ההסכם שטראמפ שונא יותר מהדיל עם איראן
המועמד הרפובליקני הזכיר כמה פעמים בעימות את "הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה", שיצא לפועל בממשלו של ביל קלינטון, בעלה של יריבתו. הוא רק מקווה שמאות אלפי אמריקנים שאיבדו את עבודתם לטובת מכסיקנים לא יזכרו שאת "ההסכם הגרוע ביותר בהיסטוריה" יזם בכלל רייגן הרפובליקני
הסכם הגרעין עם איראן הוא הגרוע ביותר מבחינת המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית? המילים נאפט"א וסחר עם מכסיקו הוזכרו במהלך העימות הנשיאותי אתמול (יום ג') 13 פעמים והפכו את נושא "הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה" (NAFTA) לאחד הנושאים המרכזיים של הערב. זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב התייחס דונלד טראמפ שוב ושוב להסכם הסחר הצפון אמריקני, בעיקר משום שיצא לפועל תחת הממשל של ביל קלינטון, שאותו הוא מקשר למתמודדת שמולו, הגברת הראשונה לשעבר הילרי קלינטון, ומכנה אותו "הסכם הסחר הגרוע בהיסטוריה". אבל מהו באמת הסכם נאפט"א?
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
נאפט"א הוא הסכם סחר חופשי בין קנדה, ארה"ב ומקסיקו שפועל מאז ינואר 1994, שהביא לביטול מרבית המכסים בין המדינות, והשפיע בעיקר על תעשיית החקלאות, הטקסטיל והמכוניות. מדובר בהסכם הסחר המולטילטרלי-האזורי הראשון שחתמה ארה"ב - שהתנגדה עד אז להסכמים שאינם גלובליים - והראשון מסוגו בעולם שנחתם בין מדינה מפותחת לבין מדינה מתפתחת.
הסכם שהוא הרבה מעבר לסחר
תוך פחות מעשרים שנים שינה הסכם נאפט"א את יבשת צפון אמריקה לחלוטין, האיץ את קצב האינטגרציה בין שלוש המדינות ושילש את כמות הסחר וההשקעה הישירה בצפון היבשת. כיום, יותר מ-80 אחוזים מהייצוא המכסיקני הוא לארה"ב וכ-50 אחוזים מהייבוא הוא מארה"ב, ובמקרה הקנדי 75 אחוזים מהייצוא הוא לארה"ב ו-70 אחוזים מהייבוא הוא מארה"ב - בשתי המדינות סחר מהווה כמעט שני שלישים מהתוצר. אלה מספרים חסרי תקדים ברמה עולמית, ואפילו באיחוד האירופי, גוש הסחר המפותח בעולם, לא ניתן למצוא תלות ומיזוג כלכלי ברמה גבוהה כל כך בין מדינות.
תוצאותיו של ההסכם גלשו גם הרבה מעבר לסחר. הוא הידק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, דבר שהואץ עוד יותר לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001, הפך את מעברי הגבול החוקיים בין ארה"ב למכסיקו לסואנים בעולם עם יותר מ-350 מיליון מעברים מדי שנה. בשנת 2015 אף נפתח בסן דייגו-טיחואנה שדה התעופה הדו-לאומי הראשון מסוגו בעולם (Cross Border Xpress).
אם עד שנות ה-90 עוד היה ויכוח אם מכסיקו שייכת לדרום אמריקה/אמריקה הלטינית או לצפונה של היבשת, ההשפעה של נאפט"א על המיזוג בין המדינות סתמה את הגולל על הדיון - צפון אמריקה היא אזור פוליטי וכלכלי מובחן בראשות ארה"ב.
לא הכול ורוד בממלכת נאפט"א
אז אם אלה העובדות לגבי נאפט"א מה קרה עכשיו? ומה רוצה טראמפ מההסכם? האמת שלא הכול ורוד בממלכת נאפט"א. שלוש מטרות שהציב ההסכם לא הגיעו ליעדן. הראשונה הוא הגירה. כשנחתם ההסכם בתחילת שנות התשעים, אחד היעדים המרכזים שלו היה לצמצם את ההגירה ממכסיקו לארה"ב. המשפט המפורסם בנושא היה של נשיא מכסיקו קרלוס סלינס, שהצהיר "נייצא סחורות ולא אנשים", בזמן שהאמריקנים הכריזו כי "במקום שהם יבואו לעבוד אצלנו נביא את העבודה אליהם". עשרים שנים לאחר מכן, כמו שכבר כולנו יודעים, ההגירה מעולם לא פסקה, אלא אף התגברה וספק אם לנאפט"א היה סיכוי לצמצם אותה.
הבעיה השנייה של ההסכם היא הגירעון המסחרי. אמנם היבשת הפכה ממוזגת יותר וסחורות ואנשים חצו את הגבול, אבל בעוד מכסיקו מייצאת סחורות לארה"ב, ארה"ב מתקשה לעשות את אותו הדבר מול מכסיקו. ממצב של עודף במאזן הייצוא לטובת ארה"ב לפני ההסכם, כיום אנחנו נמצאים במצב של גירעון מסחרי עצום לטובת מקסיקו. שכפול של המקרה הסיני רק בצורה מקומית ומצומצמת.
אבל ההשפעה החשובה מכולן היא על העבודה הפחות מיומנת בארה"ב, אותם מאות אלפי עובדים באזורי התעשייה האמריקניים שהוחלפו על ידי פועלים במפעלים במכסיקו. הרציונל היה כי ככל שהסחר יגבר כלכלת מקסיקו תתפתח, הפער בשכר בין המדינות יצטמצם ואיבוד העבודה יפחת ויתאים את עצמו לצמיחה בארה"ב. דבר שאכן הולך ומתקדם, אבל ייקח עוד שנים רבות אם בכלל להגיע ליעד. תוסיפו לזה את המשבר של 2008 יחד עם עליית התחרות מסין, והמצב הכלכלי של אותם פועלים בארה"ב הפך קשה עוד יותר. גם עשרות ניתוחים של כלכלנים במצגות מושקעות ויפות ככל שיהיו, שיראו כיצד הרוויחה ארה"ב בצורה אדירה מההסכם - והיא אכן הרוויחה - כיצד נוצרו יותר מקומות עבודה מאשר אבדו וכיצד ירדו המחירים לצרכן, לא ישכנעו את אותם מאות אלפי פועלים אמריקנים שכבר שנים לא מצליחים למצוא עבודה ומרגישים שנשארו מאחור.
אל האנשים האלה בדיוק מדבר טראמפ, אותם אנשים שהמפלגה הדמוקרטית שכחה כשהנשיא ברק אובמה, שלתפיסתם היה אמור לשמור עליהם, ניסה לפתח ולהרחיב את הסכם נאפט"א יחד עם הסכמים אחרים, בשעה שהמפלגה הרפובליקנית לפני טראמפ מעולם לא ספרה אותם.
הבעיה היא שגם טראמפ יודע כי נאפט"א אינו "ההסכם הגרוע בהיסטוריה". אף שיש בו מספר מרכיבים שכנראה ייאלצו להשתנות או להתעדכן, ספק אם הוא בכלל יוכל לבטל או לשנות אותו בצורה קיצונית אם הוא ייבחר לנשיא ארה"ב. המטרה כרגע היא לשדר לאותם אנשים תקווה, התקווה כי נאפט"א היא הסיבה לכל צרותיהם וכי לראשונה יש להם חבר בשדרות פנסילבניה.
עומר גנדלר הוא חוקר ומרצה ליחסים בינלאומיים ואינטגרציה אזורית ומפעיל את הבלוג תוצרת חוץ
לפנייה לכתב/ת 
