"גלגלצ הפכה אותי לפנתר"
"בישיבת הפלייליסט הראשונה היו שמונה אנשים בישיבה - מזרחית אחת ושבעה אשכנזים. איך זה יכול להיות ב-2016, בישיבה הכי משפיעה על המוזיקה בישראל?". אבי שושן, עורך מוזיקלי בגלגלצ, מספר איך הכל נראה בין כתלי התחנה הצבאית. הראיון המלא יתפרסם בשישי הקרוב במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
"בחיים לא הרגשתי מיעוט במדינה עד שהגעתי לגלגלצ", אומר אבי שושן, עורך מוזיקלי בתחנה הצבאית, בראיון ל"ידיעות אחרונות". "איפה לא הייתי: צבא, עבודה, אוניברסיטה, החברה הישראלית על כל גווניה. אני חלק מהאליטה המרוקאית. סבא שלי המנוח הוא הבאבא חאקי. דוד של אמא שלי - הבאבא סאלי. אני הנין של רבי יעקב אבוחצירא. כילד, אנשים היו באים לבית של סבתא שלי ברמלה, משלחות, מישובים של מרוקאים, ומבקשים ממני: 'תברך אותנו. יש לך זכות אבות'. בתור ילד!
"ומה ההבדל בין עברי לידר לליאור נרקיס? שניהם ישראלים, שניהם שרים בעברית, שניהם פועלים בישראל, לשניהם קהל עצום - אולי לנרקיס יש קצת יותר קהל מעברי לידר, אם לומר את האמת. אז למה הוא עם 50-60 שירים וזה עם שלושה? זה לא נורמלי! תשמע, בזמנו כשדודו אהרון רצה לעשות את מחאת האוהלים שלו מול גלגלצ כתבתי, 'די, תעשו מוזיקה טובה', חשבתי שזה קשור לשיר עצמו. ואז, כשאתה רואה את המספרים שחור על גבי לבן - אתה חוטף בוקס בפנים".
"אז אני לא מסכן, לא קורבן, לא קיפחו אותי. אין לי שום טענות. שנים היו אומרים עלי שאני עלה תאנה, כשכתבתי ש'אין קיפוח', אני שנוא נפשם של אנשים כמו הקשת המזרחית, תקפו אותי לא מעט. ורק כשהגעתי לגלגלצ הבנתי: יש הגמוניה. החומות עדיין לא נפלו. גלגלצ הפכה אותי לפנתר. אבל פנתר נחמד. אולי ציפו ממני שאחרי שבועיים אהפוך שולחן. לא אתן להם את התענוג הזה. לא אהיה מה'לא נחמדים' האלה. אני מאמין בשינוי שיגיע ברוח טובה. והמטרה שלי היא לשנות את השיח. וכדי שהילדים שלי, שלנו, לא יתביישו במסורת שלהם".
לא קורבן. שושן(צילום: יונתן בלום)
גילוי נאות: אבי שושן, 35, משמש כמבקר המוזיקה המזרחית של ynet זה שנים ארוכות. בחודשים האחרונים נקלע אל עין הסערה: סערת גלגלצ, שניצתה בעקבות מחאתה של מאיה בוסקילה, והובילה כידוע את שרת התרבות מירי רגב להתערב בתחנת השידור הצבאית בכלל, ובפלייליסט המוזיקלי בפרט. זמן לא רב אחר כך מצא עצמו שושן מזומן פנימה, אל קודש הקודשים. עכשיו הוא מספר לראשונה איך ה-כ-ל נראה מבפנים.
״אני ונדב יושבים ומדברים על מוזיקה, ואמרתי שמתעלמים מהרבה זמרים״, הוא מספר. ״למשל חיים משה. האיש מופיע, סולד אאוט, אנשים אוהבים - איך התעלמתם מהאלבום האחרון שלו? ענו לי: 'חיים משה לא הוציא אלבום'. סליחה?! אני זוכר את הביקורת שכתבתי על האלבום האחרון שלו. הלכו ובדקו במחשב שלהם וראו שאכן, חיים משה הוציא אלבום. ואמרתי: זה לא שפספסתם ארוחת צהריים. אתם לא יכולים לפספס את חיים משה, שעבור ציבור גדול בישראל הוא כמו שלמה ארצי. הנה לך המפגש הראשון שלי איתם".
"והדבר הראשון שביקשתי לראות הוא מאגר השירים של גלגלצ. עברי לידר - 50 שירים. ברי סחרוף - 60. אביב גפן - 70. שלמה ארצי - 80, וכו' וכו'. מושיק עפיה? שלושה שירים. ליאור נרקיס - שלושה. זהבה - חמישה. מרגול, יואב יצחק, חיים משה - חמישה. חטפתי סטירת לחי. פערים מטורפים, זה לא פי שתיים או פי ארבע או חמש - זה פי 10! סליחה?!
היו רגעי משבר. שושן(צילום: ליאור צור)
בראיון שיפורסם בשישי הקרוב אומר שושן כי "בישיבת הפלייליסט הראשונה היו שמונה אנשים בישיבה, מזרחית אחת ושבעה אשכנזים. איך זה יכול להיות ב-2016, בישיבה הכי משפיעה על המוזיקה בישראל? ולמה הנושא העדתי חשוב כאן? כי מוזיקה זה מה ששמעת בילדות, סבא וסבתא, שכונה, חברים. כשכולם מגיעים מאותו מילייה, קאסטה, ברור שהסאונד יהיה אחיד".
שושן, שעזר מאז שנכנס לתחנה להכניס לפלייליסט זמרים שעד כה הודרו ממנו, מודה כי חשב לא פעם על פרישה מהירה. "היו הרבה רגעי משבר שחשבתי שאני לא מוכן להמשיך את הפארסה הזו. לזכותו של נדב ייאמר שהוא הבין שיש פה בעיה. השינוי נעשה בתקופתו. הוא גם צירף את לבנת בן חמו המדהימה. כי אם לא היא, לא הייתי נשאר בגלגלצ. ולשנינו היה קשה".
הראיון המלא יפורסם בשישי הקרוב במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".
"גלגלצ הפכה אותי לפנתר". אבי שושן
צילום: יונתן בלום
מומלצים
