פיצוי או נכד מזרע המנוח? אלמנה נגד ההורים

בן 33 נהרג ב-2008 ומאז מחכה אשתו לפיצוי מהביטוח. הוריו ביקשו מביהמ"ש לעכב את קביעת הסכום עד הפריית אם פונדקאית מזרעו. מה נקבע?

עו"ד אריאל ממןפורסם: 25.09.16 , 18:17

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה דרישה של הורים לקורבן תאונת דרכים, שביקשו לעכב את קביעת גובה הפיצוי מחברת הביטוח עד שיצליחו להביא לעולם נכד מזרעו באמצעות אם פונדקאית. ההורים טענו שכשיושלם הליך ההפריה הסכום יהיה גבוה יותר, כיוון שגם הצאצא יהיה זכאי לפיצוי, אולם השופטת גילה כנפי-שטייניץ דחתה אותם משום שאלמנת בנם מחכה לפיצוי כבר שמונה שנים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הבן נהרג בתאונת דרכים ב-2008 כשהוא בן 33 בלבד. ארבע שנים לאחר מכן הגישו אלמנתו והוריו תביעה נגד חברת הביטוח "כלל" לפיצוי עבור אובדן שירותי בן זוג ובן, הכנסות ה"שנים אבודות" ונזק לא ממוני. אלא שבמהלך המשפט התגלה כי המחלוקת העיקרית הייתה דווקא בין ההורים לאלמנה.

תביעה

למרות האלמנה: זרע המנוח יפרה אישה אחרת

עו"ד לין קורזינר

כעשור לאחר מות בעלה, כשהיא נשואה בשנית ואם לילדים, התנגדה אישה לבקשת הוריו לשימוש בזרע שנשאב ממנו. בית המשפט דחה אותה

למרות האלמנה: זרע המנוח יפרה אישה אחרת

כשהשופטת גילה כנפי-שטייניץ כבר הייתה מוכנה להכריע בשאלת הפיצויים, הגישו ההורים בקשה לדחות את ההכרעה עד שבית המשפט למשפחה יכריע בבקשתם להפרות את זרעו של בנם המנוח ברחמה של אישה אחרת. ההורים טענו כי להכרעה זו תהיה השלכה משמעותית בפסיקת הפיצוי שלהם, כיוון שגם הצאצא יהיה זקוק לכסף, כבנו של המנוח.

חרף התנגדות האלמנה, שמחכה לפיצויים כבר כמה שנים, השופטת הסכימה לבקשת ההורים שטענו שההכרעה בנוגע להפריה תינתן בקרוב. ואכן, בית המשפט למשפחה אישר זמן לא רב לאחר מכן את ניסיון ההפריה. אלא שלאחרונה התברר שהאישה הפונדקאית לא יכולה להיכנס להיריון מזרעו של המנוח עקב בעיה גנטית. בעקבות זאת ביקשו ההורים לדחות פעם נוספת את מתן פסק הדין.

האלמנה שוב התנגדה לדחייה, שמשמעותה המתנה למשך פרק זמן ארוך ובלתי ידוע עד ללידת הילד, אם בכלל. "כלל" התנגדה אף היא, בטענה שלילד העתידי ממילא אין עילת תביעה נגדה, שכן הוא אינו יכול להיחשב כיורש או כתלוי המנוח, מכיוון שלא היה סמוך על שולחנו בחייו, ולמעשה לא היה בא לעולם אלמלא התאונה.

זכות האלמנה קודמת

השופטת כנפי-שטייניץ הסבירה ששאלת זכויותיו של הצאצא היא מורכבת ביותר, וכרוכה בסוגיות ערכיות ואתיות שטרם נדונו והוכרעו בהלכה של בית המשפט העליון. על כל פנים, היא סברה שעליה לפסוק בהתאם למציאות ולמצב הנתון בפניה, והיא אינה יכולה לדון כעת בזכויותיו העתידיות של צאצא שאולי ייוולד מתישהו.

נקבע כי סיכול האפשרות לבצע את ההפריה עם האישה שעליה סיכמו ההורים מצריכה מהם לפתוח בהליך חדש בבית המשפט למשפחה, אך הם לא הודיעו אם בכוונתם לעשות זאת. בהתחשב בכך שחלפו שמונה שנים מאז התאונה, לא יהיה זה מוצדק להמתין להודעתם של ההורים, כשמנגד עומדת אלמנה שעוד לא קיבלה פיצוי על מות בעלה.

"יש להעדיף הכרעה על פי מצבו המשפחתי הידוע של המנוח, על פני התחשבות בזכויותיו התיאורטיות של ילוד שטרם בא לעולם ואף טרם נוצר. כל המתנה נוספת תקפח את התובעת, הזכאית להכרעה בזכויותיה, באופן בלתי סביר ובלתי מידתי", נכתב בפסק הדין.

משכך דחתה השופטת את בקשת ההורים לעיכוב פסק הדין, והורתה לצדדים להגיש תחשיבים לגבי סכום הפיצוי שלטענתם מגיע להם.