הלם: מסתבר שגברים יותר רומנטיים מנשים
חשבתן שרומנטיקנים הם זן הולך ונעלם של גברים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה? גם אנחנו, אבל הסקרים מראים אחרת
תמיד הייתי רומנטיקנית חסרת תקנה וככזאת, לא פעם התאכזבתי מהאקס שלי שלא היה בדיוק בקטע. גם כשהוא כבר כן היה עושה עבורי מחווה רומנטית, זה היה קורה רק בגלל שביקשתי ממנו או רמזתי לו על כך לפני כן. רוב הזמן הוא לא יזם בעצמו או עשה משהו מיוחד לכבודי, סתם כדי להראות לי עד כמה הוא אוהב אותי. ומה כבר ביקשתי? זר פרחים רנדומלי מדי פעם? מתנה בהפתעה סתם כי הוא מאוהב בי ורוצה להראות לי עד כמה?
עם הזמן, הדעה שלי לגביו השפיעה גם על הדעה שלי לגבי רוב הגברים, והתחלתי להסכים עם הטענה הרווחת שגברים, ובכן, פשוט פחות רומנטיים מנשים. לשמחתי, מספר גילויים חדשים מעמידים את ההנחות שלי בספק, וכדי להבין זאת עדיף קודם כל להגדיר את המונח ״רומנטיקה״ בצורה קצת פחות שטחית מאיך שאני הגדרתי אותו, מאחר ויש למילה הזו משמעויות רבות מעבר לכמה מתנות הוא קנה לי, או האם הוא זכר את יום ההולדת שלי (ולא, הוא לא זכר).
על פי פסיכולוגיים חברתיים, "רומנטיקה היא הראייה שאהבה צריכה להיות הקריטריון החשוב ביותר בבחירת בן או בת זוג לחיים. אנשים בעלי גישה רומנטית לגבי אהבה, מאמינים שהאהבה שלהם תהיה מושלמת ושלכל אחד מאיתנו יש בן אדם אחד בעולם הזה שמהוה את אהבת האמת שלו".
אז מי יותר רומנטי: גברים או נשים?
הפסיכולוגית ד"ר גוונדולין שהקדישה את השנים האחרונות למחקרים בנושא, הגיעה למסקנה המטלטלת שגברים יותר רומנטיים מנשים. מבין החומרים השונים עליהם התבססה היה גם סקר שדירג את רמת הרומנטיות של הנבחנים על פי סדרת הנחות יסוד, אותן התבקשו הנבחנים לדרג בהתאם למידת ההזדהות שחשו כלפיהן. הסקר מצא שגברים לא רק יותר רומנטיים, אלא שהם גם יותר נוטים להאמין באהבה ממבט ראשון.
הגברים בסקר דיווחו גם על רמת אושר גבוהה יותר שהרגישו כששמעו שמישהי שהם מעוניינים בה מאוהבת בהם, ועבור מרביתם שאלת התשוקה משמעותית יותר בקשר מהחשיבות שהנשים העניקו לה. בסקר אחר שפורסם בספר The Normal Bar ונערך בקרב 10,000 אנשים, נמצא ש-48% מהגברים טענו שהם חוו אהבה ממבט ראשון, לעומת רק 28% מהנשים. באותו סקר נמצא שבתחילתו של קשר זוגי יש יותר סיכוי שהגבר יהיה הראשון שיגיד את שלוש המילים הקסומות "אני אוהב אותך".
אם להאמין לסקרים, הרי שכל מה שמרביתנו חשבנו על רומנטיקה היה שגוי, וכדי להבין את הטעות שלנו ננסה להסתכל על זה מנקודת המבט של הפסיכולוגיה האבולוציונית. מהבחינה הזו, נשים בדרך כלל יותר זהירות לגבי בחירת בן הזוג שלהם מאשר גברים. הן יותר נזהרות לפני שהן קופצות עם כל הלב אל תוך מערכת היחסים, ולמעשה, הן פחות רומנטיקניות מגברים כאשר זה מגיע לבחירת בן זוג פוטנציאלי עבור בניית משפחה.
הסיבה הגיונית מאוד: כשאישה בוחרת לעצמה בן זוג לחיים איתו היא רוצה גם להביא ילדים לעולם, עליה לבחור בבן זוג בצורה קפדנית יותר, מאחר והיא רוצה גבר שגם ירצה להשקיע בגידול הילדים ביחד איתה. גברים פחות חושבים על זוגיות בצורה הזו, מאחר והם פחות מחויבים מבחינה ביולוגית לילדים הללו, ולכן גם יותר קל להם להתאהב.
ואולי זה בכלל חברתי?
דרך אחרת להסתכל על זה תהיה ממקום כלכלי יותר – בחברה המערבית-קפיטליסטית בה כולנו חיים, לגברים יש חופש ועצמאות כלכלית הרבה יותר גדולה מאשר לנשים. מאחר ונשים נמצאות, לפחות נכון לעכשיו, במקום נחות יותר מבחינת מעמדן החברתי, הכלכלי והסוציו-אקונומי, עליהן להיות זהירות יותר בבחירת בן הזוג שלהן, ולכן הן גם כנראה פחות נוטות להתאהב כמו גברים, או לפחות לא כל כך מהר כמוהם.