מצאנו את הנשים שאוהבות ללדת
אנחנו רגילים לשמוע על הצירים הכואבים, התפרים המעיקים והפתיחה שלא התקדמה, אבל יש גם נשים שעבורן הלידות היו חוויה חיובית ביותר. אז מה גרם להן לחייך בכניסה לבית החולים והאם מדובר במזל או במשהו אחר?
במהלך ההריון יש לנו יכולת קוסמית למגנט אלינו דווקא סיפורי לידה שליליים: אלו שהיו 48 שעות בחדר לידה, צירים, תפרים, קרעים ופתיחה שלא מתקדמת. מקשיבים לנשים שבכו והיו על סף התמוטטות. אבל יש גם נשים שחווית הלידה זכורה להן כמשהו חיובי במיוחד.
הכירו את הנשים שאוהבות ללדת: את סיגל שניחנה ביכולת ללדת לידות חפוזות וזריזות, נועה שבוחרת באפידורל, מגיעה לחדר לידה עם חיוך, צוחקת ומשתעשעת עם הצוות ושלומית שטוענת שהיא לא מרגישה את כאבי הצירים כמעט ויוצאת מחדר לידה היישר לאיסוף הילדים הגדולים מהמסגרות. עזבו רגע את הקנאה בצד, אפשר לקחת מהן כמה טיפים שיעזרו לכן בפעם הבאה שאתן מגיעות לחדר לידה.
כמו חיה בג'ונגל
"באופן כללי אפשר להגדיר אותי כיולדת חפוזה. הלידות שלי חזקות, עוצמתיות ומהירות. שלוש הלידות היו קלות, עד כדי כך שבמשך שנים, בעלי היה בטוח שככה יולדים", מספרת סיגל זהר, אמא של עמר (19), אופק (16) ועדי (9).
"בלידה הראשונה של עומר, בכורתי, הגעתי עם פתיחה של שני ס"מ ושעה וחצי לאחר מכן ילדתי. בלידה השנייה של אופק, השתדלתי להיות כמה שיותר בבית. עבדתי עד הרגע האחרון, הייתי פעילה מאוד, התקלחתי והעסקתי את עצמי. כאשר הגיע השלב שבו היה מרווח של שתי דקות בין הצירים, נסעתי לבית חולים. לא הספקתי אפילו למלא את השאלון בקבלה. 20 דקות אחרי שהגעתי למיון - ילדתי".
- מה קרה בלידה האחרונה?
"עדי לא התהפך ובשבוע 39 הגעתי לבית חולים על מנת לבצע היפוך חיצוני, סיכויי הצלחה של 15% בלבד. אחרי לילה שלם של שיחות עם העובר ותרגילי הרפיה, ההיפוך הצליח. זכיתי לחוות לידה רגילה וקלה, זה היה נדיר".
ההכנה ללידה מלווה אצל זהר בהכנה נפשית, שיחות עם העוברים, התכנסות בעצמה ובכאב. כל אלו לצד פעילות ספורטיבית: פילאטיס, יוגה, מדיטציה, שימוש בהומאופתיה ודיקור כהקלה על הכאבים. "אני משתדלת לעבור את הכאבים בבית, יום שלם של כאב שבו אני מנסה לתפקד בין ציר לציר", היא אומרת. "אני נהנית מזה, משום שאני יודעת שתכף זה בא, עוד מעט אני אפגש עם הילד שלי. הצירים דוחפים אותו למטה". זהר שבחרה ללדת ללא אפידורל מציינת: "הכאבים היו קשים אך נסבלים, צרחתי כמו חיה בג'ונגל".
- יש לך עצות לנשים כיצד לעבור בקלות את הלידה?
"תהיי נאמנה לעצמך, תביני מה את רוצה בלידה, האם להיות עם או בלי אפידורל, מי ילווה אותך, מה יחזק אותך. אל תנסי להיות 'החזקה', תקשיבי לגוף שלך".
אולי יעניין אותך גם:
חוויה נעימה ומשחררת
כשנועה עמית הגיעה למיון אחרי ירידת מים, בשבוע 40 פלוס אף אחד לא זיהה שהיא יולדת. "הייתה לי בטן קטנה, לא נראיתי כמו אישה שצריכה ללדת, החזקתי בידי חצובה, כדי שבעלי יוכל לצלם, נראיתי כמו תיירת", היא מספרת.
היא מספרת: "בלידה הראשונה הייתה ירידת מים בשעה 8:00 בבוקר. בעלי עבד ולכן אחותי לקחה אותי למיון. מאוד חיכיתי לזה, נהניתי מההתרגשות לקראת לידה ראשונה. העלו אותי לחדר לידה, קבלתי פיטוצין ואחר כך אפידורל. ידעתי מראש שאני רוצה ללדת עם משכך כאבים. בחדר לידה הייתה אווירה חיובית, הצוות היה מדהים והמיילדות היו נעימות. בעלי הגיע במהירות האפשרית והכל התקדם בצורה נעימה ונוחה. מיקה נולדה בשעה 18:20. הייתי באופוריה על כך שהצלחתי ללדת. באתי עם המון בטחון בגוף שלי. מיד אחרי זה קמתי על הרגליים והכל היה בסדר".
כשאביב, בתה השנייה נולדה, עמית מספרת על חוויית לידה מוצלחת אפילו יותר. "הלכתי לחדר לידה והייתה לי תחושה שאלד היום. ידעתי שגם בלידה הזו תהיה לי חוויה חיובית. קיבלתי זירוז ואפידורל. הרגשתי כאב חלש מאוד והצלחתי ללחוץ כשהיה צריך. זה היה כיף, חוויה נעימה ומשחררת".
קורס הכנה ללידה, היא בחרה לא לעשות - "אני מאוד סומכת על הגוף שלי, מכירה אותו היטב. יחד עם זאת היה לי חשוב להכיר את בית החולים לפני כן. הלכתי לכנס והכרתי את המקום ואת הצוות".
- מה העצה שלך לנשים?
"נשים צריכות לזכור שהגוף שלנו נועד ללדת, זה המבנה שלנו, בדיוק כמו החיות בטבע, שיודעות מה לעשות. תקשיבו לגוף שלכן ותסמכו עליו. תבחרו בבית חולים שיש לכן חיבור אליו. טיפ קטן לאחר לידה - תסמכו על עצמכן ואל תקשיבו לאחרים".
20 דקות והתינוק בחוץ
שלומית ויזנר חוותה 4 לידות. כולן היו לידות קלות ומהירות מאוד, כמעט ללא תחושה של כאבים. "הלידות של הבנים התחילו עם ירידת מים, הכל קרה מהר מאוד. אני זוכרת שבאחת הלידות בכניסה לבית החולים היה שעון דיגיטלי גדול, השעה הייתה 22:22 ובשעה 22:52 הילד היה לי בידיים. בלידה של טליה, בתי הקטנה, הגעתי לבית חולים עם פתיחה של 5, בלי צירים. המיילדת עשתה לי רפלקסולוגיה אבל זה לא עזר. יצאתי להליכה, חזרתי ונרדמתי. בשעה 3 לפנות בוקר הרופא רצה להתחיל זירוז. ביקשתי שיחכה עוד טיפה. נכנסתי למקלחת והרגשתי איך היא מתברגת כלפי מטה. ירדו לי המים, ותוך חצי שעה היא נולדה".
- ומה לגבי הצירים? הכאבים?
"אני יודעת שהכאב זמני, כאב טוב. קראתי באחד הספרים שהדרך להתמודד עם צירים היא להתייחס אליהם כמו גלים, פיק וזה עובר. תאמינו בגוף שלכן הוא יודע להתמודד עם הצירים".
נראה שלא רק חוויית הלידה הייתה חיובית, אלא ההתאוששות המהירה שאחרי. את האוכל לברית של בנה היא בישלה בעצמה, רגע אחרי שחזרה הביתה. עם הקטנה, מיהרה לאסוף את הילדים מבית ספר רגע אחרי שהשתחררה, כשבתה במנשא.
ויזנר ממליצה לנשים לסמוך על המיילדת, לתת לה את ההזדמנות לעזור, להקשיב לעצות שלה. "לנשים יש בהלה מהלא מוכר ולכן באופן טבעי מלידה ללידה נהיה קל יותר, כי אנחנו יודעות למה לצפות. בעיקר כדאי להקשיב לאינטואיציה ולסמוך על הגוף שלנו".
הקיפו את עצמכן בסביבה תומכת
"רוב הנשים מגיעות עם פחדים. הן לא יודעות כמה יכאב ואם תעמודנה בכאבים", מסבירה נטע טפליץ, מיילדת בבית חולים לניאדו. "בנוסף, לנשים רבות יש חשש מהאופן שבו הן יתנהגו בלידה, כיצד זה יראה אם הן יצעקו או ישמיעו קולות מוזרים. הן מפחדות מקרעים שעלולים להיווצר, ובעיקר ישנו פחד גדול שאת הופכת להיות אמא, גם אם זו לידה שנייה".
- מה קורה במיון?
"בדרך כלל כשמגיעים למיון, ישנה עלייה באדרנלין, מעין מעצור בתהליך הלידה. צריך לזכור שזוהי תגובה טבעית של הגוף. שלב מלחיץ ומבלבל, הרבה אורות ורעש להבדיל מהשקט שיש ליולדת בבית. צריך לזכור שזה זמני, תכף תכנסי לחדר לידה ובו תהיי לבד עם המלווים והמיילדת, ותזכי לשקט ופרטיות".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כדי להקל על הפחד לקראת הלידה, ממליצה טפליץ להבין את הפחדים והמקור שלהם. "אם חוויתן טראומה בלידות קודמות, נסו להבין את שורש הבעיה ולטפל בה. אחד הדברים שמעכב לידה הוא לחץ, ולכן תרפו, תתכנסו בעצמכן, בעולם שלכן, אל תתרכזו ברעשים מבחוץ או בכמה הכאב עוד יחמיר. הקיפו את עצמכן בסביבה תומכת. תרגישו בטוחות הן על ידי בחירת המלווים, המקום בו תחליטו ללדת, מקום שבו יראו וישמעו אתכן ובעיקר תסמכו על הגוף שלכן".
לפנייה לכתב/ת 
