"כל מערך הביטחון יגויס": אתגר האבטחה של הלוויית פרס
לשירותי הביטחון הישראליים והזרים יש יומיים בלבד להיערך לכל תרחיש של פגיעה באחד מעשרות המנהיגים שיגיעו לארץ. בכיר לשעבר בשב"כ מסביר: "מפגע יודע בדיוק מתי ולאן להגיע". ההתמודדות: סגירת צירים, מתחמים סטריליים, בדיקה קפדנית של כל משתתף - והרבה מודיעין
נשיא ארה"ב ברק אובמה עשוי להגיע להלוויה וכך גם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, מזכיר המדינה ג'ון קרי וסגן הנשיא ג'ו ביידן. עוד יגיעו נשיא גרמניה יואכים גאוק, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, נשיא צרפת פרנסואה הולנד, הנסיך הבריטי צ'רלס ורעייתו קמילה, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, נשיא רומניה קלאוס יוהאניס, נשיא טוגו פאורה גנאסינגבה, נשיא מכסיקו אנריקה פנייה נייטו ועוד מנהיגים רבים אחרים מהעולם.
ליאור אקרמן, בעבר סגן ראש אגף בשב"כ ומומחה למודיעין וטרור, הסביר כי "על שב"כ תוטל בעיקר האחריות לאבטחת האישים: מדובר כמובן על ראש הממשלה, הנשיא והשרים הישראליים, אבל גם על אבטחת ראשי המדינות האחרות, תוך שיתוף פעולה ותיאום עם הארגונים החשאיים הזרים והבינלאומיים ועם השגרירויות. שב"כ יידע על כל סידורי האבטחה ברמת מספר המאבטחים, מי נושא נשק וכמובן הצמדת אנשיו בנוסף".
שני תרחישים עיקריים מדאיגים את מערכת הביטחון: הראשון הוא כמובן אירוע טרור, והשני הוא של אדם בודד "משוגע תורן" שינסה לנצל את ההזדמנות לפגוע באישיות זו אחרת – ישראלית או זרה.
"למי שירצה להכין פיגוע יש יומיים שלמים לתכנן, והוא יודע בדיוק שאנשים יגיעו בשעה מסוימת למקומות מסוימים. זה סיוט אבטחתי", מודה אקרמן. "לארגוני טרור יש הזדמנות לתפוס באותו מקום ובאותו זמן הרבה מאוד גורמים. הסיכון הזה ברור ומובן ולכן האתגר פה הוא לעשות סגירות הרמטיות של צירי נסיעה, נתיבי כניסה ומעגלי אבטחה שמובילים לאירוע, כדי לא לאפשר לאף אחד להתקרב. בשירות הביטחון הכללי יודעים איך לעשות זאת".
סביר להניח שמרגע נחיתתם המנהיגים הזרים לא יהיו חשופים אפילו לרגע. הם יורדו ממטוסים שינחתו באזור סטרילי, יעברו לכלי רכב ממוגנים וייסעו בשיירה, כשהמשטרה תסגור מעגל מאוד רחב של אבטחה בצירוף טכנולוגיות שונות שמאפשרות לזהות גורמים בעיתיים. "גם המודיעין יופעל ויתמקד בין היתר בדמויות ספציפיות שמוכרות ומזוהות ככאלה או שאיימו בעבר לפגוע", מסכם אקרמן.
זיכרונות מהלוויית רבין
כאמור לא רק בשב"כ מודאגים לקראת ההלוויה ביום שישי. "פיקדתי על אלפי מבצעים, הפגנות ופיגועים, אבל המבצע הכי מסובך מבחינת התכנון והשליטה היה הלווייתו של יצחק רבין", מספר ניצב בדימוס אריה עמית, מפקד מחוז ירושלים באמצע שנות ה-90. "האירוע הזה הולך להיות אפילו גדול יותר. מדובר באלפי שוטרים מכל הארץ שיאבטחו את המבצע הזה, שהוא מסובך באופן מיוחד בגלל הזמן המועט שיש להתארגן ובשל הגעתו של קהל עצום שילווה את הארון".
לדברי עמית, את שוטרי ירושלים יגבו שוטרים מכל הארץ והם ידאגו לסדר הציבורי, לתנועה ולאבטחת הטקס. "לאירוע מסוג זה יש פקודה לאומית שמוכנה מראש ואני בטוח שברגע שפרס אושפז עמלו עליה רבות", הוא מוסיף. "ירושלים תעמוד למשך כמה שעות וחלקים נרחבים ממנה יחסמו לתנועה. כל אדם שמגיע להלוויה ייבדק ויופעל מודיעין לקראת הפרות סדר או חס וחלילה פיגוע טרור".
פרופ' בועז גנור, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה ויועץ בתחום למשרדי הממשלה, מזהיר שקיים חשש גם מאירועי טרור במקומות אחרים במקביל להלוויה.
"טרוריסטים מעוניינים יותר מכל דבר אחר למשוך תשומת לב, ולכן החיבור הזה בין פיגוע טרור לריכוז של תשומת לב של דעת הקהל הבינלאומית הוא מאוד אטרקטיבי", הוא אומר. "אני חושב שלבצע פיגוע משמעותי נגד באי הלוויה מחייב היערכות מוקדמת והתגברות על מערך המודיעין והסיכול. זה אמנם אפשרי, אבל לא פשוט.
"אני מאמין שלאבטחת אירוע כזה יגויס כל מערך הביטחון והסיכול הישראלי, כולל כל כוחות משטרת ישראל, משמר הגבול, שב"כ וגורמי אבטחה אזרחיים ממשלתיים".
לפנייה לכתב/ת 
