מחקר: זיכרון מגנטי בעל שישה מצבים
יעיל יותר, מהיר יותר וצפוף יותר: חוקרים באוניברסיטת בר אילן הוכיחו מודל של זיכרון מגנטי בעל שישה מצבים באמצעות ננו-ליטוגרפיה
המציאות הטכנולוגית העכשווית מצריכה התמודדות אמיתית עם כמויות עצומות של מידע: שירותי ענן, רשתות חברתיות ואתרים מבוססי תוכן גולשים - מחייבים חוות שרתים שנפרשות על פני שטחים נרחבים ומאחסנות תמונות, סרטונים וקבצים אחרים. היקף ייצור המידע הולך וגובר, ועמו הצורך הטכני להדביק את הפער בחיפוש אחר טכנולוגיות זיכרון יעילות יותר, מהירות יותר, זולות ובנפח מצומצם ככל האפשר.
חוקרים באוניברסיטת בר-אילן, בראשם פרופסור ליאור קליין מהמחלקה לפיזיקה והמכון לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, והדוקטורנט יבגני טלפינסקי, ביקשו להתמודד עם הסוגיה הזו בדרך מקורית: במקום להמשיך בחיפוש אחר פתרונות שמצמצמים את גודלו הפיזי של אלמנט הזיכרון, הם החליטו להגדיל צפיפות באמצעות הוכחת האפשרות לשמור עליו יותר מצבים.
"אנחנו מראים שקיימת דרך יעילה להפוך גם את הזיכרון המגנטי, שיש לו הרבה יתרונות, לזיכרון בעל שישה מצבים במקום שניים בלבד", מסביר פרופסור קליין. "זכרונות מגנטיים הם מהירים בכתיבה ובקריאה, הם נשמרים לאורך זמן ואפשר לכתוב אותם שוב ושוב באופן אקפטיבי ללא הגבלה, להבדיל מזכרונות אחרים. אנחנו באנו והצענו דרך לאגור על האלמנטים האלה פי שלוש יותר מידע".
קליין מסביר כי באמצעות ננו-ליטוגרפיה, עיצבו אלמנט זיכרון שצורתו מאפשרת מגנטיזציה לא רק לאורך ציר אחד, אם כי לאורך צירים נוספים. "הראינו שהמצבים האלה יציבים ושהמעבר ביניהם הוא חד", אומר קליין, "שיש פה באמת אלמנט אפקטיבי. הראינו שיש אפשרות גם לכתוב את הזיכרון הזה באופן מאד יעיל באמצעות אפקט שנקרא 'ספין אורביט טורק'. כמובן שהדבר הזה ניתן להרחבה, אפשר גם יותר מאשר שישה מצבים ולא ברור כרגע איפה יהיה הגבול מבחינת המצבים".
צוות המחקר, שנעשה גם בשיתוף קבוצה בהנחייתו של פרופסור אנדרו קנט מ-NYU, עומל כעת על שלב הדגמת הכתיבה של זיכרון מהסוג הזה. "אני מקווה שכשנוכל גם להדגים את הכתיבה היעילה, יהיו חברות שירצו לפתח אלמנטים כאלה על פי העיקרון שעיצבנו, כי פיתוח של צ'יפ כזה הוא מעבר לכוחותיה של אוניברסיטה".
לפנייה לכתב/ת 
