הרופא שטיפל בפרס: "הוא היה מיוחד מכל הבחינות, גם הגוף התנהג אחרת"
פרופ' שלמה שגב מהמרכז הרפואי שיבא היה צמוד בשבועיים האחרונים לנשיא התשיעי, שהלך לעולמו הבוקר: "כל התקופה הזאת הגוף עבד יפה". הצוות הסיעודי שליווה את פרס: "היינו מעודדים בהתחלה, אבל מצבו דעך"
"שמעון פרס היה איש מיוחד מכל הבחינות, וגם גופנית הוא התנהג שונה משאר האנשים במצב וגיל כזה", כך אמר הבוקר (יום ד') פרופ' שלמה שגב, הרופא שטיפל בשבועות האחרונים בנשיא התשיעי, שהלך הלילה לעולמו בגיל 93 במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בראיון למשדר המיוחד לאולפן ynet הוא הוסיף: "כשאיש מגיע במצב כזה, הלב שלו קורס מיד וגם הכליות. אבל במהלך כל התקופה הזאת שאר הגוף עבד יפה. רק המוח נפגע".
מותו של מנהיג:
בנו של פרס: "אבי שירת את עמו עד יומו האחרון"
אובמה: "פרס - מהבודדים ששינו את ההיסטוריה"
המשפחה, המדינה, החזון: תמונות חייו של פרס
סופדים לנשיא לשעבר: "מנהיג גדול, איש ענק"
הנשיא לשעבר היה מאושפז בשבועיים האחרונים במצב קשה בעקבות אירוע מוחי. משפחתו של פרס, שחתם על כרטיס אדי לתרומת איברים, מסרה כי תרמה את קרניות עיניו. הלווייתו של פרס תתקיים ביום שישי ב-10:00 בבוקר בחלקת גדולי האומה בבית העלמין בהר הרצל שבירושלים.
"בפגיעה כזאת גדולה, הרבה פעמים יש מוות מיידי", המשיך פרופ' שגב. "במחלה כזאת המערכת כולה מתגייסת כדי להילחם בפגיעה המוחית, ואז יש איזשהו שיפור, אבל בסוף יש מאזן שלא היה לטובתנו ולא לטובתו, שבו המוח שהוא מרכז החיים נפגע כל כך קשה עד שהוא קורס".
במשדר התראיינו גם מלי זנדר ודניאל פוליאקוב, שהיו חלק מהצוות הסיעודי שטיפל בפרס. "קיבלנו את מר פרס לפני כשבועיים מורדם ומונשם", אמר פוליאקוב. "במהלך הימים הראשונים הצלחנו לגמול אותו מהנשמה. הפחתנו את חומרי ההרדמה עד שהפסקנו אותם לגמרי. פרס התעורר והייתה תקשורת איתו.
היינו מעודדים אבל מצבו הלך ודעך".
זנדר: "פרס היה איש חזק. ראינו את זה. באמת היינו אופטימים. אני כבר ראיתי אותו כמעט בשיקום. היו תגובות טובות בהתחלה ואנחנו מכירים מטופלים שגם בגיל הזה שרדו. אני חייבת לומר שהייתה התרגשות עצומה כשהבנו שהוא מגיע אלינו. אבל ברגע שאנחנו נכנסים לחדר אנחנו מורידים מכל מטופל את הטייטלים שלו. אבל כמובן שהתקשורת והביטחון כל הזמן הזכירו לנו במי אנחנו מטפלים".
על הימים האחרונים הוסיף פוליאקוב: "יצא לי לטפל בו כמעט יום יום בשבועיים האחרונים, כך שראיתי את כל השרשרת הטיפולית שעבר. בבוקר אתה רואה סבא. מניסיוני לפני עשר שנים, טיפלתי באריאל שרון, וההשוואה קפצה לי לראש. אתה רואה סבא חמוד, שוכב במיטה, בא לך לחבק אותו. הוא פקח עיניים ולחץ יד בימים הראשונים ואתה פשוט מתמלא בהתרגשות. אתה רואה את המטופל נטו, אבל מדי פעם אתה שומע את השיחות של המשפחה, אובמה התקשר, קלינטון התקשר".
לפנייה לכתב/ת 
