השחקן ה-12 / פלג בחמישי
גיא לוזון, מאמן כושל ושחצן, זה בדיוק מה שהיו צריכים הצהובים מתל אביב כדי להשפיל את האדומים. וכרגיל, הוא האשים את השחקנים
הפרופסור
נזרק מאירופה, משיח בישראל
"בחורות, תתחילו להבקיע שערים", נזף גיא לוזון הזועם בשחקני הפועל ת"א. "אתם לא גברים. אני מבין את האוהדים שכועסים". לא, זה לא קרה השבוע, אלא באוקטובר 2007, ערב משחק נגד בני־סכנין. כעבור יומיים, למרות הגערות, הפסידו הנערות באדום בדוחא 1:0 והמומחה לסוגיה המגדרית פוטר.
תשע שנים חלפו, ו־93 דקות של שיכרון חושים הספיקו כדי שניזכר באיזה גאון כדורגל מדובר. הפועל חטפה חמישייה בדרבי, לוזון הודיע לתקשורת שאפשר להאשים אותו, אבל מיד אחר כך כינס את שחקניו ושוב פיקפק בזהותם המינית.
הנה כמה מהנזיפות: "חבורת לוזרים... עכשיו אני רוצה לראות מי גבר ומי לא... אני צריך חבורה של גברים... אין לכם מחויבות למועדון?". השאלה האחרונה חשובה במיוחד, כי בניגוד לקדנציית הנפל הקודמת, לוזון עדיין מדבר אל שחקניו בלשון זכר.
לוזרים, הוא כינה אותם, וזו סיבה מצוינת להיזכר ברקורד שלו עצמו. אחרי קריירה לא ממש מזהירה בישראל, וטיפוס בסולם הדרגות לצלילי "קול דודי", הגיע המטאור לסטנדארד ליאז' הבלגית. הפתיחה הייתה אמנם מבטיחה, אבל במאני־טיים הכל התנפץ במופע לוזריות מפואר. גם בליגה האירופית קבוצתו עשתה בושות, והעילוי מישראל פוטר בבושת פנים בלחץ האוהדים.
משם הגיע לצ'רלטון מליגת המשנה באנגליה, ואחרי עונה אנמית שוב באה קריסה. שתי נקודות מ־27 אפשריות הספיקו לאוהדים ולהנהלה, והלוזר פוטר. בלי לומר שהוא מאמן כמו בחורה.
אבל כמו שקורה לתותחינו שכושלים באירופה, ערכו בארץ עלה. לפי הפרסומים, הוא יקבל 60 אלף שקל נטו בחודש, ואילו גוטמן התנדב לוותר על חלק משכרו. מעניין, כשעובדים זוטרים שמקבלים 5,000 שקל לא קיבלו שכר, הנדיב הידוע לא פתח עבורם את הלב, או הכיס. כסף קטן.
גם גוטמן היה חוטף השבוע. אבל בשביל חמישייה שתיכנס להיסטוריה, היו הצהובים זקוקים לדבר אחר: שאת היריבה ידריך מאמן שחצן, שחושב שהוא מוריניו, ועושה ניסויים מול קבוצה שגדולה עליו בכמה מספרים. לוזון, אדריכל ההשפלה, בא להם בדיוק בזמן אבל דווקא לו, נתנו האוהדים והתקשורת הנחות.
תגידו שלא הוא בחר את הסגל? אז הנה התחזית של לוזון רק לפני חודש וחצי: "הפועל ת"א, ששמרה את שוינפלד, צירפה את חן עזרא וזרים מבטיחים, תשאף לחזור למפעלים האירופיים. לחמש הגדולות של הכדורגל הישראלי יש סגלים איכותיים, בפער ניכר מהאחרות, והן צריכות ליצור מעין ליגה פנימית". כן, כאחד מהצד, הוא כלל את הפועל ת"א בין חמש הגדולות ושחקניה היו בעיניו גברים אחד־אחד.
אז נכון, את הקרקס מנהל בעלים היסטרי, שהפקיד את העסק בידי לוליין, שהצטיין בתרגילי אקרובטיקה מדהימים, נפל מגובה רב והפך לסוג של ליצן עצוב. אבל מה לעזאזל חשבו לעצמם שני אלה, כשגייסו ברווז צולע שחזר מסיבוב הופעות באירופה?
איזה חג שמח למכבי. אם ג'ורדי קרויף גבר, שיזמין את שלושתם להרמת הכוסית המסורתית בקריית שלום.
הזיקית
גיא לוי מתהפך ומלכלך
ותראו מי עוד חזר השבוע בגדול. גיא לוי, שלאורך הקריירה הרשים בעיקר בסכסוכים ובתככים, ניצל את הברדק בהפועל ת"א כדי להזכיר לכולם שהוא קיים.
בין גיא לוי לגיא לוזון יש בהחלט מן המשותף. שניהם גדלו בפ"ת, עם אבא או דוד ששולט במועדון, וקיבלו יום אחד במתנה את הקבוצה הבוגרת. מכאן כבר העסיקו אותם במקומות אחרים, בדרך כלל לתקופות קצרות עם לא מעט קצרים. עכשיו, לכבוד החמישייה, ילד של אבא נכנס באמ־אמא של גוטמן.
"הטעות המרכזית של כבירי היא אלי גוטמן", אמר לוי אחרי הדרבי. "ניסיתי להסביר לו את זה, אבל הוא הלך אחרי גוטמן כמו החלילן מהמלין. אני חושב שהיום נפל לכבירי האסימון. גוטמן גנב דעת. בשנה שעברה הם לא היו יורדים גם אם דודה שלי הייתה מאמנת אותם".
את דודה של גיא אינני מכיר, אבל שימו לב מה אמר האחיין הבכיין (של הדודה) ממש לא מזמן, כשכבירי מינה את גוטמן למנג'ר מעליו. "אלי הוא איש ספורט מכובד ויכול לעזור לי להתפתח", אמר אז לוי והוסיף: "דמות כמו גוטמן יכולה לתת להפועל ממד נוסף וגם לי באופן אישי. אני מברך על כך, אלי הוא איש מקצוע משכמו ומעלה".
הדברים נאמרו בינואר, כשגם לוי נפל בקסמו של החלילן מוולפסון. היום, האיש שנותן לכולם ממד נוסף כבר לא משכמו ומעלה, אבל גיא לוי נותר משכמו ומטה. העכבר שליקק והתחנף יוצא מהחור ומטנף.
הביזיון
הפועל אשקלון נותנת יד לאלימות
עוד מקרה אלימות מזעזע, הפעם בליגת העל לנוער. אביו של אחד השחקנים בהפועל אשקלון נעלב שבנו הוכנס כמחליף בדקה ה־60, כשקבוצתו פיגרה 4:0 מול מכבי פ"ת, ופרץ אף הוא למגרש.
לפי העדויות, האב הקריזיונר קילל ותקף באגרוף את המאמן יוסי בילו, הוזמנה משטרה, התוקף נעצר, והמשחק נמשך! בדקה ה־90 קבעו האורחים את תוצאת הסיום, 0:10.
עוד באותו ערב, האשימו הפרשנים והמומחים למיניהם את ההורים, את המשטרה ואת בתי המשפט, שכמובן ראויים לביקורת. את השופט חן בן־סימון, שהמשיך במשחק המגוחך למרות המראות הקשים, הייתי שולח לנהל קרבות איגרוף. שם הגיוני שמרביצים בלי חשבון, והשופט מפסיק את הקרב רק כשהספירה מגיעה ל־10. אבל האשם העיקרי בהתפרעות ובהפקרות הוא המועדון באשקלון.
בפברואר האחרון אירחה הפועל "צו פיוס" אשקלון (ככה קוראים להם!) את
הפועל פ"ת בליגה לנערים, וכך דיווח שופט המשחק: "בדקה ה־80 שרקתי לפנדל לזכות פ"ת, ולפתע הבחנתי בשחקן של אשקלון מכה את השחקן שהוכשל באגרופים ובעיטות". מכאן העסק הלך והידרדר, שחקנים ואוהדים משני המחנות החליפו מהלומות, והשופט סיפר על "זירת מלחמה של ממש".
השחקן שהחל במלחמה ההיא, הוא לגמרי במקרה אחיו של השחקן שנכנס כמחליף בשבת, כלומר בנו של האב שתקף את המאמן. אז מה? למרות שהכה שחקן יריב והורחק בבית הדין של ההתאחדות משישה משחקים, באשקלון החזירו אותו לפעילות כמו גדול, יחד עם עוד שלושה בריונים קטינים שכיכבו בקטטה.
העיקר שהשבוע, אחרי השתוללותו של אבי המשפחה הלוחמת, הדובר שלהם פירסם את התגובה הבאה: "מועדון הנוער של הפועל אשקלון מגנה אלימות מכל צורה שהיא. אנו מחנכים את בני הנוער לספורטיביות ולדרך ארץ, אלימות במגרש ומחוצה לו אינה דרכנו".
דרככם, באבו־אבוהה!
הפלופ
פרויקט הנפילות של זלינגר
ביולי 2007, יצא לדרך אחד המיזמים הפומפוזיים שידע הספורט הישראלי. אריה זלינגר קיבל את נבחרת הנשים בכדורעף, ובסיוע הון ששפך ידידו הוותיק קובי ריכטר, אמור היה להביא את הבנות לאולימפיאדת לונדון 2012.
בינתיים עברנו גם את ריו 2016, ולמרות פרויקט המיליונים, המעופפות הולכות ומידרדרות. בשבועיים האחרונים הן קיימו שישה משחקים במוקדמות אליפות אירופה – ונוצחו בכולם. את הקמפיין סיימנו עם אפס נקודות והפרש מערכות 18:4.
בדירוג האירופי שפורסם ביולי רשמה נבחרתו של הפרויקטור את הנסיגה הגדולה ביותר, למקום ה־20, ובקמפיין הנוכחי נוצחה פעמיים על ידי הפורטוגליות, שמדורגות 26. מעניין באמת על שם מי נקרא הפרויקט שלהן.
אחרי כישלונותיו הקודמים, נשמעו קולות שקראו לעשות סוף לפרויקט הבזבזני. אבל ריכטר שילם, האיגוד השלים, הנבחרת הפסידה וזלינגר האשים את השחקניות הצעירות. במקרה אחר הוא נזף בכדורעפנית שהעזה להיכנס להריון באמצע קמפיין. אולי בגלל זה, למסע הנוכחי צורפה שחקנית ותיקה ששבה מחופשת לידה. החבר המליין מימן את הטיסה לשמרטפית של התינוקת, כי העיקר זה הבייבי של זלינגר.
"לא נהיה הנבחרת הכי מהירה, אלא הנבחרת החכמה ביותר", הבטיח הגורו ב־2007. אז הבטיח. אתמול נודע שהפרויקט הגיע בשעה טובה לסיומו, אבל זלינגר לימד אותנו דבר חשוב: כדי להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש לא צריך להיות הכי מהירים, העיקר שהעסקנים סביבך לא יהיו הכי חכמים.
לפנייה לכתב/ת 
