו לצמרת. אנחנו נעזור לו להתחזק בהדרגתיות. והאמת? לא ציפיתי שהוא יכבוש ארבע שערים בשני משחקים".
מריו באלוטלי בן 26, הגיל שבו כדורגלנים רבים רק מגיעים לשיא שלהם. עונה טובה באווירה הרגועה של הריביירה הצרפתית יכולה באמת להעלות את הקריירה שלו מחדש על הפסים הנכונים. אם זה אכן יקרה - השמיים באמת יהיו הגבול עבור מי שנחשב בעבר הלא רחוק לאחד הכדורגלנים הטובים בתבל.
לפנייה לכתב/ת 
