הטיפולים החדשים בחזית המאבק בטרשת נפוצה

רבים מכירים את מחלת הטרשת הנפוצה בשמה, אך לא מבינים מה באמת עומד מאחוריה. טרשת נפוצה היא מחלה כרונית פרוגרסיבית הנמשכת כל החיים. מדובר במחלה דלקתית, ניוונית ומתווכת-חיסונית של מערכת העצבים, התוקפת את מערכת העצבים המרכזית.

היא הגורם המוביל למוגבלות שלא על רקע חבלה אצל מבוגרים, צעירים ומבוגרים בגיל העמידה, וגורמת לפגיעה משמעותית בפריון העבודה ובאיכות החיים.

למרות שאינה גורמת למוות, היא פוגעת קשות באיכות חייו של המטופל ומביאה לירידה כללית בתפקוד ובכלל זאת לעייפות, לפגיעות מוטוריות ולחסרים נוירולוגים כמו לקות ראייה, שמתחילים כחסר זמני בזמן התקף והופכים עם השנים לחסרים תמידיים.

טרשת נפוצה פוגעת ביותר מ-2 מיליון בני אדם ברחבי העולם, מתוכם בכ-5,000 איש במדינת ישראל, ומעריכים שתוחלת החיים של חולי טרשת נפוצה קצרה ב-5 עד 10 שנים מזו של האוכלוסייה הכללית.

קרא עוד

התרופה החדשה שנותנת תקווה לחולי טרשת נפוצה

"הטרשת הנפוצה משנה את החיים - אבל לא עוצרת אותם"

פריצת דרך טיפולית

אם נחזיר את הגלגל 25 שנה אחורה, לשנות ה-90 המוקדמות של המאה הקודמת, העתיד של החולים היה קודר. לאדם שאובחן בטרשת נפוצה או בשמה הלועזי- Multiple Sclerosis- MS, לא היה מזור או טיפול ייעודי למחלתו, למעט הקלה זמנית בהתקפים נוירולוגיים, המהווים נדבך מרכזי במחלה בעת התרחשותם. אותו אדם נידון ברוב המקרים לחוות התקדמות איטית בנכות עד כדי ישיבה בכיסא גלגלים ואף ריתוק למיטה.

המהפכה בטיפול בטרשת נפוצה החלה בשנת 1993 עם אישורו של הטיפול הייעודי הראשון לטרשת נפוצה - אינטפרון בטא, שהפחית את מספר ההתקפים השנתיים וגרם להאטת ההידרדרות בנכות.

חברת טבע הישראלית הביאה בהמשך בשורה נוספת עם המצאת הקופקסון - תרופת הדגל האתית של החברה, שהיוותה גם היא אבן דרך חשובה בטיפול בחולי הטרשת.

אולם בתחום הטרשת הנפוצה קיים עדיין צורך רפואי משמעותי שטרם נמצא לו מענה למרות שבשנים האחרונות הושקו מספר טיפולים משני מחלה (DMTs) חדשים.

בעוד שהמטרה הסופית הינה לרפא את הטרשת הנפוצה, המטרה כיום היא למצוא טיפול משנה מחלה, המסוגל לעכב או לשפר מוגבלות קיימת או למנוע התקפים אצל החולים ובכך למנוע נטל נוסף ועלויות עתידיות ארוכות-טווח.

זאת ועוד, לטיפולים מחלה הקיימים כיום ישנן מגבלות שונות הקשורות לבטיחות ולסבילות והרצון הוא למזער אותם במידת האפשר.

להבין את מנגנוני המחלה

לאורך השנים חוקרים רבים משקיעים מאמץ רב בניסיון להבין את מנגנוני המחלה, ובמציאת מתווכים שונים במערכת החיסון שיהוו מטרה לתרופות ולטכנולוגיות שונות שמטרתן להקל על חולי ה-MS. גם חברות התרופות לא טמנו את ידן בצלחת ועבדו במרץ למציאת תרופות טובות יותר.

כך שבישראל 2016 קיימות יותר מ-10 תרופות הרשומות לטיפול בטרשת נפוצה. ישראל מהווה כיום אבן שואבת למטופלי טרשת נפוצה מכל העולם עם מספר מרכזים רפואיים מתקדמים ורופאים מומחים מובילי דעה בקנה מידה עולמי.

על רקע זה נבחרה ישראל לארח את כנס ה-ISNI ה-13(The International Society of Neuroimmunology).) ואנוכי, כיו"ר החברה הישראלית לנוירואימונולוגיה, נבחרתי לכהן כיו"ר כינוס עולמי זה.

איגוד ה-ISNI העולמי נוסד לראשונה בפילדלפיה, ארה"ב בשנת 1987 וזוהי הפעם השנייה מאז ייסודו של הכנס שהוא מתארח בישראל.

החידושים הטיפוליים

הכנס השנה, שמרכז את הרופאים והחוקרים המובילים בתחום הנוירואימונולוגיה מרחבי העולם (מוזמנים אליו כ-100 מרצים אורחים, המובילים בעולם בתחום), יעסוק בחידושים בתחום הטרשת הנפוצה (כולל המחקרים על טיפולים חדשניים במחלה שעומדים להיכנס בחודשים הבאים, המחקרים ששפכו אור חדש במנגנוני הפגיעה במיאלין ובסיבות להתקדמות הנכות והדרכים לתקן נזקים כרוניים במיאלין על ידי תרופות חדשות או טיפולים בתאי גזע) הן בהיבט המחקרי והן בהיבט התרופתי.

בין הנושאים המחקריים שיידונו תהיה התייחסות למנגנונים חדשים המסבירים את השפעת הדלקת במחלות אוטואימוניות, חיסונים בנוירואימונולוגיה, המיקרוביום-אוכלוסיית החיידקים הפנימית והשפעתה על הנוירואימונולוגיה, השפעת הגיל והמגדר על המוח והמערכת החיסונית, ההשפעה הפסיכולוגית של מחלות נוירואימונולוגיות, בנייה מחדש של מערכת החיסון וטכנולוגיות הדמיה חדישות.

גם טיפולים חדשניים יוצגו בכנס כדוגמת טיפול בטרשת נפוצה על ידי השתלת תאי גזע, והתמקדות ב-3 תרופות חדשות שהוגשו השנה לסל הבריאות בישראל.

הראשונה כבר קיימת בישראל וקרויה אלמטוזומאב, או בשמה המסחרי "למטרדה". אלמטוזומאב (alemtuzumab) הוא נוגדן המבצע איזון מחדש של מערכת החיסון. למטרדה מהווה חלופה טיפולית ייחודית, המאפשרת לחולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית פעילה הזקוקים לטיפול יעיל יותר לקבל טיפול בעל עליונות מתמשכת בהורדת מספר ההתקפים ושיפור המוגבלות, במינון חד שנתי, בשני מחזורי טיפול.

שתי התרופות הנוספות הן דאקליזומב, נוגדן ייעודי לתאים במערכת החיסון ואוקרליזומאב, התרופה הראשונה שהוכיחה יעילות בחולי טרשת נפוצה בשלב הפרוגרסיבי. בנוסף יכלול הכנס אקדמיה לנוירואימולוגיה עבור רופאים וחוקרים צעירים.

פרופ' דימיטריוס קרוסיס, הוא מנהל היחידה לטרשת נפוצה בבית החולים, יו"ר החברה הישראלית לנוירואימונולוגיה ויושב הראש העולמי של כנס ה-ISNI ה-13 שנערך בירושלים בין התאריכים 26-29/9/2016