המהפכה האדומה
הפועל ירושלים החליפה את כל הזרים, החתימה מאמן בכיר מאיטליה וקינחה עם הנחתה של מגה-סטאר מהליגה הטובה בעולם. ואחרי כל זה הקבוצה מאכזבת במשחקי ההכנה. תמונת מצב
מועדון בפוסט-טראומה, ככה אפשר להגדיר את המצב של הפועל ירושלים לקראת העונה הקרובה. הקבוצה שכבר לקחה אליפות היסטורית בשנה קודם לכן, רצה חזק במהלך הליגה והייתה המועמדת העיקרית להשלים זכייה שנייה ברציפות בצלחת, הצליחה לפשל ברגע האמת. ירושלים הפסידה למכבי ראשל"צ בגמר הפיינל־פור (שנערך אצלה בבית!) וסגרה עונה עם אפס תארים.
יום אחרי אובדן האליפות התכנסה הנהלת המועדון לפגישה, כשההלם עדיין ניכר על פני הנוכחים, אבל נראה שהייתה להם תוכנית מגירה מוכנה. בסגל הישראלי, שאיכזב ברגעים המכריעים, הם הבינו שלא יוכלו לגעת יותר מדי, ומי שנשלחו לארוז מזוודות היו כל השחקנים הזרים.
קצת אחריהם הוחלט להחליף גם את המאמן דני פרנקו, וההנהלה החליטה ללכת על פיגורה עם הרבה יותר ניסיון, כשלנגד עיניה עמדה מטרה אחת: אירופה. לשם כך הונחת האיטלקי סימונה פיאניג'אני. הבחירה במאמן עם רזומה עשיר כשל פיאניג'אני (הוביל את נבחרת איטליה עד לרבע גמר אליפות אירופה, את סיינה לשש אליפויות מקומיות, פעמיים לפיינל־פור היורוליג ונבחר ב-2007 למאמן השנה באיטליה) סימנה כיוון ברור: ירושלים רוצה להשתדרג ולהפוך לשם דומיננטי ומוכר ביבשת.
בינתיים, העסק עוד לא התחבר ובמשחקי ההכנה ירושלים מאכזבת למדי. המאזן שלה עומד על 4 ניצחונות מול 4 הפסדים כשהאחרון שבהם נרשם אתמול (א') במסגרת טורניר הרקליון בכרתים, 67:59 לכוכב האדום בלגרד. פיאניג'אני העלה חמישייה נטולת ישראלים (מעיד על העומד לבוא?) ואחרי שלהפסקה ירדה ירושלים ביתרון מזערי (34:35), במחצית השנייה היא הרבתה לאבד כדורים (22 בסך הכל) והסרבים עלו בקלות ליתרון דו-ספרתי שצומק מעט בסיום.
קודם לכן הפסידה לאנאדולו אפס, מה שותיר אותה במקום האחרון בטורניר ושלח אותה הביתה עם הרבה נקודות למחשבה על ההכנה החלשה. בטורניר הקודם באיטליה היא רשמה שלושה ניצחונות על קזארטה, ברשיה, ודומז'אלה, מול הפסדים לססארי ורג'יו אמיליה. בין לבין הספיקו האדומים לנצח בארץ את הפועל חולון.
אליהו מופתע מסטודמאייר
אז המהפכה האדומה טרם הבשילה לביצועים משכנעים על הפרקט, אבל בואו נבחן מה בדיוק נעשה בה. כאמור, כל הזרים שכשלו בחודש יוני הוחלפו ובמקומם הגיעו שישה חדשים ומתאזרח. אם בשנים הקודמות החליטו בהנהלה להשאיר מקום לחזק את הסגל בזר נוסף או שניים בשלבים מאוחרים יותר, הפעם הוחלט להחתים את כל הזרים כבר בקיץ כדי לבנות סגל רחב שיוכל להתמודד עם פציעות ועייפות. המסקנה מההדחות המוקדמות מאירופה הופנמה היטב.
עם זאת, דווקא פה הוחלט על שינוי קונספט ונבחרו זרים לא יקרים מדי (אף חוזה לא עלה על 400 אלף דולר, בניגוד לשנים קודמות שבהן דאור פישר ודונטה סמית' השתכרו הרבה יותר). אבל עם כל הכבוד להחתמות כמו טרנס קינזי, קרטיס ג'רלס, ג'רום דייסון, טראוויס פיטרסון ושון ג'יימס, השם המרכזי שהגיע לירושלים באחד המהלכים המפתיעים של השנים האחרונות הוא אמארה סטודמאייר.
הגעתו של הכוכב בן ה-33, שהחליט לפרוש מה־NBA, טרפה את כל הקלפים והקפיצה את עולם הכדורסל. ההחתמה שנחשבת לגדולה ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי, דרשה לא מעט הכנות מוקדמות, כמו שיחות חוזרות עם המאמן פיאניג'אני, תיאום ציפיות של הצדדים כדי להימנע מבעיות חברתיות, והתאמת מקום המגורים בירושלים.
סטודמאייר בחר בעצמו את בתי הספר לילדיו והחליט לא לקחת מאבטחים כדי שיוכל להתחבר ולהיות נגיש לאוהדים בבירה. לאור הפציעות שעבר ואחרי העונה המגומגמת האחרונה במיאמי היט, היו במועדון חששות לגבי מצבו הגופני של הסנטר, כמו גם תהיות לגבי מידת ההשקעה שיפגין באימונים ובמשחקים.
אבל החששות התפוגגו ובמשחקי ההכנה הוא אמנם נראה חלוד הגנתית ועדיין נדרשת הסתגלות לחוקים של הכדורסל האירופאי, אבל ברובם סטודמאייר עדיין היה בין הבולטים ברשימת הקלעים. בקבוצה מתארים אותו כ"אדם נטול אגו לחלוטין" והוא אפילו הצליח להפתיע לא מעט אנשים ברמת המוטיבציה שלו, בטח כשמדובר במגה-סטאר ששיחק ברמות הכי גבוהות בעולם. ליאור אליהו הודה: "באופן אישי חששתי לגבי סטודמאייר, לא ידעתי אם הוא יעבוד באימונים. הוא הפתיע אותי לטובה בגישה שלו, הוא מגיע לפני כולם ועובד קשה". גם פיאניג'אני הוסיף באותו טון: "הוא אדם גדול. תמיד קם ראשון בבוקר, והולך אחרון בסוף האימון. הוא מודל לחיקוי".
ועכשיו, עם שישה זרים, מה יהיה מעמדם של הישראלים? בירושלים לא הסתירו את העובדה שיהיו מצבים ביורוקאפ שבהם נראה חמישיית זרים על הפרקט. אמנם שני הישראלים הבכירים, ליאור אליהו ויותם הלפרין, כבר היו במעמדים גבוהים ביורוליג, אבל במועדון הבינו שצריכה להיות להם לפחות את האופציה לחמישיות שונות ומגוונות. נראה שגם אליהו הבין זאת: "תהיה יותר מלחמה על הדקות, יש ליגה ישראלית עם חוק רוסי והדומיננטיות של הישראלים שמורה שם. באירופה נצטרך לשחק טוב יותר כדי להוכיח שאנחנו צריכים לשחק".
עד היום, אותם ישראלים היו עמודי התווך של המועדון, ומעניין יהיה לראות איך זה יעבוד אצל פיאניג'אני, ואם למי שהגיע מאיטליה יהיה קל יותר לדחוק אותם מהפרקט. אז מה המטרות? בירושלים ימשיכו להצהיר שהם רצים לכל התארים. השאלה מה יקרה בפועל ואם התסריט הטראומטי מסוף העונה שעברה עלול לחזור.
לפנייה לכתב/ת 
