גמר "המירוץ למיליון": הלהט נעלם
הזוג המנצח אמנם הציל את ההפקה הזאת מבנאליות, והזכייה הייתה ראויה, אבל עם ליהוקים סבירים ותו לא ובלי מגניבות, "המירוץ המיליון" לא הצליחה לאורך העונה לעורר יותר מדי רגש
גמר "המירוץ למיליון", רבותיי, מי היה מאמין שבסוף זה יקרה. כלומר ידענו שזה יקרה, יותר נכון האמנו. נאחזנו באמונה הזאת גם כששום דבר בשטח לא הוכיח שהיא תתממש, להיפך. החזקנו בה חזק והתפללנו. וזה לא היה קל. ראיתי אנשים נושרים במסע, קורסים נואשים בצידי הדרך. אני לא שופטת אותם, היית צריך להיות חזק כדי להישאר שם. לסלוח, להעלים עין, לשרוד. לא כל אחד יכול, ואם אתם צריכים הוכחה תסתכלו על הרייטינג שנם את שנת היופי שלו בעונה הזאת.
נכון, לא "אמזונס", שם אנשים עברו ניסיונות לא פחות קשים, ועדיין. רק דבר אחד אני לא מבינה, אם מדובר באירוע כל כך חשוב, כזה שהחיים שלי מתחלקים ללפניו ולאחריו (וכנראה גם לתוך כדי, לפי אורך המשדר), למה להצניע אותו? למה לא לתת הודעה מקדימה, 'מחר בערב - גמר המירוץ'? איזו שקופית קטנה, שורה בלוח השידורים, משהו, שאנשים ידעו להדליק את הטלוויזיה. לא חראם?
מה אני אגיד לכם, אחרי העונה הקודמת שהצליחה לעורר הרבה אמוציות, העונה הנוכחית היתה סוג של אנטיקליימקס. ואני לא מדברת על החשודים הרגילים – מריחת פרקים (לפעמים עברו עשר דקות של לרלרת עד המשימה הראשונה בפרק), משימות ליגה ז' וגם אז פי אלף יותר טסטמוניות אוכלות ראש מאשר משימות פרופר (מתי הם הספיקו לישון המסכנים?). גם לא על זה שסדר ההדחות ספויילר באמצע העונה, וארב בכל טוקבק או וואטסאפ - גם למי שניסה להעמנע ממנו. לא. זה התחיל הרבה קודם, עוד בליהוק, שגם אם היה סביר בגזרת המגניבות, לא הצליח להתרומם בגזרת הרגש.
איפה אלכסה ורז שאהבתי לתעב והקתרזיס העצום שהגיע עם ההדחה שלהם? איפה גל וליאל שניסיתי לפענח כל מבט שעבר ביניהם? ואיפה לעזאזל וובה ואלה שפשוט גרמו לי להתאהב? האחים שפלן מקסימים, יוסיאל ויעל קורעים, עמית ורז משחקים אותה, אבל איפה הלהט, העוררות הרגשית שסחררה את העונה הקודמת? זה לא קרה ומישהו למעלה צריך לעשות חושבים. אולי תתנו למירי רגב ללהק את העונה הבאה. היא מבינה כמה דברים בהנעה לפעולה רגשית וגם יש לה נטייה לקדם תוכניות טלוויזיה. אפשר להבטיח לה שהיא תעמוד עם רון שחר על השטיח בסוף כל פרק, או שבלוח הפרסה מתמודדים שיקבלו את הדרוויש יאלצו להמתין 15 דקות ולשנן במהלכן את מצע הליכוד. כל מה שצריך זה להחליט שעושים את זה בקטע אירוני ומודע לעצמו, ויאללה, מרימים למירוץ.
לגבי הזוכים הצעירים, פייר, אני סבורה שמגיע להם. בשקלול הסופי הם היו זוג חזק (עם רז על ההובלה הפיזית ועמית על האקס פקטור) וידעו לחזור למשחק גם ממחצית ראשונה קטסטרופלית ולהכות על חטא כשהשתחצנו שלא בצדק. מערכת היחסים שלהם הייתה קצת יותר מעניינת מזו של האחרים (עם עמית בתפקיד הסורר ורז בתפקיד המאלף). אותי הם הצחיקו (בעיקר עמית, יהודית יודעת מה טוב) ובעיקר אין חשש שתמונות עירום שלהם יופצו בוואטסאפ ויאלצו אותם להתראיין לכל מיקרופון עם אנטנה, מקסימום נקבל מתכונים לחביתה של רייצ'ל. הייתי מעדיפה שאלה יהיו יוסיאל ויעל, למשל, אבל מבין שלושת הזוגות שהיו בגמר מדובר בזכייה ראויה. לא פחות חשוב, הם הצילו את העונה הזאת מזכייה של חביבי ההפקה - הצרפתים, שאם היו מנצחים אחרי שניצלו בקושי באחד הפרקים האחרונים, זאת היתה יריקה נוספת לבאר הפורמט.
קשה מאוד עבדה ההפקה בניסיון למנוע ספויילרים. כל כך קשה שהיא כופפה את חוקי הזמן-חלל ושלושת הזוגות שנכנסו למבוך במלבורן אוסטרליה, יצאו בצד השני שלו בפארק אריאל שרון בישראל. סתם. הקטע האחרון צולם בנפרד הרבה זמן אחרי הסיום האמיתי, ורון שחר (אתה בנאדם טוב) אפילו ציין שהזוגות מגיעים לשטיח לפי הסדר שבו הם נחתו על השטיח במלבורן. אז בשביל מה למען השם היה צורך בהצגה הגדולה של עמית ורז (שהגיע מסופר) כאילו הם רק עכשיו מקבלים את הבשורה? לא היינו שם כבר בעונה הקודמת, כשמה-שמה (יוכי או לינור) הגיעה לשטיח בהריון? לא היה יותר פשוט להעניק לצופים לפחות את הרגע המזוקק הזה, שבשבילו המתנו כל העונה, של הזוג המנצח מזנק על השטיח בזמן אמת, עם תגובה אמיתית, במקום האמיתי, רגע שויתרתם עליו כל כך בקלות?
