אזרחים נפרדים מפרס: "אספר לילדיי שהשתתפתי ביום היסטורי"
ישראלים רבים, ממקומות שונים ברחבי הארץ, פקדו את משכן הכנסת וחלפו על פני ארונו של הנשיא התשיעי. גפן שהגיע מכרמיאל: "עליתי על אוטובוס ב-4 וחצי בבוקר". מוטי מקיבוץ משמרות: "הילד קיבל חופשה מבית הספר - זה יישאר חרוט אצלו בזיכרון". יונתן, שפרס שימש כסנדק שלו בטקס ברית המילה: "הוא יחסר לי מאוד"
זרם בלתי פוסק של אנשים הגיע הבוקר (יום ה') למשכן הכנסת, כדי לחלוק כבוד אחרון לנשיאה התשיעי של מדינת ישראל וראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס, שהלך לעולמו בגיל 93. ארונו של פרס הוצב ברחבת משכן הכנסת, ותנועה רבה של אזרחים, שהשכימו קום והגיעו מאזורים שונים ברחבי הארץ, הורגשה במקום. בין המגיעים היה גם נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, שנחת בישראל והגיע למשכן הכנסת כדי לחלוק כבוד לחברו לדרך.
"התעוררנו מוקדם בבוקר", סיפר מוטי בן לולו מקיבוץ משמרות שבאזור חיפה, שהגיע למשכן הכנסת מלווה בבנו, יונתן בן ה-7. "הילד קיבל חופשה מבית הספר. לבוא ולראות את אחד מגדולי האומה בדרכו האחרונה זה הרבה יותר חשוב מעוד יום לימודים. אני יודע שזה משהו שיישאר אצלו חרוט ובבוא היום הוא יידע שהוא היה שותף ליום מאוד מיוחד", הסביר.
יצחק ברדוגו, ישראלי שמתגורר במיאמי ונמצא בחופשת מולדת, הגיע גם כן לחלוק כבוד אחרון לפרס. "עזבתי את הארץ לפני 40 שנה ואני זוכר את פרס עוד מהזמנים שהייתי בצבא. הוא היתד האחרון שנשאר מהדור שלו בהנהגת המדינה. לכן באתי לתת לו כבוד אחרון", אמר.
"פרס היה מנהיג גדול וחבל שלא הגשים את חלומו האחרון - לעשות שלום", הוסיף ברדוגו, והבהיר: "להגיע לכאן היה חשוב יותר מהחופשה. פרס הוא האחרון, אין יותר כמוהו".
גפן אקו בן ה-19 עשה את הדרך הארוכה מכרמיאל לעיר הבירה. "קמנו מוקדם בבוקר ועלינו בארבע וחצי על האוטובוס הראשון לירושלים. היה לנו חשוב להגיע", סיפר. כשנשאל מה גרם לו לקום כה מוקדם, השיב אקו: "האהבה שלי לפרס. אהבתי אותו בתור מנהיג ובתור דמות ציבורית. אני חושב שהוא מסמל את המדינה הזאת. בעתיד אספר לילדיי שהשתתפתי ביום היסטורי".
שושנה לוי, תושבת ירושלים, עשתה ברגל את הדרך למשכן הכנסת מביתה שבשכונת קריית משה, המרוחקת כחצי שעה מהמקום. לוי, שהגיעה יחד עם נכדתה, סיפרה: "באנו לחלוק כבוד לאדם משכמו ומעלה, נקווה שמנהיגים אחרים ילמדו קצת ממנו. מה היה פרס בשבילי? אבא גדול".
אלה רגב, גם היא תושבת ירושלים, התייצבה ליד ארונו של הנשיא התשיעי: "אזכור את פרס כאדם אופטימי שלא נשבר אף פעם. האופטימיות שלו יכולה להיות מקור השראה לאנשים רבים. מדובר באדם שחווה כישלון, קם למחרת, מסתכל על הלו"ז ואומר: 'מה יש היום?'"
כשנשאלה מה תספר בעתיד על שמעון פרס, השיבה רגב: "אספר על האופטימיות שלו, הרעיונות החכמים, היכולת לראות את המחרתיים ולא להיתקע בהיום ובאתמול. פרס הוא מסוג האנשים שיכול להיות סוג של כוכב זוהר בשמי ההוויה שלנו. החיים של פרס היו מלווים בעליות ומורדות, אך יחד עם זאת האדם לא הפסיק את העשייה שלו. אלה חלק מהדברים שמאוד ממגנטים את הדמות שלו אליי".
"היהודי השני בחשיבותו אחרי דוד בן גוריון"
אפרים, דני ויאיר, פנסיונרים מקריית אונו, הגיעו גם הם כדי להיפרד מפרס. "בעיניי שמעון פרס הוא היהודי השני בחשיבותו אחרי דוד בן גוריון", אמר דני. "פרס מקפל בתוכו את הגניוס היהודי שכולל יכולת ביצועית נדירה ואינטלקטואלית ממדרגה ראשונה. איש ספר מצד אחד, ואיש עשייה מצד שני. התחומים שבהם עסק הם רב-ממדיים - ביטחון, כלכלה, פיתוח המדע, תעשייה. הוא איש רב-ממדים ומוערך מאוד בעיניי, לכן באנו לכאן לחלוק לו את הכבוד האחרון".
"פרס היה אחד מגדולי החוזים", הוסיף יאיר. "בלעדיו אנחנו הולכים להיכנס לשיממון רעיוני לתקופה ארוכה כי לא רואים קאדר של אנשים שמסוגלים למלא את החלל הזה. הוא אחרון מדור מנהיגיו והחשש הוא שאין לנו דור המשך".
ראשד ושקד בנות ה-11 ובן (11) משחקים כדורגל בקבוצות משולבות של ילדים יהודים וערבים. את הנשיא התשיעי הם פגשו במסגרת אירוע של מרכז פרס לשלום, שבו השתתף גם הכדורגלן ערן זהבי. "אנחנו משחקים ביחד ומקווים שזה מה שיוביל לשלום", אמרה שקד. "אני נאמתי באירוע עם פרס ולחצתי לו יד. ביקשתי בנאום שיהיה שלום בין ישראל לערבים, ושנשחק כדורגל בכיף עם הערבים", סיפר בן. "היה כיף לפגוש אותו", הוסיפה ראשד.
"פרס הוא מודל לחיקוי בשבילנו. היה כבוד גדול לפגוש אותו", אמרה שקד על הנשיא התשיעי. "הוא היה מישהו מאוד מכובד וגדול, שדאג למדינה".
"פרס היה הסנדק שלי, אין עוד אנשים כמוהו"
בין אלו שהתייצבו לחלוק כבוד אחרון לפרס היו גם יפה אושעיה, רעייתו של חבר הכנסת לשעבר אפי אושעיה, שהגיעה למקום יחד עם נכדיה איתמר ויונתן - שפרס שימש כסנדק שלו בטקס ברית המילה.
"פרס היה הסנדק שלי", סיפר יונתן. "הייתי הנכד הראשון של סבא שלי, והוא מאוד פחד להיות הסנדק שלי, אז הוא התייעץ עם שמעון פרס והם הגיעו להחלטה שפרס יהיה הסנדק שלי".
"פרס הציע את עזרתו", סיפרה יפה. "מראש התייעצנו ואמרנו שהאבא של הילד לא מוכן שרק אפי יהיה הסנדק, לכן אמרנו שאם נציע את נשיא המדינה אז הוא יתפשר. הלכנו לפרס, אמרנו שיש לנו בעיה של פחד והוא אמר: 'אני פה'. הוא הגיע לטקס, ישב עד הסוף, נתן את ברכת הסנדקות שלו לכל קהל המוזמנים והוא נושא את זה איתו כבר הרבה זמן".
"באותו יום, כשאמרו בטלוויזיה ששמעון פרס הלך לעולמו, הייתי בבית והייתי מאוד עצוב. לא הסכמתי ללכת לבית הספר", סיפר יונתן. "אני יודע שפרס היה נשיא המדינה שלנו, שתרם המון למען המדינה. אין עוד אנשים כמוהו. הוא יחסר לי מאוד. חבל שאני לא רואה אותו עכשיו כבן אדם שממשיך לעזור למדינה ועוזר לכל אחד. אני מרגיש קצת רע עם זה שהוא לא פה".
יפה, למה היה חשוב להביא אותם?
"ביום ששמענו על פטירת שמעון פרס, יונתן היה מאוד עצוב וחיפשנו דרך לנחם אותו, אז הבטחנו שנגיע לחלוק כבוד. ויתרנו על ההלוויה מחר כדי להגיע היום עם הנכדים, כדי שגם הם יהיו איתנו ויחוו את זה. ובאמת - זה מה שניחם אותו".
לפנייה לכתב/ת 
