בג"ץ אישר את חוק שכר הבכירים
בג"ץ אישר את חוק שכר הבכירים והאריך את צו הביניים כך שבכירים במערכת הבנקאית יוכלו לפרוש עד סוף השנה מבלי לאבד את הזכויות שלהם. כמו כן, כל הזכויות הסוציאליות שצברו בכירים במערכת הבנקאית עד כניסת החוק לתוקף יישמרו להם והחוק חל אך ורק על תגמולים עתידיים
בג"ץ אישר הבוקר (ה') את החוק וקבע כי חוק שכר הבכירים חוקתי. איגוד הבנקאים ובכירים במערכת הבנקאית חששו כי המגבלות שנקבעו על השכר של בכירים במערכת יובילו לפרישה המונית של בכירי המערכת הפיננסית, מה שעלול לגרור משבר ניהולי בתאגידים הפיננסיים.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
"הקביעה אם החוק חוקתי אם לא ומה פרשנותו הראויה, אינה יכולה להיגזר מההערכה לגבי השאלה כיצד ישפיע החוק על החלטות העובדים הבכירים", כך ציינה השופטת מרים נאור בפסק הדין. "הניתוח המשפטי חייב להיות "חף" משיקולים אלה. פרשנות החוק צריכה להיות אובייקטיבית, על יסוד לשונו ותכליתו".
בג"ץ קבע עוד כי "בנסיבות המיוחדות שנוצרו ונוכח העובדה שאנו עומדים ערב כניסתו של החוק לתוקף לגבי חוזים קיימים וכשחגי ישראל בפתח, ראיתי לנכון להרחיב את צו הביניים, כך שתוקפו יוארך עד ליום 1.1.2017 והוא יחול גם על העובדים הבכירים בחברות הביטוח". במילים אחרות, צו הביניים יקבע כי עובדים בכירים יוכלו לפרוש עד סוף השנה ולא יאבדו את הזכאות שלהם לקבל את מלוא הזכויות בגין סיום כהונתם.
נאור החליטה לדחות את העתירות וקבעה כי מגבלת היחס תחול רק על הוצאות חזויות בשל תגמולים בעד עבודה עתידית. מגבלת היחס היא למעשה הפער בין המשכורת הנמוכה ביותר למשכורת הגבוהה ביותר באותו תאגיד - פער שאמור לעמוד על פי 35 לכל היותר לפי החוק החדש. לדוגמא, אם השכר הנמוך ביותר שניתן בתאגיד הוא 4,825 שקלים אז לא ניתן לאשר שכר גבוה יותר מ-220 אלף שקלים בחודש כמשכורת הגבוהה ביותר.
עלתה השאלה האם המגבלה הזו קיימת רק על משכורת או גם על זכויות סוציאליות אחרות, והאם הזכויות שצברו הבכירים נשמרות להם גם אחרי כניסת החוק לתוקף. הנשיאה נאור קבעה כי כל הזכויות הסוציאליות שצברו בכירים במערכת הבנקאית עד כניסת החוק לתוקף יישמרו להם והחוק חל אך ורק על תגמולים מעבודה בעתיד.
לפנייה לכתב/ת 
השופטת מרים נאור
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
