מוקי: "פעם הייתי חד ממדי"
לא מעט שינויים עברו על מוקי והוא כבר לא חש צורך להיות "נחרץ ובוטה", אבל עדיין לא מהסס לדבר בישירות. בסדרה החדשה בכיכובו "מטומטמת" הוא מגלם מנהל בית ספר שמסתבך בפרשיית סמים, ובראיון הוא מבהיר: "יותר מפחיד אותי שלילד שלי יהיה רישיון מאשר שייקח שאכטה"
14 שנה אחרי ששר "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק", מוקי חושב שהמילה הזו - שלום - ריקה כרגע מתוכן. ובכלל, הזמר, שהחל דרכו כראפר בועט, השתנה לא מעט בשנים שחלפו מאז. במקביל למוזיקה הוא מתחזק קריירת משחק, מופיע בפריים טיים ובעיקר - לא ממהר לשבור עצמות לאף אחד.
"פעם היה חשוב לי להגיד את הדברים בצורה נחרצת ובוטה, והיום אני מבין שיש כל מיני דרכים להגיד את הדברים שלך, ויש יופי בכל אחת מהדרכים האלה. אני חושב שפעם הייתי חד ממדי", הוא אומר בראיון ל-ynet.
אתה מרגיש שהתבגרת?
"אנחנו מתפתחים, משתנים וזזים. בגדול אני חושב שהיכולת שלי להביא את עצמי להתחבר אל אנשים במעגל רחב יותר מקודם, זו ברכה שאני מחבק ומאמץ בשתי ידיים, כי אני מאמין במה שאני עושה ואומר, ואני כן רוצה לחלוק עם כמה שיותר אנשים, ולא לדבר למעגל מצומצם של יודעי דבר. אני כן אוהב להגיע לאנשים שהם אחרים ממני, שהם לא המגרש הביתי. זה קורה בגלל הטלוויזיה והמוזיקה וזה קורה כי אני מוכן לזה, ופעם פחות הייתי. דברים שנראים לך חשובים ועקרוניים בגיל מסוים, פתאום בגיל בוגר יותר מאבדים את החשיבות שלהם, ודברים אחרים תופסים את מקומם".
מוקי (40) מככב בימים אלה מככב בסדרת הטלוויזיה החדשה "מטומטמת", שמשודרת ב-HOT (ב'-ד' ב-22:15 ב-HOT3 ובחינם ב-HOT VOD), שם הוא מגלם מנהל בית ספר בשם אסף שנקלע לפרשית סמים וחשוד בניהול רומן עם תלמידה. "הוא איש חינוך בכל רמ"ח איבריו. הוא פתוח, התלמידים שלו אוהבים אותו והוא אוהב אותם", הוא מספר על הדמות שלו, "אסף נקלע שלא באשמתו לעלילה מסובכת ומורכבת שבה עולמו בתהליכים של התרסקות. הוא חוטף מכות אחת אחרי שנייה".
היית נוהג כמוהו בהתמודדות עם המשבר כזה?
"מבחינתי יש הפרדה ברורה מאוד בין מי שאני לבין דמות שאני משחק. זו דמות שהיא מעניינת כי כל החלטה שהוא לוקח וכל דבר שהוא עובר - הייתי עושה 180 מעלות אחרת. זה כיף ומעניין להמציא בן אדם, להתמסר אליו, ולהבין אותו ולפתח אותו. אני כן יותר נחרץ מאסף. כשאני מחליט על משהו, אני הולך עליו בכל הכוח, והוא מתלבט יותר. הוא לא אוהב לראות את התמונה המלאה. הוא רואה זווית מצומצמת של הדברים דרך עיניו בלבד וזה מוביל אותו להחלטות לא תמיד נכונות בעיניי, אבל בעיניו כן".
גם ההתמודדות שלו עם התלמידה שהשתמשה בסמים? מה העמדה שלך בעניין?
"הסמים בסדרה הם לא העניין, זה סוג של טריגר לדברים שקורים, אבל זו לא המהות. ברמה האישית ברור לי שסמים מכל סוג הם משהו שתמיד היה קיים באנושות. צריך להבין שזה חלק מהחיים וחלק מהדברים שקורים סביבנו, ואם נרצה או נאהב את זה - כל אחד בדרכו ותפיסתו הוא. אני כן חושב שהתפיסה התחוקתית, משפטית ובירוקרטית סביב היא עשרות שנים לאחור, וכן דרוש ריענון ומהפכה מחשבתית בכל מה שקשור לטיפול של זה".
איך?
"כחברה אנחנו צריכים לשאול - מה עושים עם זה, מענישים את מי שמעשן שאכטה? או שאנחנו מתמקדים בהסברה וחינוך ולא ברדיפה משטרתית משפטית. כי אני לא חושב שהדרך הזו הוכיחה את עצמה לאורך השנים, בין אם זה לרדוף אחרי מעשני חשיש בארץ, או להשקיע מיליונים בתפיסת קרטלים כמו בארצות הברית. אני חושב שהמפתח הוא לא טיפול משטרתי, אלא חינוך, מניעה, הסברה וניקיון. הרי לא תוכל למנוע מאנשים צריכת סמים ואלכוהול. עדיף שאם עושים את זה כבר, שתהיה יכולת של החברה שהדבר הזה ייעשה כמה שיותר נקי ולא בידיים של פושעים. בזמן האחרון יש שינוי קל וראשוני בכל מה שנוגע להתייחסות לחשיש ומריחואנה, אני חושב שהשינוי הזה הוא מבורך. לא שאני קורא לאנשים לעשות סמים, אני רק אומר שאנשים צריכים לבחור בעצמם ולהתמודד עם ההשלכות של הבחירות, והחברה או המדינה צריכה להתמודד עם זה ברמה של חינוך והסברה".
כאבא לשלושה ילדים, מה תמליץ לילדים שלך?
"אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו צרכנים של סמים, אבל היכולת שלי לשלוט בדבר כזה מוגבלת גם בזמן וגם בהיקף שלה, ולכן אני יכול לדאוג רק לחינוך בבית שלי ולתפיסת עולם. יותר מפחיד אותי שלילד שלי יהיה רישיון מאשר שייקח שאכטה".
מוקי זכה בשנים האחרונות לחשיפה גדולה בין היתר בזכות התוכנית "הכוכב הבא" שבה שימש כשופט במשך שתי עונות וחצי "הכוכב הבא", אך השנה הודיע לקברניטי התוכנית כי הוא עוזב ומעדיף להתמקד בדברים אחרים. על הפרק - תוכנית חדשה בקשת שנמצאת בשלבים ראשונים לדבריו, ואלבום חדש. "הרגשתי שמיציתי את התוכנית מבחינתי. בלי למצמץ אני אומר שהיה לי כיף להיות שם, בעונה האחרונה אולי טיפה פחות".
למה?
"הרגשתי שהדבר הולך למקום לא נכון, העובדה שהפכנו להיות קדם אירוויזיון ארוך לא דיברה אליי ולא הדליקה אותי. אבל כן הייתי מחויב ונאמן לבית הזה שבו פעלתי, ואני עדיין חושב שעשינו תוכנית בידור טובה וכיפית, וזה מה שהיה צריך להיות. עבדתי עם אנשים מוכשרים - עם קשת וטדי (חברת ההפקות, ר.ב), ואני מודה לכל מי שהיה יחד איתי והאמין בי, ומבחינתי הדרך פנויה לדבר הבא".
דיברו לא פעם על מערכת יחסים עכורה בינך לבין השופט אסף אטדגי. מה היה שם?
"זה היה משחק טלוויזיוני. ברור שיש הבדלי תפיסות בינינו, זה גם מה שהפך את זה למעניין בעיניי, אבל זה לא היה השיקול שלי בעזיבה. זה אך ורק מבפנים, מהמקום שלי, ולא קשור לדברים חיצוניים. לא היה שם משהו אישי. אני חיבבתי את כל מי שנמצא שם ברמה האישית, וגם אם לחלק מהאנשים התחברתי פחות - זה לא משנה, עדיין כולנו היינו מגויסים לעשות תוכנית טובה וזה מה שעניין אותנו, לפחות כמעט את כולנו".
גם ב"הכוכב הבא" וגם בשירים ובראיונות השונים שלו - מוקי ידוע באמירות ישירות ללא פילטרים, שהרגיזו אנשים רבים. כך גם היה עם אמירה על המתנחלים בראיון שהעניק לעיתון הסטודנטים "תזה" לפני עשור, וצוטטה כך: "כל הפרחחים האלה, צריך להיכנס בהם ולשבור להם את העצמות, להעמיס אותם במשאיות, לזרוק אותם באיזו פינה ולסתום להם את הפה".
אתה מצטער על האמירה הזו?
"זו הייתה התבטאות שצוטטה לא נכון, הדיבור אז נסב על אותם אנשים שהרימו יד על חיילי צה"ל, שהרביצו והיכו והתנגדו באופן אלים מול הרשויות והצבא, מול חיילים שעושים את הפקודות שנדרשות מהם. וזה דברים שאני לא יכולתי לקבל. אני כן חושב שיכולתי להגיד את זה אחרת - זאת התבטאות שהיום אני רואה אותה ולא נעים לי איתה, גם בגלל עצם המהות שלה. אנחנו חיים בעולם שהולך ונהיה אלים יותר מיום ליום, ואני מרגיש שזה האסון שלנו כחברה. וצר לי באופן מודע או לא מודע הייתי חלק מדיבור מתלהם ואלים ואני מבין שהדרך לנצח את זה הפוכה - ולא אלימות מילולית נגד אלימות מילולית או פיזית מול פיזית. אני לא גאה במיוחד בהתבטאות הזאת. היום, כשאני רואה איך המדינה כשלה בטיפול במתיישבים בעשר השנים שחלפו מאז, נצבט לי הלב עליהם כמו על כל אדם שנמחץ מול הבירוקרטיה, מול הפוליטיקה של הדברים".
בחרת בכוונה במילה "מתיישבים"?
"גם כן וגם לא. אני לא חושב שהם הבעיה. כלומר הם לא השורש של הבעיה. אני חושב שיש דרכים לפתור את הסיטואציה הזאת שלא ננקטות, ואלה לא הדרכים שחשבתי עליהן פעם. התפיסה שלי אומרת ש'שלום' זו מילה מאוד גדולה ורחוקה. אני אסתפק ב'תשקוט הארץ'.
איבדת תקווה?
"יהודה עמיחי אמר 'כמו כל פסימיסט אני אופטימי מטבעי', אז תרשה לי לצטט אותו. זה לא שאיבדתי תקווה, זה שפתאום מציאות הופכת להיות קשה ומורכבת והססמאות של שלום או מלחמה הן ריקות מתוכן ולא באמת מסייעות לשום דבר. העסק הזה דורש טיפול עמוק ומורכב יותר ממה שהשיח הציבורי מייצר. וגם אני, כמו כולנו אני מניח, מרגיש הרבה פעמים מיואש, שאין כל כך עם מי לדבר. שהמצב הזה הופך להיות יותר ויותר ללא מוצא. אני כן מאמין שאפשר למצוא כזה, אבל זה לא נראה באופק. וחבל לי, כואב לי. אני מגדל פה ילדים ורוצה שיהיה להם עתיד".
