כוח המחץ / על הניצחון של מכבי ת"א

במשחקים ללא מתח, כאלה שזהות המנצחת ברורה קודם לדקה ה-90, הקרחות ביציעים מתחילות להתגלות הרבה לפני שריקת הסיום. באצטדיון בנתניה, עם הפקקים הנוראיים, יש הרבה שבורחים מוקדם אפילו בלי קשר לתוצאה. הפעם, דקות ארוכות אחרי שמכבי מוטטה את הפועל, היציע המזרחי, העמוס, עדיין רעד. גל אלברמן לקח דגל, פרדראג ראיקוביץ' נופף בו, השחקנים השתוללו בקפיצות חגיגה וה"אולה, אולה" לא הפסיק. ההרגשה הייתה של זכייה בתואר. אולי לא אליפות, אבל כן כמו גביע על הישג נדיר, מיוחד. ככה זה כשרואים היסטוריה.

מכבי השוותה את ניצחון הדרבי הגבוה בהיסטוריה במשחק שייכנס לעד לספר הזיכרונות הצהוב. במקרים כאלה, תבוסה מהדהדת שכזו, נהוג להשתמש במילה "השפלה". כשהשערים התחילו לזרום עדיין היה קשה לחבר השפלה למה שקורה במגרש, מהסיבה הפשוטה שהפועל כה חלשה כך ששום דבר, כמעט, לא יפתיע, אבל אין מה לעשות, זאת המילה. מכבי השפילה את הפועל לא כי לאדומים היה מראש סיכוי להוציא משהו מהמשחק, אלא כי מכבי אפילו לא עברה להילוך הכי גבוה שלה.

הרוש מתוסכל, מכבי מאושרת(צילום: יובל חן)

מכבי פירקה את הפועל לאו דווקא בזכות משחק קבוצתי חף מטעויות או בערב כזה, שיש לפעמים, בו הכל מתחבר. היא עשתה את זה קודם כל בעזרת היכולת האישית של חברי יחידת כוח המחץ שלה. למכבי הנוכחית יש אינספור כלים התקפיים שיכולים להביא לשער מכלום, כך שכל ערב הוא פוטנציאל התפוצצות. עד ליום רביעי האחרון לווידאר קיארטנסון לא היה שער ליגה, ועכשיו הוא הבקיע כמו כל הפועל ביחד. האיסלנדי הראה שוב, בשער הראשון שלו, שהוא יכול להבקיע גם ברגע שאתה לא מצפה שיבעט לשער.

מול סכנין זה היה אוסקר סקריונה עם צמד. חאריס מדוניאנין מבשל ומנהל באמנות את כל העסק, וכמובן, אולי מעל כולם, נמצא טל בן חיים. טב"ח הבקיע 8 שערים בששת המשחקים הראשונים של מכבי (ובאחד אפילו לא שיחק). לשם השוואה, בשלב הזה בעונה שעברה היו לערן זהבי, זה ששבר את השיא בתום העונה, 5 שערים. לכוח המחץ, החבורה שיכולה למחוץ כל קבוצה בליגה בכל יום, יש ממוצע של שלושה שערים למשחק והיא מובילה את מכבי לפתיחת העונה הכי טובה שלה בעידן ג'ורדי קרויף (יתרון על עונת פאולו סוזה בהפרש שערים).

טל בן חיים כפול 2(צילום: ראובן שוורץ)

בדקות האחרונות האוהדים בצהוב החלו לעודד את גיא לוזון, אבל האמת, וזה אולי יפתיע, הוא לא האחראי העיקרי לתבוסה הזו. אלי גוטמן, שבנה את הקבוצה ועזב את תפקידו לפני המשחק, אחראי יותר. אין לי טענות למערך של לוזון (הפועל התפרקה דווקא אחרי ששינה אותו) ולא לשיבוצי השחקנים. אולי חוץ מזה של גל שיש, שבמהלך הכדורגל הראשון שלו לעונה בישל באלגנטיות לנוסא איגיבור. אביחי ידין, בטעות נוראית משלו בשער השני, נתן את הדחיפה הנוספת שהפועל הייתה צריכה בדרך להתפרקות.

אחרי חמישה משחקים הפועל עדיין ללא ניצחון. הפעם האחרונה שזה קרה לה הייתה לפני 9 שנים כשהמאמן היה, נכון, גיא לוזון. אז הוא השיג ניצחון ראשון רק במחזור התשיעי, בדרבי, ועכשיו ינסה לקחת בשבת קבוצה חבולה וחפוית ראש להתמודד מול אשקלון, יריבה ברמה שלה. ועדיין, גם אם הפועל פתאום תנצח, גם אם תתרומם ותעלה לחלק העליון של הטבלה, הערב הזה, התבוסה המהדהדת בדרבי, יישארו תמיד גם בספר ההיסטוריה שלה.