לא תמיד שמח: 6 הקשיים הגדולים ביותר במפגש משפחתי
התמודדות עם זכרונות לא נעימים, אובדן, חוסר נוחות, חרדה ובדידות בתוך המולת המשפחתיות גורמים לרבים לקושי ודיכאון במיוחד בתקופת החגים וארוחות החג. עובדת סוציאלית משקפת את הסיבות לקשיים ונותנת רעיונות איך להפוך את החגים לזמן משפחתי משמח
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לא תמיד שמח. בימים אלה מתחילה רשמית עונת חגי תשרי. זה גם הזמן שבו אנחנו מסתכלים במראה, איפה אנחנו כעת לעומת השנה שעברה, בהשוואה לאחרים ולציפיות שלנו מעצמנו. עבור רבים מאוד "החג" אינו דבר משמח כלל וכלל, ועלול אפילו לעורר דיכאון. הדינמיקה המשפחתית מעלה על השולחן לא רק שמחות והצלחות אלא גם את הקשיים.
עוד במדור 60 פלוס:
המחלה שהורגת יותר חולים מסרטן שד וסרטן הערמונית ביחד
לעבור לטבעונות בגיל מבוגר - כך תעשו את זה נכון
הליכה נורדית: השיטה ששורפת יותר קלוריות
6 קשיים שמפגש משפחתי מציב
1. קושי ממנו מתעלמים רוב ימי השנה: לעתים, ארוחת החג מעלה זיכרונות לא נעימים מהעבר, קונפליקטים ארוכי שנים וקשרים רעועים שאנחנו מחויבים לפגוש בהם באותה נקודה. הדבר עשוי להעלות חרדה ומקשה להתמודד עם סיטואציה, שבשאר הימים נוח יותר להתחמק ממנה.
2. בדידות בתוך משפחה: סעודת החג יכולה גם להדגיש את ה"לבד" שב"ביחד", כאשר במקרים מסוימים ריכוז רבים יחדיו גורם לאנשים להרגיש אבודים כפרטים. המשפחתיות "בולעת" אותם לתוך ההמון והתחושה יוצרת חששות לקראת ערב החג ובמהלכו.
3. קושי עם המימד הדתי: ביטויים נוספים לתופעה יכולים להופיע כחרדת דת, כאשר עבור מי שלא מזדהים עם התכנים הדתיים שמלווים את החגים ושערכיהם אינם תואמים את המנהגים וההקשר הדתי, בהם מתעוררת לעיתים סלידה וחוסר רצון להיות נוכחים באירוע על משמעות הלכתית ודתית.
4. לחגוג בלי אהוב/ה: עבור אנשים שחוו אבדן, שאדם יקר להם הלך לעולמו והם צריכים לחגוג בלעדיו זו "חגיגה חסרה" המלווה בתחושות קשות. עצם החגיגה עם אחרים מסמלת לכאורה השלמה עם המצב, ויתור עליו באופן סופי, אמירה שלמעשה ממשיכים הלאה ומשאירים את הקרוב שנפטר מאחור. זה כואב ומעורר רגשות אשם ועצב עמוק, מפגיש עם מציאות לא פשוטה ומקשה על ההתמודדות.
5. לחץ, לחץ, לחץ: ועוד לא דברנו על העומס הרגשי שכרוך בהערכות לקראת הלחץ בכבישים ובדרכים ובשהייה של שעות ברכב סגור, על הלחץ הכלכלי (הצורך לקנות מתנות רבות או להשקיע באירוח שמעבר ליכולת הכלכלית) או על אלו שאין להם תשובה לשאלה האולטימטיבית "איפה אתם בחג", כי אין להם מקום ללכת אליו והבדידות פוגעת בערכם העצמי.
6. כשיש בעיה בריאותית: בנוסף, אנשים מבוגרים מאוד או בעלי מוגבלויות נאלצים להתמודד עם חגיגה "מוגבלת". כך למשל, שרה, בת למעלה מ- 90 שגרה בבית אבות בו עבדתי לפני כ-20 שנה. שרה סיפרה תמיד שהחגים אצל בתה היו סיוט של ממש עבורה. היא סבלה מבעיות שמיעה, ארוחת החג לוותה ברעש גדול שמנע ממנה לשמוע ולהבין את הנאמר סביב השולחן ולמעשה נמנע ממנה להנות מהיקרים לה מכל. אבל את המחיר הזה היא הייתה מוכנה לשלם עבור אותם רגעים נפלאים עם נכדה, שבא לקחתה אל בית המשפחה ולהחזירה אל בית האבות.
התחלת ההתמודדות: לשתף ויצרתיות
לכל אלו ולאחרים, חשוב שיאמר: אפשר להתמודד. ההתמודדות כמובן הינה אינדיבידואלית, תלויה בכל אדם ומצוקתו. חשוב לזכור שיש אנשים רבים שסובלים מסוגים שונים של מצוקות וחרדות, שהשיח עליהן לעתים חסר, ושמדובר בתופעה לגיטימית ומובנת. מוצע לנסות להציף את הדברים, למרות הקושי שבדבר, ולשתף את בני המשפחה והחברים, בין כמארחים בין כמתארחים.
אם העומס הרגשי הנובע בתלות תחבורתית מעיק עליכם, אפשר להשכיר רכב, לארגן לינה מראש, לתאם את זמני היציאה והחזרה. אם הערב עובר עליכם בקושי רב, במיוחד לבני משפחות שכולות, תרגישו בנוח לקום ולצאת, בנועם. תקשיבו לעצמכם ולמה שנכון לכם.
ככלל, ערב החג לא מחייב להמשיך ולחזור על מה שמעמיק בנו את המצוקות והקשיים. אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל מסורת משפחתית חדשה ולשנות את אופי הערב, את תוכנו ואפילו את סדר הישיבה אל השולחן. ולמי שנזקק לשינוי מהותי יותר, יש פתרונות יצירתיים (טיול בטבע, נסיעה לים, יציאה לחו"ל) ליצירת סביבה נוחה, להיערכות שתביא לתחושת ביטחון, לבחירת אנשים מתאימים להיות בקרבם מתוך ראייה מה עושה לנו טוב.
ערב ראש השנה חשוב לזכור החגים אומנם כאן, אבל הם יהיו כאן גם בשנה הבאה. ככל שהם מתרגשים עלינו, הם אינם אירוע חד פעמי ויוצא דופן ולא בהכרח יוצרים משהו חדש, שיש צורך להתמודד אתו באופן מיוחד. יש לחגים פנים רבות, ואם רק נשנה מעט את הגישה נוכל לצמצם את הסבל ואפילו להנות.
הכותבת הינה MSW עובדת סוציאלית קלינית, מנכ"לית משותפת של "מרכז אלה להתמודדות נפשית עם אבדן"
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
