"הרגע שהבנתי שהנקה עשויה להציל את החיים שלי"
תהל מאנע גילתה גוש בשד בגיל 30. כשפנתה לכירורגית למעקב בגלל שכל בנות משפחתה חלו בסרטן השד, אחת העצות שקיבלה הייתה להניק כמה שיותר. לאחר שהבינה שהעצה הזו עשויה להציל את חייה, היא אומרת: "אין מספיק מודעות לחשיבות ההנקה לבריאות האם". משרד הבריאות: "עושים כמיטב יכולתנו להפיץ את המידע"
המחלה הממארת הנפוצה ביותר בעולם המערבי היא סרטן השד. ההערכה היא שבכל שנה מתגלים 1.7 מיליון מקרים חדשים של סרטן השד, ומדי שנה מאובחנות בישראל יותר מ-5,000 חולות חדשות.
בנות משפחתי מכירות את הנתונים הללו היטב: פעמיים הכתה מחלת הסרטן באמי. פעם בגיל 49 ופעם נוספת בגיל 56. אחותה היחידה חלתה בגיל 52. סבתי מצד אבי חלתה בסרטן ודודתי חלתה ונפטרה בהיותה בת 46 בלבד. לקראת גיל 30 גיליתי גוש בשד. לא פעם, אלא פעמיים."תקין", בישרו תוצאות הביופסיה. מכאן המסלול המוכר: מומחים לאנדוקרינולוגיה, כירורגים ורופאי נשים.
בשל ההיסטוריה המשפחתית, הוחלט בשיחה עם האנדוקרינולוגית לבצע מעקב. "האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי למנוע מהגורל להכות גם בי או לפחות לעכב אותו?" הרהבתי עוז לשאול בשיחה עם הכירורגית, ד"ר תניר אלוויס. תשובתה הייתה מורכבת מארבע עצות, שנחקקו היטב בזיכרוני: האחת ללדת בגיל צעיר. השנייה - ללדת כמה שיותר. השלישית - להניק כמה שיותר. הרביעית הייתה לחשוב על כריתה מונעת בעתיד.
באותו יום בכיתי. מצד אחד, הרגשתי שיש לי מה לעשות כדי לעזור לעצמי, ומצד אחר, לא חשבתי שהדבר אפשרי. הייתי בת 30, ולכן ויתרתי על העצה הראשונה. הייתי רווקה בתל אביב ההוללת בעלת השוק הרווי, ולא העליתי בדעתי באותו רגע שהבריאות שלי תכתיב לי זמנים או תאלץ אותי להקדים ילד לזוגיות מפאת זמן מועט. בנוגע להנקה, גם היא הפכה לא רלוונטית. מה שנותר היה הכריתה המונעת, הליך שנוהגים לבצע אחרי שפועלים על פי הסעיפים הקודמים. הייתי מתוסכלת. הרגשתי שאני בצומת קריטי בהחלטות על עתידי.
לגורל, כידוע, יש תכניות משלו: באותו ערב, במצב רוח קודר במיוחד, גררתי רגליים לארוחה שארגנה חברה לעבודה לכבוד יום הולדתו של בעלה. זה הערב שבו הכרתי את בן זוגי. האהבה פרחה, וכעבור שנה וחצי התחתנו ונולדה לנו בכורתנו. הנקתי אותה עד גיל ארבע וחצי. לאחר שלוש שנים נולדה בתנו השנייה. הנקתי את שתיהן בו בזמן על אף הקרבות בין השתיים על הטריטוריה. לאחר שנתיים נולדה בתנו השלישית, והנקתי גם אותה. בסך הכול הנקתי שבע שנים.
מידע שיכול להציל חיים
גורמים רבים מגבירים את הסיכון לחלות במחלה, בהם עישון, השמנת יתר, חשיפה מוגברת להורמון אסטרוגן ועוד. כמו תמיד, למרכיב הגנטי יש חשיבות רבה, אבל, ויש אבל גדול, יש דרכים להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. הנקה היא אחת מהן. יתרונותיה של ההנקה, והמחקרים העוסקים בה רבים ומגוונים. ההנקה מחזקת את הקשר בין האם לבין תינוק, תורמת לאינטליגנציה של התינוק ומחזקת את המערכת החיסונית שלו. היא מסייעת בספיגת הברזל ובניצול טוב יותר של המזון ומגנה מפני גורמי סיכון. לעומת זאת, המתנגדים והמתנגדות להנקה מדברים על התובענות, על הקשיים ועל המבוכה הכרוכים בהנקה לעתים.
כל זה מוכר וידוע אך דבר אחד נשגב מבינתי: כיצד ייתכן כי במשך שלושה הריונות, שלוש תקופות מעקב אצל רופאי נשים, שלושה ביקורים בחדר לידה ושנתיים עם כל אחת מבנותיי בטיפת חלב, איש לא חזר ואמר באוזניי כי הנקה טובה גם לאם המניקה, כלומר לי?
אולי יעניין אותך גם:
- מה עושים עם כאבי צירים? העצות של המיילדות
- אחרי הלידה - מנוחה או התינוק צמוד אלייך?
ממחקרים עולה שכל שנת הנקה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד ב-4.3%. הדבר נכון גם בנוגע לסרטן השחלות ולסוכרת סוג 2. כל לידת ילד נוסף מפחיתה את הסיכון ב-7%. הידע הזה קיים, ועליו מבוססת מדיניות ההנקה בישראל.עליו, בין היתר, מבוססות ההמלצות בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת בישראל, דפי המידע המחולקים ליולדות בבתי החולים, והוא מופיע בלוחות המודעות בטיפת חלב. הידע הזה, שעשוי להציל חיים, קיים אך לא מקודם ולא מדובר. הוא לא מוגש כשירות לציבור מטעם גורם מוסמך, כתשדיר ברדיו או בטלוויזיה. חשיבות ההנקה לתינוק עולה בהקשר האיכויות התזונתיות, הרגשיות, ההתפתחותיות והפסיכולוגיות. אבל איפה האימא בסיפור הזה?
חשוב להנגיש את המידע הזה לציבור, לחשוף את הנתונים מכל המאמרים ולדבר עליהם. כל מי שאמון על בריאות האישה עשוי להיות סוכן שינוי: רופא הנשים ומי שמדריך אימהות טריות לפני הלידה, אחרי הלידה, בבית היולדות ובטיפת חלב. יש לאפשר לאישה לבחור אם להניק או לא וכמה זמן להניק. אך כדי שתוכל להחליט, יש לחשוף את האישה לתועלת של ההנקה לה ולבריאותה.
למה זה לא קורה?
הסיבות רבות: האחת - רופא יכול להקדיש שבע דקות בממוצע לכל מטופל, ובזמן הקצר הזה המגמה היא להתרכז במציאת תרופה לסימפטום קיים, שהרי המודל הביו-רפואי המסורתי מתמקד יותר במחלות ובריפוין מאשר בבריאות ובמניעת מחלות. בנוסף, בעבר כל גניקולוג היה בודק את המטופלות בדיקת שד ידנית. כיום בדיקה זו מבוצעת על ידי כירורג שד בלבד שאינו זמין ונגיש באותה מידה. השנייה - בישראל, כבשאר הארצות המערביות, יש כיסוי רחב יותר של טיפולים למקרים אקוטיים וכיסוי מועט יחסית לטיפולים ארוכי טווח וכרוניים, לטיפולים מונעים ולחינוך לבריאות.
סיבה שלישית וחשובה לא פחות היא הירידה שחלה בשימוש בתחנות לבריאות המשפחה, ובד בבד העלייה בשימוש בשירותי קופת חולים בעקבות המדיקליזציה שעבר תחום ההריון והלידה. במעבר אל קופות החולים נוצר מצב שבו אחוז ניכר מהנשים אינו חשוף להדרכה של אחיות בריאות הציבור, מה שעשוי לשמש כחוליה מקשרת בין הידע הרפואי, המדעי והמחקרי הקיים לבין הנשים. כך נסגר חלון ההזדמנויות על נושאים שכדאי לדון בהם, נושאים שעשויים לקדם רפואה מונעת, כמו תזונה, עישון, הדרכת הורים, פעילות גופנית, הנקה. חלון ההזדמנויות הזה עשוי להעלות את המודעות, לחולל שינוי וליצור חברה מאוזנת יותר ובריאה יותר, שמקדמת אוכלוסייה בריאה וחוסכת הון.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
בשנים האחרונות עלו כמה יוזמות בכנסת בנוגע לרפואה מונעת לנשים. האחת היא החיסון נגד נגיף הפפילומה HPV, שהחלו לתת בשנת 2013. האחרת נבדקת בימים אלו, והיא הקדמת גיל הזכאות לבדיקת ממוגרפיה שגרתית בישראל. מה שנעשה טוב, אך לא די בו. יש לתת את הדעת לתפקידן של אחיות בריאות הציבור בטיפת חלב בנוגע לקידום בריאות האישה, באמצעות פעילויות שונות: סדנאות לגמילה מעישון, ייעוץ תזונתי, הכוונה הורית, הנגשת מידע, חיסונים, הסברה בענייני מין, עידוד פעילות גופנית ועוד.
לשים דגש על מניעה
כעת אני בשלהי ההריון הרביעי שלי. אני מתעתדת להניק גם אותו (הפעם זה בן) כמה שיותר, לבריאותו ולבריאותי."אני בעד הנקה. עובדות אלו מוכרות לנו אך כמעט ואינן עולות בדיונים על יתרונות ההנקה", אומר ד"ר דרור לימון, אונקולוג בכיר בבית חולים בלינסון. "ההתמקדות היא בבריאות היילוד, אולם היתרונות הנוספים לבריאות האם כמעט ואינם מוזכרים ומודגשים. לדעתי, אנחנו האונקולוגים איננו עוסקים מספיק במניעת תחלואה ובחינוך האוכלוסיה. כרופאים שמכירים היטב את ההשלכות של המחלה. עלינו להיות מובילים גם בתחום המניעה".
ממשרד הבריאות נמסר: "במשרד הבריאות מודעים לחשיבות ההנקה בהקשר לבריאות האישה, ושהנקה עשויה לצמצם את הסיכון לסרטן השד והשחלות. המשרד עושה כמיטב יכולתו להפיץ מידע זה באמצעים שונים: באתר האינטרנט של המשרד, שם מודגש נושא תרומת ההנקה לבריאות האם כנושא ראשון אפילו לפני בריאות התינוק. בנוסף, בקורסים המועברים לאחיות טיפות החלב מודגש נושא ההנקה ובריאות האם, כדי שהאחיות תוכלנה למסור מידע זה למטופלות. מסגרות טיפות החלב הן המקום בו ניתן לבצע חינוך לבריאות ואכן שם מדובר הנושא הנדון כאשר נערכים מפגשים עם נשים לפני לידה. ועדת ההנקה של שירותי בריאות הציבור פועלת למצוא ערוצים נוספים להפצת מידע זה לרופאים ואחיות גם מחוץ למשרד".
מהאגודה למלחמה בסרטן נמסר: "בכל הפרסומים ובכל חוברות ההסברה של האגודה למלחמה בסרטן מוזכרת ההנקה כגורם שמפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד. בעניין הקדמת גיל בדיקת הממוגרפיה, המועצות הלאומיות ומשרד הבריאות אימצו את ההחלטות של ארגוני הסרטן בעולם. החלטות אלה התבססו על מחקרים מדעיים, ומהמחקרים עלה שאין להקדים את גיל הבדיקה שהוכחה כיעילה ביותר בגילים 50 ומעלה".
ומה דעתך על הנקה בציבור? צפו בבייבי טוק:
לפנייה לכתב/ת 
